פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד ארז כהן
עו"ד כפיר דיין דובב
עו"ד מורן שוחט - משה
עו"ד רועי נתיב
עו"ד אבי סלמן
עו"ד גיא אורן, נוטריון
עו"ד יפעת פייטלזון-זכריה
עו"ד נעם קולודני
עו"ד חנן כהן
עו"ד שרון סגל
 >>   >> 

מקזזות את שכר הטרחה

(24/01/2010)
תומר ח. הנריק ריטרסקי<br />מתמחה
מאת תומר ח. הנריק ריטרסקי
מתמחה

לא מחובר

כחלק משרידי תקופת "שמאי הבית" בישראל, יש עדיין חברות ביטוח הסבורות כי הן רשאיות להכתיב לשוק מה הוא שכר הטרחה לשמאי "סביר". זו גם הסיבה שהן מסרבות לפצות ניזוק שעשה שימוש בשירותי שמאות עבור כל שכ"ט ששילם מכיסו, מעבר לתעריף שנקבע על-ידן.

 כדאי לדעת כי הדבר מהווה החלטה של מזיק שלא לשלם לניזוק את סכום הנזק שאותו ספג, מאחר וזה גבוה מהתעריפים שהוא, המזיק, משלם לעובדיו השמאים.

 כך מרשות לעצמן חברות הביטוח לקבל לעיתים במלואה את חוות-דעת השמאי שנערכה מטעם הניזוק, להסתמך עליה כפי שהיא ולעיתים אף לערוך בהסתמך עליה בלבד חוות-דעת נגדית (בלא לבדוק הרכב כלל), ובסופו של דבר לסרב לשלם לניזוק את מלוא שכ"ט השמאי ששילם מכיסו בשל האירוע – גם כאשר חוות-הדעת נתקבלה במלואה וכפי שהיא.

 בתקופת "שמאי הבית" עמד לעיתים תעריף סביר לשמאי על כ-200 שקל בלבד לחוות-דעת, כאשר עבור סכום פעוט זה נדרשו השמאים לעיתים לבדוק הרכב במספר מועדים שונים במקומות מרוחקים, ולבסוף לערוך חוות-דעת "מקצועית". מובן מאליו כי הדבר בה לידי ביטוי ברמתן המקצועית של חוות-דעת שמאי הבית ועל כך נתנו המפקח על הביטוח ובג"צ את דעתם.

 גם עתה, בתקופה ש"לאחר" שמאי הבית (שהרי תקופה זו לא הסתיימה לחלוטין ועדיין מגולמת חלקית בהמצאת שמאי ה"חוץ"...) מרשות לעצמן חברות הביטוח לנסות ולהכתיב את תעריפי השוק הפרטי. כך קובעות הן לעיתים, עצמאית וחד-צדדית, כי תעריף סביר הוא 400 שקל ולעיתים מעט למעלה מכך, והכל לפי משובותיהן והשיטה הסטטיסטית המועדפת עליהן.

 לעניין זה כבר קבע המפקח על הביטוח, כי "אם המבטחת מצאה את הערכת הנזק שנערכה על ידי השמאי כנכונה מבחינת כללי האתיקה שחלים על השמאים, ומצאה את ההערכה כסבירה על פי שיקולים מקצועיים-ענייניים והחליטה לשלם את מלוא הנזק שנקבע על ידי השמאי ואינה חולקת על דו"ח השמאות, היא אינה יכולה שלא לשלם את שכר הטירחה שמבקש השמאי ובלבד שצד ג' מוכיח שהתשלום בוצע באמצעות חשבונית מס כדין".

 המפקח הוסיף וקבע, כי הזכות האמורה חלה גם לגבי מבוטח (ולא רק ניזוק) וכי "אם המבוטח חולק על דו"ח השמאי מטעם חברת הביטוח הוא רשאי לפנות לשמאי מטעמו, ובמקרה כזה המבוטח ישא בעלות עריכת חוות הדעת הנוספת. את חוות הדעת הנוספת יגיש המבוטח לחברת הביטוח. אם חברת הביטוח תקבל את האמור בחוות הדעת הנוספת ותשלם על פיה את תגמולי הביטוח יהיה עליה לשאת בעלות עריכת חוות הדעת הנוספת".

 אלא שבמנהגן לקזז סכומים בני מאות שקלים משכ"ט השמאי מנצלות חברות ביטוח את חוסר יעילותו של שוק הביטוח וחולשת הניזוקים, מתוך הנחה לכאורה (הנסמכת על מדדים סטטיסטיים) כי אלה לא ימצו זכויותיהם בערכאות עבור "קיזוז" של מאות בודדות של שקלים באירוע נתון.

 שנים שחברות הביטוח עורכות "קיזוזים" שיטתיים לכאורה ברבבות תביעות רכב הנסלקות על-ידן. סכומים אלה מסתכמים מדי שנה במיליוני שקלים הנגרפים לכיסיהן על חשבון ניזוקים קשי יום בחלקם ושמאי רכב, העושים מלאכתם הקשה נאמנה, יום יום.

 עם זאת, באחרונה הוגשו על-ידי מספר שמאי רכב תובענות אזרחיות לבתי-המשפט כדי להעמיד את הסוגייה למבחן הערכאות, ומתוך תקווה לזכות בפסק-דין תקדימי שיקבע קריטריונים מוגדרים להתנהגות בשוק הביטוח וסנקציות ראויות על-פי חוק לאלה החורגים מהם.

 בעקבות הגשת התביעות ראו לנכון רוב חברות הביטוח לשלם מיידית את סכומי ה"קיזוז" שביצעו. לכן, במקרה שסירבו לשלם לכם את שכר הטרחה, אל תוותרו. אתם עשויים להרוויח מכך.



תומר ח. הנריק ריטרסקי, עו"ד
ריטרסקי, א. רון ושות''

 

 

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל