פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד 5.0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד איתן ראובני
עו"ד אלי ציטרון
עו"ד אסתר מורנו
עו"ד avi salman
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד לין קורזינר
עו"ד מיכאל רייכלסון
עו"ד יפעת פייטלזון-זכריה
עו"ד רוני אילן
עו"ד תומר חיל
 >>   >> 

דרכים חילופיות להסדרת הגירושין

(16/03/2010)
יוסף רוזנבוים<br />עורך דין
מאת יוסף רוזנבוים
עורך דין

לא מחובר

tadalafil generico

cialis generico

דרכים חילופיות להסדרת הגירושין*

יוסף רוזנבוים, עו"ד ומגשר

חבר: המרכז הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה;

חבר: האקדמיה הבינלאומית לפרקטיקה בשיתוף פעולה

 

הגירושין

הגירושין הינם משבר, מהקשים שאדם יכול לחוות. כל מי שעבר את התהליך, או נמצא בעיצומו, יודע זאת. יש פסיכולוגים המשווים את עוצמת המשבר הנפשי בגירושין לעוצמת התחושות באבדן עקב מוות של אדם קרוב - ולא בכדי.

משבר הגירושין מלווה לעתים קרובות בתחושות נטישה, אבדן, חרדות קיומיות, תחושת נבגדות, בדידות, חוסר אונים ואבדן דרך. פגיעות ברמה אינטימית, עלבון, כעס, נקמנות ומגוון תחושות ותגובות רגשיות עזות.

סערות הרגש, החרדות והפערים בין בני הזוג בקונפליקט הגירושין מתעצמים בדרך כלל, כאשר לבני הזוג ילדים משותפים - ובמיוחד כשהילדים קטינים.

עוצמת הרגשות והתחושות אינם בהכרח שווים אצל שני בני הזוג.

לבן/בת זוג שיזם/מה את הגירושין יש בדרך כלל "מקדמה" בתהליך ופרק זמן ממושך יותר לשקול, לעכל ולהסתגל לרעיון הגירושין, לפני שהקונפליקט הופך למציאות ולטראומה בחיי בני הזוג.

לבן/בת הזוג השני/ה יש בדרך כלל פרק זמן קצר בהרבה להסתגלות. הידיעה וההבנה מונחתים עליו/ה כפטיש כבד.  הנחתה כזו גורמת לעיתים רבות להתכנסות ולתגובה שבאה מתוך הרגש, תוך פגיעה ביכולות הרציונאליות-קוגנטיביות של האדם.

פגיעה כזו ביכולת התפקוד הרציונאלי של אדם (גבר או אישה) בשעת משבר - כאשר ההתנהלות וההחלטות יהיו כבדי משקל בהליך הגירושין ובהסתגלות לחיים החדשים אחרי הגירושין - יכולים להיות הרי-גורל.

כשיחסי הזוגיות של בני זוג מגיעים לקיצם ולאחר שמיצו את האפשרויות לשיקום הזוגיות - צריכים בני הזוג לשקול את הדרכים החילופיות שעומדות בפניהם לקיים את הליך הגירושין,  באופן שישמר בידיהם את מירב הרכוש המשפחתי, תוך חלוקה הוגנת בין בני הזוג ובאופן שיאפשר לשניהם לקיים חיים תקינים בנפרד, תוך שימור כבוד הדדי ודימוי עצמי של כל בן זוג, והמשך תקשורת תקינה ומכובדת בכל הנוגע לילדים ולנכדים.

כאשר יש לבני הזוג ילדים – הקשר ביניהם לא יינתק לעולם. יכולתם לשתף פעולה בחינוך הילדים, לתמוך בהם רגשית וכלכלית, לסייע לחינוכם ולחיזוק ביטחונם העצמי, מחייבים יכולת להמיר את המערכת הזוגית שהסתיימה במערכת הורית של שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

בני זוג שאהבו, חיו יחדיו, גילו הבנה וכבוד הדדיים והקימו משפחה - פועלים בסערת רגשות ובכעס ושוכחים לעתים, כי היה גם הרבה "טוב" בחייהם - וכי ילדיהם צופים, לומדים ומפנימים את צורת ההתנהלות שלהם בעת הפרידה. לקח זה של הילדים יהפוך לחלק אינטגראלי מתפיסת הזוגיות שלהם, והם ינחילו תפיסה זו גם לילדיהם ולנכדיהם.

ההחלטה הראשונה של בני זוג בהליך הגירושין היא בחירת האופן בו ינהלו את משבר הגירושין ובו ינסו להגיע לפתרון המיטבי לאורך זמן.

ניתן לחלק את האלטרנטיבות להסדרת הגירושין על פי מידת השליטה שיש לבני הזוג בתוצאה (האם הם מחליטים או ששופט מחליט עבורם),  ועל פי מידת שיתוף הפעולה בין בני הזוג ונציגיהם. שיתוף פעולה כזה מאפשר שמירת מירב הרכוש המשותף, ושמירת הכבוד ההדדי.

הליך הגירושין בדין הישראלי מאגד בתוכו שני מרכיבים:

א.     שינוי הסטאטוס - "גט", "גירושין", "התרת נישואין": זהו ההליך אשר בסופו משתנה הסטאטוס הרשמי של בני הזוג מ- "נשוי" ל-"גרוש". בני זוג ששניהם מאותה דת יעברו הליך זה על פי דתם. אצל בני זוג יהודיים הסמכות הייחודית בעניין זה נתונה  לבית הדין הרבני.

ב.     ענייני רכוש וילדים: בהליך זה נקבעת הפרדת וחלוקת הרכוש בין בני הזוג, משמורת לילדים קטינים, סידורי ראייה, "מרוץ הסמכויות", ומזונות.

מרוץ הסמכויות ונטרולו:

במערכת המשפטית בארץ נתונה הסמכות להסדרת ענייני רכוש וילדים לבתי המשפט  לענייני משפחה. אולם אם מוגשת תחילה לבית דין רבני תביעה שבסמכותו - ולתביעה זו נכרכים בתום לב ענייני רכוש או ילדים - אזי ירכוש בית הדין הרבני סמכות לדון גם בענייני רכוש או ילדים, בהתאמה.

לביה"ד הרבני ולבתי המשפט לענייני משפחה, צורות ראייה שונות לגבי נושאי הרכוש והילדים, אשר לעתים עדיפות לאחד מבני הזוג יותר מאשר למשנהו. ההתייחסות ליתרונות ולחסרונות של כל מערכת משפטית למי מבני הזוג, תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. במקרים רבים מונעים בני הזוג בהנחה, כי בתי הדין הרבניים עדיפים לבעל ובתי משפט לענייני משפחה עדיפים לאישה. לא תמיד הדבר נכון. אולם עצם המחשבה שכך הדבר, וכי שיהוי עלול אולי לגרום לאבדן יתרון דיוני, גורם לבני זוג להזדרז ולהגיש תובענה לאחת ממערכות המשפט כדי "לתפוס סמכות". לאחר הגשת תובענה נכנסים בני הזוג בדרך כלל לסחרור והסלמה במאבק המשפטי.

בעצם המירוץ, טמון נזק רב לבני הזוג.

מירוץ הסמכויות פוגע בגילוי אורך רוח ובנכונות הצדדים לשיתוף פעולה - ופגיעתו קשה. נטרול מירוץ הסמכויות בהסכמה, יכול לתרום רבות להקטנת נזקי משבר הגירושין. יש חשיבות רבה לגילוי אורך רוח ולהרגעה בסכסוך גירושין, במיצוי הדרכים ליישובו בצורה עניינית ומיטבית.

לא כל הליך של פתרון סכסוכים מתאים לכולם - וההתאמה תלויה באופיים של בני הזוג, מצב ם הנפשי, רקע תרבותי וערכי ובנכונותם לשתף פעולה.

האלטרנטיבות להסדרת גירושין הנן:

א.      גירושין בשיתוף פעולה;

ב.      גישור;

ג.        הליך משפטי של עימות ("הליך אדברסרי");

ד.      הליך משפטי עם הסכם פשרה;

ה.      בוררות;

גירושין בשיתוף פעולה:

בהליך זה, שני הצדדים מיוצגים, כל אחד על ידי עורך-דין מנוסה מטעמו, שעבר הכשרה הן כמגשר והן הכשרה מיוחדת להליך זה. עורכי הדין מחויבים שלא לייצג את הצדדים בהליך של עימות בבית משפט. עורכי-הדין והצדדים פועלים בשיתוף פעולה לשימור מירב הרכוש המשפחתי ולחלוקתו הצודקת - ולשמירה על האינטרסים של הילדים.

הצדדים מלווים ביועצים משפחתיים מנוסים לגירושין, שעברו אף הם הכשרה כמגשרים – והכשרה מיוחדת להליך זה (ובמידת הצורך גם במומחה לילדים). הם יכולים גם לקבל ייעוץ מיועץ פיננסי, לחלוקה מיטבית והוגנת של הרכוש ביניהם ולשימורו.

ייחודו של הליך הגירושין בשיתוף פעולה בשני מישורים

א.       שיתוף פעולה: הגם שכל צד מיוצג על ידי עורך-דין מטעמו, עורכי-הדין מחויבים לשיתוף פעולה ביניהם, גילוי נאות של רכוש, התייחסות הוגנת לשני הצדדים תוך מזעור הפגיעה בבני הזוג ובילדים - רגשית וכלכלית. מובן שגם הצדדים מחויבים לשיתוף פעולה.

ב.       ליווי של יועץ משפחתי: לצדדים ניתן ליווי של יועץ משפחתי לגירושין. ליווי זה מיועד לאתר מצב נפשי של קושי בקבלת החלטות ואי-מוכנות לגירושין. הליווי יסייע להתגבר על כך ולהביא את הצדדים למצב של תפקוד רציונאלי תקין בתנאי המשבר, תוך מזעור הנזק להם ולילדים.

חסרונות יחסיים של הליך זה: ההליך מתאים לאנשים שמוכנים  להשקיע בשיפור התקשורת עם בן הזוג, בטובת הילדים, ובהימנעות מפגיעה שלא לצורך בבן/בת הזוג.

יתרונות ההליך: ההליך זול וקצר משמעותית מהליכים משפטיים (ו/או בוררות). מאפשר שימור מירבי של הרכוש המשפחתי וחלוקתו הצודקת; מבוסס על שימור כבוד הדדי ויחסי הורות תקינים ותרבותיים בין בני הזוג;

ממזער פגיעה בתדמית העצמית של בני הזוג; ממזער פגיעה בילדים; מאפשר לבני הזוג תפקוד תקין בקבלת החלטות, בליווי מקצועי והגנה על זכויותיהם; ניתנת התייחסות מירבית לצרכים של בני הזוג וילדיהם; נוצרת תשתית לבניית מערכת יחסים חדשה לעתיד - של הורים שאינם נשואים עוד זה לזו; ההורים נותנים לילדיהם מודל ערכי להתנהגות-בעת-משבר, שתהיה ראויה לחיקוי.

גישור

בני הזוג בהליך זה יכולים להיות מיוצגים כל אחד על ידי עורך-דין מטעמו, או לא מיוצגים. בהליך זה מגיעים שני הצדדים אל מגשר, אשר מסייע בידם לנהל מו"מ מושכל, לזהות את מירב האינטרסים והצרכים האמיתיים שלהם - ולהגיע לפתרון שייתן מענה למירב האינטרסים והצרכים שלהם. המגשר (אדם אחד או שניים) פועל בצורה ניטרלית.

חסרונות: הצדדים לא מיוצגים, בדרך כלל, על ידי אנשי מקצוע ולא תמיד מודעים למכלול זכויותיהם. חוסר איזון ביחסי כוחות בין הצדדים מועצם לעתים, בהיעדר ייצוג או איבחון נכון של חוסר האיזון בכוחות הצדדים. לא תמיד מושג גילוי נאות של נכסים. לא תמיד שני הצדדים נמצאים במצב נפשי המאפשר שקילה רציונאלית של דרכים ואופציות וקבלת החלטות מושכלת.

יתרונות:  ההליך קצר וזול יותר מהליך משפטי; נשמרים חיסיון וסודיות; נשמרת מידה של כבוד הדדי והימנעות מפגיעת יתר במרקם היחסים בין הצדדים.

הליך משפטי של עימות (הליך "אדברסרי")

זוהי ברירת המחדל בסכסוכי גירושין. בשיטה זו כל צד מיוצג על ידי עורך-דין מטעמו, אשר מייצג רק אותו ונוטה לקבל את העמדות והטענות של אותו צד ללא עוררין, ולהציגן לביהמ"ש בצורה מקוטבת וחד צדדית. מטרת הצדדים בהליך היא להשיג את החלק המירבי של הרכוש המשפחתי. במגבלות הדין .

כל אמצעי להשגת מטרה זו "ראוי". בילוש וחדירה לפרטיות, העלמת רכוש מהצד השני, הכפשה של הצד השני ופגיעה רגשית שתגרום לנזק ואולי ל"כניעה". בבחינת "אחרי המבול".

חסרונות ההליך: משך זמן ארוך (שנים); עלות כספית גבוהה ביותר, הן במונחי תשלומי שכר טרחת עורכי דין ושירותים נלווים (חוקרים וכיו"ב) והן במונחי פגיעה ברכוש המשפחתי; פגיעה נפשית קשה בשני הצדדים, בהערכתם העצמית ובתדמיתם כמודל לילדיהם; נזק בלתי הפיך ליחסים עתידיים בין בני הזוג בתפקודם כהורים; פגיעה נפשית וכלכלית בילדים; השפעה מינימאלית של בני הזוג על תוצאות ההליך, שנקבעות חד משמעית על ידי שופט (ולא ניתן לבחור מי יהיה השופט);

האמת המוצגת בבית המשפט הנה "אמת" על פי כללי ראיות וסדרי דין שקבועים בחוק - ולא תמיד משקפת את המצב לאמיתו. במאבק קיים סיכון להפסיד את "כל הקופה". מידע חסוי עלול לדלוף החוצה ולהתפרסם. ההליך מוטה "תוצאות" ולא תמיד משקף את מירב האינטרסים והצרכים האמיתיים של הצדדים.

יתרונות ההליך: גורם סמכותי מחליט עבור הצדדים בסופו של הליך; קיימת אפשרות לזכות "בכל הקופה".

הליך משפטי המסתיים בפשרה

הליך זה דומה להליך הקודם וכך גם חסרונותיו.

יתרונו היחסי על פני הליך של עימות משפטי שמנוהל עד סופו: ניתן לקצר מעט את ההליך. ניתן לרכך במידת מה את התוצאות וניתן לצדדים להשפיע על התוצאה הסופית (בדרך כלל אחרי ששניהם או אחד מהם הותש נפשית ו/או כלכלית).

בוררות

בהליך זה שני הצדדים מיוצגים על ידי עורכי-דין מטעמם. הם מעבירים את ההכרעה לאישיות ראויה בעיניהם (עו"ד ותיק, שופט בדימוס).

חסרונות: כמו בהליך השיפוטי - וגם נוספת עלות לא מבוטלת של שכר הטרחה של הבורר.

יתרונות יחסיים בהשוואה להליך המשפטי: קיצור משך ההליך; חיסיון ושמירת סודיות; ניתן לבחור בכללי דין וראיות, ונטרול מרוץ הסמכויות; ניתן לבחור באישיות המכריעה (הבורר).

לסיכום:

לא כל אדם מתאים לכל הליך - ולא כל הליך מתאים לכל זוג. בני זוג הניצבים בפני גירושין צריכים לזכור שהגירושין מלווים במשבר נפשי וכלכלי מהקשים שידעו, וצריכים לשקול היטב את כל האופציות לניהול המשבר ולפתרונו. להתייעץ עם אנשי מקצוע - ולבחור את החלופה המתאימה להם ביותר, למזעור הנזק להם ולילדיהם ולריכוך השלכות המשבר, לטווח הארוך.

זוגות אשר הליך הגירושין בשיתוף פעולה מתאים להם, יגלו, כי הליך זה טומן בחובו יתרונות בולטים על פני שאר האלטרנטיבות. הן מבחינת העלות הכספית, הן מבחינת קיצור משך העימות וריכוכו, הן מבחינת שימור כבודם והערכתם העצמית וההדדית, הן מבחינת יכולתם לשקם את חייהם לאחר המשבר – והן ביצירת מודל לילדיהם להתנהגות-בעת-משבר, שתהיה ראויה לחיקוי.

______________

 

* הבהרה לשונית: לעניין לשון זכר/נקבה - למניעת סרבול וכפל ביטויים נבחר הכלל הלשוני של שימוש בלשון זכר, כאשר מדובר הן בגברים והן בנשים. קל וחומר, כאשר בני זוג בחברה המודרנית יכולים להיות חד-מיניים, גברים או נשים. השימוש הכללי בלשון זכר והשימוש במונחים של גבר-אישה כבני זוג, אינו מהווה חלילה זלזול בכבודן של נשים או זוגות חד-מיניים.

 

יודגש, כי אין האמור בכתבה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי ואין להסתמך על האמור בו לביצוע כל פעולה שהיא.

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל