פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד רפאל ליאון
עו"ד יונתן לוי בירותי
עו"ד בנימין קוזניץ
עו"ד אוריאל גולדברג
עו"ד ארז אדיר רביב
עו"ד שלי שוסטר
עו"ד ורד חן
עו"ד אלה הראל
עו"ד שרון נהרי
עו"ד אלון אופנר
 >>   >> 

ארנונה

(11/05/2010)
יעל מנדלוביץ<br />עורך דין
מאת יעל מנדלוביץ
עורך דין

לא מחובר

generico cialis prezzo

generico cialis 5 mg

ארנונה מהי?

Posted in: ארנונה ♦ יום רביעי, פברואר 3rd, 2010, 22:11 ♦ אין תגובות עדיין
ארנונה מהי?

בתחילתה של כל שנה קלנדרית, מקבלים התושבים הודעות תשלום ארנונה. מי שמשלם מראש, זכאי בדרך כלל להנחה מסוימת בתשלום הארנונה למהלך אותה שנה קלנדרית.

מהי ארנונה? כיצד נקבע גובה תשלום דמי ארנונה? מדוע השכן שלי משלם פחות ארנונה ולנו אותו גודל בית? מהי הדרך להפחית תשלום ארנונה או להעלות טענות כנגד התשלום? שאלות כאלה ועוד אחרות, בסקירה שלפנינו.

ארנונה היא מס המשולם לרשות/המועצה המקומית. הרעיון הוא כי כל קהילה מאורגנת זכאית ואף חייבת, לדרוש מבני הקהילה לשלם ולתרום לטובת הכלל, על מנת שיוכלו בני הקהילה עצמם להנות מאספקת שירותים נאותה ומחיי קהילה תקינים. במדינת ישראל, כמו ברוב מדינות העולם, משלמים תושבי המדינה (הקהילה) מס הנקרא: "מס הכנסה". תושבי הרשות המקומית משלמים גם הם מס הנקרא: "ארנונה".

הארנונה, בניגוד למס הכנסה אשר נגבה מהכנסתו של אדם ועל פי הכנסתו, נקבעת ומוערכת על פי מקום המגורים ורווחת המגורים של התושבים בני הרשות המקומית.

חיוב בארנונה הינו חיוב עקרוני. בע"א 9368/96 מליסרון בע"מ נ' עירית קרית ביאליק, פ"ד נה(1) 156 קבע בית המשפט העליון כי ההצדקה להטלת ארנונה מקורה בהנאה שמפיקים הנישומים (התושבים החייבים במס) מן השירותים שמעניקה הרשות המקומית לנכסים המצויים בהחזקתם. בין השירותים שמעניקה הרשות המקומית לתושביה, היא דואגת לפינוי אשפה, ניקוי השטח שסביב הנכס, הארתו, ניקוזו ושירותי תשתית נוספים.

דהיינו – הנישומים, הנהנים מן הנכס שבו הם מחזיקים, נהנים באופן טבעי משירותיה של הרשות המקומית. על כן, מחזיקי הנכס אשר נהנים משירותי הרשות המקומית, ראוי כי ישתתפו במימון עלותם.

כעיקרון, כל תושבי הרשות המקומית חייבים בתשלום ארנונה לרשות, להוציא תושבים הפטורים מארנונה – כולה או חלקה.

האופן שבו מוטלת ארנונה

בעבר הוטלה הארנונה הכללית מכוח סעיף 274 לפקודת העיריות [נוסח חדש], התשכ"ד-1964. סעיף 274 לפקודת העיריות אפשר לרשויות המקומיות בשנים 1968-1985 לקבוע את שיעורי הארנונה הכללית בתחומיהן בהתאם לקריטריונים שקבעו. קריטריונים אלה כוללים: האזור שבו מצוי הנכס, סוג הנכס, סיווג הנכסים בהתאם לשימוש בהם, תעריף לכל מ"ר וכד'.

כיום, אין הרשות המקומית רשאית לקבוע בעצמה את הקריטריונים להטלת ארנונה כללית, שכן, החל מחקיקת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 (להלן: חוק ההסדרים), הקריטריונים לקביעת הארנונה הכללית קבועים מראש. בנוסף, שיעורי הארנונה המרביים והמזעריים ושיעור ההעלאה השנתי נקבעים בתקנות הסדרים מכוחו של החוק האמור אשר מותקנות מדי שנה ושנה.

הסמכות להטיל ארנונה

כלל יסוד במשפטנו, הוא, שאין לרשות אלא מה שהותר לה במפורש. בהתאם לכך, הסמכות להטלת ארנונה מוקנית לרשויות המקומיות בסעיף 8(א) לחוק ההסדרים הקובע כדלקמן:

"ארנונה כללית

(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין; הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו ותשולם בידי המחזיק בנכס".

פטור מתשלום ארנונה – האם ניתן? באילו תנאים?

כאמור, על פי עקרון שלטון החוק, ועל פי סעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה, הרשות הציבורית אינה רשאית להטיל היטלי חובה על האזרח (היטלי חובה – כל תשלומי החובה למיניהם, לרבות מיסים, אגרות וכיו"ב), אלא בחוק או על פיו.

על פי אותו עיקרון, כשם שאין מטילים תשלומי חובה אלא על פי חוק ובמגבלות הקבועות בחוק, כך אין רשות ציבורית מותרת לפטור את פלוני מתשלום היטל שכלל הציבור חייב בו, אלא על פי היתר הקבוע בחוק, או על פי חוק, ובמגבלות אותו היתר. דהיינו – אין רשות מקומית רשאית לפטור מאן דהוא מתשלום מס שהוטל בחוק, אלא אם כן יש לפטור הניתן עיגון בדבר חקיקה. לעניין זה, בג"צ 8791/96 מאור נ' מ"י, תק-על 97(4) 513 (1997).

בהתאם לכך, נקבע בסעיף 12(ג) לחוק ההסדרים – 1992 כי: "מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו".

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הנטייה לצמצם ככל היותר את הפטורים הקבועים בפקודת הפיטורין. בע"ש (חיפה) 127/95 תשתיות נפט ואנרגיה נ' מועצה מקומית קרית טבעון, תק-מח 95(3) 790 הביע בהמ"ש את הכלל לפיו לא יינתן פטור אלא במקרים ברורים בהם יש להעניק פטור. הרעיון העומד מאחורי המגמה לצמצם את מתן הפטור מתשלום ארנונה, הוא שפטור כאמור, כבר לא לגמרי מתאים לזמננו, שכן, אין הגיון בכך שתושבי רשות מקומית ישאו בנטל הכספי הנובע מפטור הניתן לנישום. בפרשת תשתיות נפט ואנרגיה, דובר על פטור שניתן למדינה. בית המשפט קבע כי, המדינה פועלת לטובת כלל האזרחים במדינה, ועל כן, מן הדין שכלל האזרחים ישאו בהוצאות הכרוכות בפעילות המדינה וישאו בהוצאות הארנונה כמו כל מחזיק אחר בנכסים בתחום הרשות המקומית.

קיבלת הודעת תשלום ואינך מסכים לתשלום?

קיבלת הודעת תשלום ארנונה על נכס שאתה כלל לא מתגורר או משתמש בו?

בהודעת תשלום הארנונה חייבו אותך על שימוש בנכס מסוג משרד כשבפועל אתה רק מאחסן שם דברים?

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר") קובע מסלול מיוחד שמעניק סמכות ייחודית למנהל הארנונה ולוועדת הערר בנושאים המנויים בסעיף 3 לחוק:

"3. (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

  1. הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
  2. נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו;
  3. הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;
  4. היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים התשנ"ג – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס"

עד לשנת 1994, דרכו של נישום שלו טענה הנכנסת לאחת מהקטגוריות המנויות בסעיף 3 לחוק הערר, היתה לפנות למנהל הארנונה בהליך של השגה בלבד.

בחודש יוני 1994, תוקן חוק הערר באופן שבו מי שחויב בתשלום ארנונה ולא השיג תוך המועד הקבוע, רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה שהיה ניתן להעלותה בהשגה. דהיינו – פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול דעתו של בית המשפט וכאשר מועלית בפניו טענה המנויה בסעיף 3 לחוק הערר, יש לשקול אם להתיר את העלאתה.

נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה, שכן, בירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת זו. מנהל הארנונה וועדת הערר מוחזקים כמי שערוכים לבירור שאלות מסוג זה המצריכות לעיתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת, בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג המנוי בסעיף 3 לחוק הערר בערכאות הרגילות, תינתן ביתר קלות.

בית המשפט ישקול גם שיקולים נוספים בבואו להתיר או לחסום בפני נישום את הדרך לערכאות הרגילות, והם, מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המינהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות הרגילות.

הגשת השגה למנהל הארנונה, אולם הוא דחה אותה?

בהתאם לסעיף 6 לחוק הערר, הרואה עצמו מקופח מתשובת המנהל בהשגה, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר. על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל