פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד צביה חן עו"ד
עו"ד יגאל בן בנימין
עו"ד רפי שדמי
עו"ד שחר רוטקופף
עו"ד חזקיהו חנימוב טו"ר
עו"ד ישראל מ. ילון
עו"ד יפתח חנן
עו"ד ציקי פלדמן
עו"ד עזרא- ליאור כדורי
עו"ד אורי תבור
 >>   >> 

מעמד מומחה בית המשפט

(25/07/2010)
אברהם בן עזרא<br />מומחים וחוות דעת
מאת אברהם בן עזרא
מומחים וחוות דעת

לא מחובר

מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט

מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא

 

תמצות טענות בעניין מעמדו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט שלא בהסכמת הצדדים, במצב בו בפני בית המשפט מונחות חוות הדעת של המומחה שמינה בצד חוות דעת אחרות, של הצדדים לדיון; האם בית המשפט אמור להעדיף את חוות הדעת של המומחה שלו, כאשר מתעורר ספק לגבי מקצועיותה או מהימנות המומחה?

 

*    *    *

 

המדובר הוא במצב בו המומחה מטעם בית המשפט,  ממונה בהתאם להחלטת בית המשפט שלא בהסכמת הצדדים.

 

לפיכך חוות דעתו אינה עדיפה על חוות דעת הצדדים לדיון. ראה בעניין זה ע"א 4218/90 חפציבה בע"מ נ' כרמן ואלכסנדר להנר, בית המשפט העליון, הנשיא מ' שמגר [פדאור, 92 – 3 – 286]  ולהלן ציטוט:

 

"בטרם אדון בענין החניה, אבקש להתייחס לשני נושאים העוברים כחוט השני בטענותיה של המערערת בנוגע לכל ראשי הנזק בהם חוייבה: ראשית, המערערת מלינה על כך שבית משפט קמא העדיף בדרך כלל את חוות הדעת של המומחה מטעם המשיבים, ופסק למשיבים בכל הזדמנות את הסכום הגבוה ביותר האפשרי.

אין בטענה זו ממש. הערכאה הראשונה חזרה וציינה, כי במרבית העניינים היו המומחים תמימי דעים בנוגע למהות הנזקים וטיבם, והמחלוקות ביניהם התייחסו בעיקרן לשאלת כימותם של הנזקים לערכים כספיים. אשר לכך, קיבלה הערכאה הראשונה, לפי הענין, את האומדן אשר נראה לה מתאים וראוי בנסיבות הענין.

 המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט לא היה מומחה שמונה בהסכמה, ומשקלה של חוות הדעת היה כמשקל חוות הדעת של הצדדים. אינני סבור כי נעשתה העדפה גורפת ובלתי עניינית של עמדת המשיבים, כי אם שקילה רצינית של עמדות המומחים בכל נושא שעמד לדין."

 

לאמור, מעמדה של חוות הדעת של מומחה בית המשפט צריכה לעבור תחת ביקורתו של בית המשפט תוך השוואתה לחוות הדעת של הצדדים לדיון שצורפו לכתבי הטענות.

 

כך הם פני הדברים גם כאשר מומחה בית המשפט נחקר על חוות דעתו ואילו מומחה התובעים לא נחקר. ראה בעניין זה ע"א 7298/00 בסט דוד נ' עזרא חממי ואח', בית המשפט העליון, שופטת: ד' ברלינר, [פדאור 07 – 27 – 586].

 

בתיק זה מומחה בית המשפט ד"ר זלינגר נתן חוות דעת, השיב על שאלות הבהרה והעיד בבית המשפט. לעומתו, מומחה התביעה ד"ר א' בן עזרא נתן חוות דעת מטעם התובעים אך לא העיד בבית המשפט.

 

אף על פי כן, חוו"ד בן עזרא זכו להתחשבות ואף השפיעו על פסק הדין בשלושה ראשי הנזק המרכזיים בתיק – גגות הבניינים, ריצוף הדירות ושטחי הדירות.

 

להלן ציטוט רלוונטי:

 

"49. באשר לחוות דעת המומחים (הנדבך השני):

בית-המשפט קמא אמר בפסק דינו כי "נראית לי דעתו של המומחה בן עזרא" (כשהכוונה היא להעדפתה על פני חוות הדעת של מומחה בית-המשפט ד"ר זלינגר ומומחה המערערים). העדפה זו מצויה בתחום שיקולו והחלטתו של בית-משפט קמא. אין כל חובה להעדיף דווקא את חוות הדעת של מומחה בית-המשפט."

 

ראה גם בקורתו של בית המשפט המחוזי בחיפה כלפי שופט בית משפט השלום א' קיטאי בעניין זה, בע"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח ואח', שופט: י' מרגלית, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" תשס"ב, ולהלן ציטוט:

 

"שופט השלום הנכבד החליט למנות מומחה מטעם בית המשפט ומינה את המהנדס י' דימנט, שבדק את הדירות נשוא התביעות והגיש חוות דעת על ממצאיו.

המומחה דימנט לא הסתפק בתאור הפגמים ועלות תיקונם אלא אף התערב בצד המשפטי, שקל את טענות התובעים אף בנושאים משפטיים והציע פתרונות לכל אלה. למרבה הצער לא בדק שופט השלום את חוות הדעת האלה בדיקה בקורתית וקיבלן על קרבן וכרעיהן ללא דיון כלשהו בפסקי דינו ואימצן למעשה כבסיס לפסקי הדין".

 

כל זאת, כדי לנטרל את המומחה מפרשנות משפטית העלולה להשפיע על בית המשפט. פרשנות כזו יכולה להיות זילות הוראות החוק והתקנות, התקנים ויתר חקיקת המשנה, בטענה כי המומחה ודעתו המקצועית הם אשר קובעים ולשם כך מונה המומחה. כמובן שיש לדחות מכל וכול עמדה כזו, שהיא, אגב, שכיחה אצל מומחים בין בגלוי בין שהם מודים בכך רק בחקירה.

 

בעניין זה, ראה ת"א 922/95 סלומון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צ' ברון, [פדאור 03 – 3 – 663], להלן ציטוט:

 

"המהנדס פורת, קבע כי המעקות במרפסות בדירות התובעים נמוכות במספר סנטימטרים מ- 105 ס"מ, הגובה הנדרש על פי התקנות.

המומחה מטעם ביהמ"ש סבור כי לדעתו די בגובה 102 ס"מ גובה המעקות בדירותיהם  של התובעים.

משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של ביהמ"ש לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה.

 משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של מומחה ולו גם מומחה מטעם ביהמ"ש.

בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות, כאילו מדובר בהמלצה ולא היא. המידות הקבועות בתקנות, הינן מידות  מינימום מחייבות.

האמור לעיל בדבר תוקפן המחייב של התקנות נכון גם לעניין מזקף הראש במהלך  המדרגות".

 

אלו הנימוקים לבדיקה ביקורתית של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

 

הדברים לעיל נאמרים לאור נטייה של עורכי דין רבים, וגרוע מכך – שופטים רבים, לראות בחוות הדעת של מומחיה בית המשפט – סוף הדרך, כאשר במקרים לא מעטים, חוות דעתו של המומחה הינה בבחינת תחילתה של הדרך, תחילת המאבק במשפטי על פסק הדין, ומצפים שבמאבק זה שהוא חלק מאושיות המשפט, בית המשפט יהיה קשוב לטענות אחת לאחת.

 

25 ליולי 2010




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל