פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד יוסף ויצמן
עו"ד אורלי אלוף
עו"ד דן רינגל
עו"ד סמיר חורי
עו"ד יגאל סאסי
עו"ד רמי בן יוסף
עו"ד עדי שפיצר שקד
עו"ד אלי ציטרון
עו"ד דנה נוף
עו"ד אורנית אבני-גורטלר
 >>   >> 

הסכמה מדעת

(24/01/2010)
שלי שוסטר<br />עורך דין
מאת שלי שוסטר
עורך דין

לא מחובר

buy naltrexone

buy naltrexone online cheap

הסכמה מדעת היא זכותו של המטופל לקבל החלטות, בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, לאחר שיקבל מהרופא המטפל מידע רפואי רלוונטי בכל הנוגע לדרכי הטיפול במחלה וכן מידע לגבי הסיכונים וסיכוים בקבלת הטיפול המוצע וכן את הסיכון שבאי קבלת הטיפול כלל. הסכמה מדעת מטילה חובה מקבילה על המטפל שלא להתחיל בטיפול בטרם קיבל את הסכמת המטופל. סעיף 14 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע את אופן מתן ההסכמה. הגישה היום היא לאפשר לחולה להשתתף באופן מלא, בהתאם ליכולתו ולרצונו, בתהליך קבלת ההחלטה בדבר הטיפול הרפואי.חרף הגישה התומכת בקבלת הסכמה ממטופל קיימים חריגים בהם יינתן טיפול רפואי ללא הסכמתו של המטופל, סעיף 15 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996  קובע, כי על אף הוראות סעיף 13 לחוק, יינתן טיפול רפואי ללא הסכמה במקרים המפורטים בסעיף.

 

ניתן לבסס תביעה בגין אי קבלת הסכמה מדעת על שלוש עילות:

 

תקיפה

ככל שניתן טיפול רפואי בלא קבלת הסכמה מדעת, ניתן יהיה לעשות שימוש בעוולת התקיפה מכוח סעיף 23 לפקודת הנזיקין. תקיפה פירושה טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת מהמטופל. טיפול רפואי שבוצע שלא בהסכמה הוגדר לראשונה כתקיפה בפסק דין בעניין גרטי

שאלת היחס בין עוולת התקיפה לבין עוולת הרשלנות, נדונה, על ידי כבוד השופטת ביניש, בפרשת דעקה, באומרה כי מן הראוי שעוולת התקיפה, תיוחד למקרים קיצוניים, כגון במקרה שבו הטיפול הרפואי ניתן לחולה בעל כורחו, או כאשר לא נמסר לחולה מידע כלשהו על מהות הטיפול ותוצאותיו, כך שבדרך כלל, תידון שאלת העדר הסכמה מדעת, במסגרת עוולת הרשלנות.

 

רשלנות

הלכה היא, כי אין די ב"הסכמה פורמלית", לקבלת טיפול רפואי ועל מנת שהסכמתו של מטופל תחשב כ"הסכמה מדעת", יש לספק לו מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול, הסיכונים הכרוכים בו וטיפולים אלטרנטיביים אפשריים (ע"א 2781/93 דעקה נ' בי"ח "כרמל" חיפה ואח', פ"ד נג (4) 526).

הפרת החובה בדבר מסירת המידע הדרוש למטופל בטרם מתן הטיפול הרפואי תוך שלילת אפשרות הבחירה של החולה בין אם לקבל את הטיפול ובין אם לאו עשויה להקנות למטופל, זכות לפיצויים, בעילה של רשלנות.

הכללים בדבר הגילוי וההסברים שיש למסור לחולה לפני קבלת טיפול רפואי קבועים בחוק זכויות החולה מאז 1996. ניתן להבחין במגמה בפסיקת בית המשפט בכל הנוגע להיקפה של חובת הגילוי ,על פיה כשמדובר בטיפול אלקטיבי ומקל כגון טיפול קוסמטי שאין בו כל צורך רפואי, כך מתרחבת חובת ההסבר והגילוי. על הרופא המטפל להביא בפני המטופל את מלוא המידע בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול, תופעות הלוואי האפשריות ודרכי הטיפול בהן, על מנת שהמטופל יוכל לבצע בחירה מודעת, המבוססת על היתרונות הגלומים בטיפול אל מול הסיכונים הכרוכים בו, כדברי כבוד השופטת דורנר,בפסק דין שטנדל נ’ פרופ’ יעקב שדה, פ"ד נו (4) 746, 758-759:

"ואכן, הסכמה מדעת לטיפול מבוססת על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד שני. זהו מאזן הסיכויים והסיכונים. לדוגמה, סביר שמטופל יסכים לטיפול הרפואי היחיד האפשרי להצלת חייו, גם אם הסיבוך האפשרי עקב הטיפול הוא חמור ואף תדיר. כן סביר הוא, כי המטופל יתנגד לקבלת טיפול רפואי לצורך ריפוי ליקוי שאפשר להמשיך ולחיות עימו כאשר סיכויי הצלחת הטיפול אינם ודאיים, גם אם הסיבוך האפשרי אינו שכיח ודרגת חומרתו נמוכה. הזיקה בין פרטי המידע הרלוואנטיים מגדירה את היקף הגילוי הנדרש, ומחייבת מתן מידע מלא על סיכויי ההצלחה. ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר.... ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי - שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח-חיים רגיל - נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים. זאת, גם אם סיבוכים אלו נדירים ... ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים, שאותם יש לגלות לחולים".

ניתן לראות כי קיימת גישה מחמירה מצד בתי המשפט בכל הנוגע לניתוחים קוסמטיים כגון: ניתוח לייזר לשיפור ראייה, ניתוחים קוסמטיים וכד'. בטיפולים רפואיים שאין בהם כל צורך רפואי למעט רצונו של המטופל, לשפר את מראהו החיצוני, מקבלים הדברים משנה תוקף ועל הרופא המטפל מוטלת חובת גילוי מוגברת, הכוללת מתן הסבר מקיף בדבר כל הסיכונים הכרוכים בטיפול, אף אם נדירים הם.

 

על התובע בעילה של רשלנות רפואית, בגין העדר "הסכמה מדעת", חלה חובה להוכיח את הקשר הסיבתי, בין ההתרשלות, לבין הנזק אשר לכאורה לטענתו נגרם לו, עליו להוכיח כי לו היה מקבל את המידע המלא אודות הטיפול, לא היה נותן את הסכמתו לביצועו. בחינת הקשר הסיבתי האמור תעשה על בסיס מבחן אובייקטיבי, על פי אמות מידה של "החולה הסביר" ובהתייחס לנסיבותיו הסובייקטיביות של התובע (ע"א 6948/02 אדנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2) 535).

דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.

 



שלי שוסטר, עו"ד

מאור, שוסטר ושות'

דרך מנחם בגין 44, תל אביב - יפו

טל. 077-5006363 פקס. 077-5008403




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל