פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד נוטריון בכפר סבא - גבריאל הרשליקוביץ
עו"ד אייל אשכנזי
עו"ד דורית קורץ
מתמחה יעל רביב
עו"ד אורטל שמואל
עו"ד סמיר חורי
עו"ד שלמה אסרף נוטריון
עו"ד דור נחמן
עו"ד עדיאל ברוך
עו"ד אורי נוה
 >>   >> 

דיני נזיקין: עקרונות התביעה

(24/01/2010)
תומר ח. הנריק ריטרסקי<br />מתמחה
מאת תומר ח. הנריק ריטרסקי
מתמחה

לא מחובר

רכושך ניזוק, פגעו בך, קלקלו או איבדו לך? במקרים רבים לא ברור לניזוק כיצד נקבע מי האשם בנזק. מה שיותר חשוב: ייתכן ולא ברור לחלוטין מהם הנזקים והאם ניתן לתבוע בגינם ואת מי. אז מי יפצה אתכם על הנזקים? מורה נבוכים.

 

כיצד נקבעת אחריות בנזיקין

דיני הנזיקין הכלליים קובעים אחריות למעוול (מי שבגללו נגרם הנזק) בהתקיים שני תנאים: ראשית, נדרש נזק מוכח כמובן. הנכם נדרשים להיות מסוגלים להצביע על קיומו של נזק ממוני או אחר אשר ניתן לאומדן. כך למשל תתבצע, במרבית המקרים, הוכחת הנזק באמצעות "מומחה". נזק למטלטלין עשוי להיות מוכח למשל באמצעות שמאי רכוש, נזק לנדל"ן באמצעות שמאי מקרקעין ונזק מסחרי באמצעות רו"ח או כלכלן. במקרה נתון הנכם עשויים להזקק כמובן ליותר מ"מומחה" אחד מאחר וייתכן ונגרם לכם יותר מסוג אחד של נזק או כי להוכחת אותו נזק נדרשים "מומחים" במספר תחומים.

שנית, נדרש קשר סיבתי בין המעשה או המחדל בשלו תובעים לבין גרימת הנזק. כלומר, קיימת דרישה לכך שמעשהו או מחדלו (העדר המעשה) של הנתבע יהיו אלה שגרמו לנזק. הדין קובע חובות ואיסורים שונים על אדם ? במידה והוא נהג כפי שנאסר עליו לנהוג או לא נהג כפי שמחויב היה לנהוג, הרי הוא עשוי לחוב בנזיקין כלפי הניזוק (הפרת "חובה חקוקה").

רשלנות ומבחן האדם הסביר

החוק קובע, כי עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות ? הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. דהיינו, אדם המעוניין לתבוע זולתו בשל רשלנות הריהו נדרש להראות, כי אותו אדם חב כלפיו בחובת זהירות, כיון שאותה חובה הופרה וכיון שבשל אותה הפרה נגרם לו נזק.

מדוע נדרש דווקא התובע להוכיח? מחמת כלל "המוציא מחברו - עליו הראיה". בדין האזרחי די, לשם כך, בהרמת נטל ראיה בן 51% בלבד ("הטיית כף המאזניים"). כלומר, יש לשכנע את בית-המשפט, כי המסקנה שהמזיק אכן התרשל הגיונית יותר מאשר המסקנה שלא התרשל. זאת בניגוד למשפט הפלילי בו נדרש נטל ראיה של למעלה מספק סביר ? נטל גבוה בהרבה.

כמדד לקביעת רשלנות של מזיק כלפי ניזוק, קבע הדין כאמור את מבחן האדם הסביר. זהו אחד המבחנים האמורפיים ביותר והקשים ביותר לאומדן. כך נדרש בית-המשפט להחליט כיצד היה נוהג האדם הסביר בנסיבות המקרה (כמובן שהאדם הסביר נפוץ במקומותינו בדיוק כמו האדם הממוצע). במידה וחרג המזיק מסטנדרט ההתנהגות שהיה מצופה מהאדם הסביר (או מהדרך בה היה נוהג באותן נסיבות) ובשל אותה חריגה נגרם הנזק, עשוי הוא להיות מחויב בעטיו.

מבחן נוסף שעליו להתקיים לצורך זה הינו מבחן הצפיות. כך על המזיק לצפות (די בכך שצריך היה לצפות ולא צפה), במידה כזו או אחרת, שמעשהו (או מחדלו) יגרמו לנזק שנגרם בפועל. כלומר, אם אותו מעשה או מחדל גרמו לנזק בדרך של צירוף מקרים ביזארי אזי לא בהכרח יחויב המזיק בשל הנזק. לכך מצטרפים מספר עקרונות נוספים בדיני הנזיקין הכלליים אליהם לא נתייחס כאן מפאת קוצר היריעה.

ניתן רק לציין בקצרה, כי עקרון השוקל הטוב ביותר עוסק בצד שהיה בעמדה הטובה ביותר, יחסית, כדי לשקול מעשיו ולמנוע הנזק מבעוד מועד ואילו מבחן הכיס העמוק עוסק בצד שיספוג הנזק בצורה טובה יותר וחמורה פחות כעניין של מדיניות (למשל חברת ביטוח למול אדם פרטי).

מתי יעבור הנטל לנתבע

נטל הראיה יעבור לנתבע כאשר שיכנע התובע את בית-המשפט, כי מאזן ההסתברויות נוטה למסקנה שהנתבע התרשל. כמו-כן, קובע הדין שורה של מקרים בהם ירבוץ הנטל, מלכתחילה, לפתחו של הנתבע (בניגוד לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה").

בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבערת האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע להוכיח שלא היתה מצדו התרשלות לגבי מקורה או התפשטותה של האש או שיחויב בגינה.

בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה, כי הנזק נגרם על ידי חיית-בר, או על ידי חיה שאינה חיית-בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק; או שהוכח, כי הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה - על הנתבע להוכיח שלא היתה לגביה התרשלות.

בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעליו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע להוכיח, שלא התרשל לגבי הדבר המסוכן או הנמלט או שיחויב בעטיה.

בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע לפצות את הניזוק ("הבעלים"), ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים. במקרה שכזה תהיה הגנה לבעלים רק כאשר היתה התגרות של הניזוק בכלב; כאשר הניזוק תקף את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו, או כאשר השיג הניזוק גבול במקרקעין של הבעלים.

עורכי-דין נוהגים לעשות שימוש נרחב בכלל, לפיו בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא התרשלותו הביאה לנזק או שיחוב על הנזק (כלל "הדבר מדבר בעדו").

אשם תורם

טענת הגנה קלאסית המשמשת נתבעים בתביעות נזיקין הינה טענת אשם תורם. טענה זו עוסקת למעשה בהתנהגות התובע, אשר סייע לגרימת הנזק או להגדלתו או לאי-הקטנתו.

בחינת אשם התורם של ניזק יכולה להיעשות לפי מבחן האדם הסביר, שהוא כאמור מבחן חיצוני שעל פיו נקבע אם אדם סביר היה נזהר יותר מהתובע. היא גם יכולה להיעשות לפי מבחן קונקרטי של מידת האשמה, דהיינו - בהצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד.

מידת האשמה המוסרית עולה בעיקר מתוך בחינת התנהגותם של הנוגעים בדבר במקרה הקונקרטי, אשר נדון לפני בית-המשפט, אם כי לעתים ייזקק בית המשפט למבחן חיצוני, המפנה אל רמתו של האדם הסביר. כאשר קובע בית-המשפט, כי קיים אשם תורם לתובע, אזי יחולק הנזק בין התובע לנתבע בהתאם למידת האשם המיוחסת לכל אחד מהם. לדוגמא: אם סך הנזק נאמד ב-10,000 שקל ולתובע מיוחס אשם תורם של 20% אזי יחוייב הנתבע לשלם לו סכום של 8,000 שקל בלבד ? במידת האשם המיוחסת לו.

מה בכל זאת עושים כשיש נזק

חשוב מאוד לתעד את הנזק במועד קרוב ככל הניתן לגילויו. אם מדובר בנזק רכוש אזי ניתן לצלמו על רקע עיתון יומי (מאותו יום) ושימשו ברשותכם את העיתון. את הפילם דאגו לפתח במועד סמוך ככל האפשר למועד הצילום (הדברים יסייעו להוכחת מועד הצילום והנזק). רישמו בפניכם את פרטיהם המלאים של כל המעורבים והעדים ואת דבריהם (אם היו), זמנים רלוונטיים והערות שעשויות להישכח מכם מאוחר יותר. במידה והנזק משמעותי כדאי תמיד לפנות ללא דיחוי לעורך-דין שימליץ לכם כיצד לנהוג ומה, אם בכלל, ניתן לעשות. שורה שלמה של חוקים נועדה להגן על האזרח הקטן במרבית המקומות והנסיבות בהם הוא או קניינו עלולים להיפגע. חשוב להקפיד לקבל ייעוץ משפטי לפני שמשוחחים עם אחרים בעניין (במיוחד אמור הדבר לעניין חברות וחוקרי ביטוח ? ראו הטורים הרלוונטיים שפורסמו בעבר במדור זה).



תומר ח. הנריק ריטרסקי, עו"ד
ריטרסקי, א. רון ושות''

 

 

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל