פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד מירי כרמל ורסנו
עו"ד מוריס חרלמפ
עו"ד משה כדריה
עו"ד רוני אילן
עו"ד אלון - Alon עוז- Oz
עו"ד גיא אופיר
עו"ד אריה שילאנסקי
עו"ד חנה גרופר-שגיא זכויות יוצרים
עו"ד אביבה קלר
עו"ד עוז חיים
 >>   >> 

נפגעתם בשטח ציבורי? - יש אחראי!

(24/01/2010)
תומר ח. הנריק ריטרסקי<br />מתמחה
מאת תומר ח. הנריק ריטרסקי
מתמחה

לא מחובר

cialis sample coupon

cialis coupon lilly ourpeople.alberici.com

הלכתם לתומכם ברחוב ונתקלתם בחפץ שמוטל היה על המדרכה או בלט מצד הדרך? נפלתם ונפצעתם? נגרם לכם נזק? נתקלתם במטרד תברואתי? לא תמיד העובדה שזהות יוצר המפגע אינה ידועה מונעת מכם לקבל פיצוי. כדאי לדעת שכמעט בכל מקום קיים תמיד מי שאחראי: ברחוב, על הכביש, בבניין מגורים, במרכז מסחרי או בבית-עסק.
במקרים רבים סובלים עוברי-אורח נזקי גוף או רכוש של ממש אך עוברים על כך לסדר היום לאחר שלא נמצא האחראי על הנזק. לא כדאי לשלול על הסף את סיכוייכם לקבל פיצוי. הרשויות המקומיות[1], למשל, אחראיות על-פי דין לשטחים הציבוריים המצויים בתחומן, בין אם מדובר בכביש, במדרכה, בגן ציבורי או במדרחוב. מכאן שגם אם לא הרשות המקומית היא זו שגרמה למפגע, הרי שבהחלט ייתכן שהתרשלה כלפיכם משלא מנעה, איתרה או סילקה אותו מבעוד מועד. רשלנות שכזו עשויה להביא לחובה של הרשות לפצותכם על הנזק.
ברחובות שלנו
החוק קובע למשל, בעניין רחובות, כי על עירייה מוטלת החובה
"לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט, וכן למנוע ולהסיר מכשולים והסגת-גבול בו"
על עירייה אף לנקוט אמצעי-זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.
בעניין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, חלה על העירייה החובה לעשות, בין היתר, פעולות אלה: להסיר כל מטרד ולדאוג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים; להתקין ולקיים במצב טוב ומתוקן פחי-אשפה ציבוריים ושאר כלי-קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ולדאוג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות.
בנוסף, צריכה העירייה לדאוג לטיאטואם וניקויים של רחובות שאינם רכוש הפרט ולמניעת הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור. על העירייה לנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור-שופכין או נקז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר; להורות בדבר בדיקת בתים ובניינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.
מקרים שהיו
כבר אירעו מקרים רבים בהם נפגעו ילדים בשעת משחק בגנים ציבוריים שלא תוחזקו כנדרש, או מבוגרים ממכשולים שהוצבו בדרכם. במרבית המקרים תהא האחראית לכך (בלעדית או לא) הרשות המקומית.
במקרה מסוים בו נפטר ילד בגן ציבורי, כתוצאה מפגיעה של ענף עץ שנפל על ראשו וחבל בו, הגישו הוריו תביעת נזיקין נגד העירייה כאחראית על הגנים הציבוריים – והתביעה נתקבלה.
במקרה אחר[2] שיחקו ילדים בחצר בית ולאחר מכן יצאו מהחצר לכיוון רחבה ציבורית והחלו לשחק בקרבתה של ערימת חול. במהלך המשחק נפגע אחד הילדים בעינו כתוצאה מסיד שחדר לתוכה. בשל נזק שנגרם לעינו של הילד חויבה הרשות המקומית לשלם סכום של 134,000 ₪ להוריו (במקרה זה נקבע הסכום לאחר שהפיצוי הופחת ב-50% בשל ייחוס רשלנות תורמת להוריו).
במקרה נוסף פוצתה על-ידי הרשות המקומית גננת שמעדה על מדרגה תוך ניסיון להרים קרטון שנמצא עליה ואשר חסם את דרכה ואילו במקרה אחר[3] חויבו הן העירייה והן המדינה בתשלום של יותר מ-170,000 ₪ למשפחתו של אדם שטבע בחוף רחצה מוכרז אגב ניסיון להציל קטין מטביעה.
בתביעה[4] שהגישו כ-200 דיירים באזור התחנה המרכזית החדשה שבדרום תל-אביב, בגין נזקים שסבלו מהפעלת התחנה (במיוחד מטרד רעש), ובגין ירידת ערך דירותיהם שנבעה מהפעלה זו, חויבו העירייה ונתבעים נוספים בתשלום פיצוי של למעלה מ-22 מיליון שקלים. במקרה אחר שאירע נפצע קטין בעת שגוש בטון, חלק מספסל ציבורי שעמד ברחוב, נפל על רגלו. בשל כך חויבה העירייה לפצותו בסך של כ-70,000 ₪.
מי אחראי על הכבישים
גם בכבישים אינכם לבד. על אחזקת הכבישים נחלקת לרוב האחריות בין הרשויות המקומיות לבין מע"צ. במרכזים מסחריים, בתי-עסק, בתים ובניינים חלה אחריות למתרחש במקום על מחזיקו (לרוב מנהל המקום או בעליו). בבית משותף עשויים ועד הבית המשותף או הדיירים לחוב בפיצוי מי שניזוק ממחדליהם.
בדרך כלל ניתן להצביע על כלל מנחה לפיו אם נגרם נזק ישנה אחריות. במידה שהאחריות או ההתרשלות אינה בלעדית של הנפגע אזי תעמוד במירב המקרים זכות לקבלת פיצוי.
לרשות מקומית אחריות גם בשל שיגור דו"ח שגוי אליכם[5]. האחריות והנזק, גדלים כמובן ככל שהרשות חוזרת על המחדל לאחר שתשומת לבה הוסבה לפרטים. תשובה כגון "זו בעיה במשרד הרישוי" או "פשוט תודיעו לנו בפעם הבאה" לא בהכרח תחלץ את הרשות.
האזרח לא חייב לסבול הטרדה שכזו, על לא עוול בכפו, וכמובן שאינו צריך למצוא עצמו חשוף לאיומים בהליכים פליליים כאלה ואחרים. במקרה שהיה מצא עצמו אזרח עצור בידי משטרת ישראל לאחר שקיבל מספר דו"חות שגויים ולאחר שהעמיד הרשות המקומית בכל פעם על טעותה. רק לאחר ששילם ה"חוב" שנטען שוחרר לביתו. בשל כך חויבה הרשות המקומית לפצות את האזרח בלמעלה מחצי מיליון(!) שקלים

 


[1] פקודת העיריות (נוסח חדש)
[2] ת.א. 1706/96 (שלום מחוז דרום) גנון אדיר נ' מור בוריס, פסק-דינה של כב' השופטת רחל ברקאי מיום 9/5/01
[3] ע"א 6181/99 (מחוזי-י-ם) עיריית נתניה נ'  גרשון חיטיבשוילי, פסק-דינו של כב' השופט הכט חבש רביד מיום 3/7/00
[4] ת.א. 1412/95 (מחוזי-ת"א) בצלאל אהובה נ' התחנה המרכזית החדשה, פסק-דינו של כב' השופט טלגם מיום 8/3/00
[5] ראו הפרק העוסק בסוגיה



תומר ח. הנריק ריטרסקי, עו"ד
ריטרסקי, א. רון ושות''

 

 

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל