|
ראשית, חוקים מוניציפליים כפופים לחוקי מדינה. אם בפועל לא ניתן לבצע את החוקים, אם קיימת סכנה לחיי התושבים, נדרש שיפוץ תשתית העיר, ולא דחייה של היתרי תוכניות.
לשם קיצור הדרך ולצורך קבלת מענה זריז, ניתן לרכוש ממ"דים יבילים, אך גם אז יצטרך בעל הקרקע ליצוק בסיס איתן למבנה.
לפיכך, כדאי לבדוק את אמיתות דחיית הבקשה להקמת ממ"ד. אם יש בה יסוד, מומלץ לטפל בבעיה ללא קשר לרצון להציב ממ"ד במקום, בכפיפה לאישור של פיקוד העורף.
בנוסף, הייתי ממליצה בחום לבדוק אם אכן מדובר בטיוח לכאורה. נבירה בארכיונים עשויה לדלות חומר שמהנדס העיר לא היה מעוניין להניח בידיכם החקרניות - כולל דו"חות של מבקר המדינה, מסמכים פנימיים שהודלפו או הוכנסו בתום לאינטרנט וכד'.
במקרה ספציפי שבדקתי, סירבה רשות מקומית לאשר תוספת בניה בקומה הראשונה, משום שלטענת מהנדס העיר איננה תואמת את תוכנית המתאר העירונית. בנייה בקומה השנייה, אגב, הוא מאשר בקלי קלות.
היכי דמי? ובכן, במקרים רבים, האינטרס של מהנדס העיר משרת את זה של מעסיקו, קרי: העירייה. הס מהזכיר שיקולים פוליטיים וכיסויים על כישלונות עבר.
לפיכך, משתלם יותר לרשות המקומית לעודד צמיחת בנייה לגובה על פני בנייה נמוכה (בשל שיקולי מיסוי עירוניים).
אני מחפשת את עורך הדין שיעז פניו כנגד הרשויות המקומיות אשר מתנגדות להליך החוקי לחלוטין הזה של הצבת ממ"דים במדינה רוויית מלחמות. הרשויות המקומיות מכירות היטב את הליכי הענישה בכל הנוגע לאיחורים בתשלום ולהפרת חוקים מוניציפליים. הגיע הזמן שהן יכירו גם את הצד שמנגד.
גב' אפרת אברהמסון-משה
עורכת ראשית
המחתרת - M&P הוצאה לאור
sfarim.ios.st
mandp2004@gmail.com
|
