חקירת פרשת החשדות נגד ניצב בר לב מתבססת בחלקה על עריכת בדיקות פוליגרף לצדדים המעורבים בה: המתלוננות ובר לב עצמו. על פי הפירסומים שהופיעו באמצעי התקשורת המתלוננת ד"ר א' עברה בדיקת פוליגרף לגבי החשדות שהעלתה נגד בר לב ועל פי אותם פירסומים נמצאה כדוברת אמת. אתמול התפרסם באמצעי התקשורת כי ניצב בר לב נחקר במשך יותר מ-7 שעות במשרדי מח"ש ובמהלכן עבר בדיקת פוליגרף בנוגע להאשמותיה של מתלוננת אחרת בשם מ'.

כמי שעוסק בתחום באופן פעיל עולות תהיות וסמני שאלה לגבי אופן ניהול ועריכת בדיקות הפוליגרף האמורות:

1. עצם פירסום תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערכה למתלוננת ד"ר א' - מדובר בפרשה בה יש שני צדדים ידועים שניתן לערוך לשניהם בדיקות פוליגרף (לא מצב של צד אחד בלבד). במצב כזה חשוב לגבש את תוצאות בדיקות הפוליגרף לאחר שנערכו הבדיקות לשני הצדדים ולאחר קבלת תמונת מצב כוללת על ידי בודק הפוליגרף. מה שקרה במקרה דנן, שהמתלוננת עברה את הבדיקה ותוצאותיה פורסמו עוד לפני עריכת הבדיקה לאדם הנילון (בר לב) בבחינת חריצת הדין מראש. במצב כזה, לפחות תיאורטית, אצל הנבדק מתקבעת בתודעה שנידון לאשמה מראש, דבר העשוי לגרום להטיה של תוצאות הבדיקה שלו (False Positive).

2. ניצב בר לב עבר חקירה במשך יותר מ-7 שעות ובמהלכן עבר את בדיקת הפוליגרף. במצב כזה, הנבדק נתון לעומס נפשי ולעיפות מוגברים. רק שני גורמים אלה לבדם עלולים להטות את תוצאות הבדיקה ולגרום לפסילתה.

3. אופן ניסוח השאלות הרלוונטיות - בדיקת פוליגרף יכולה לקום או ליפול על גורמים רבים כשלשאלות הנשאלות (שאלות רלוונטיות ושאלות ההשוואה) ולאופן ניסוחן יש חשיבות עליונה. השאלות הרלוונטיות חייבות להיות מדויקות, כאלה הקולעות ללב הענין ולהמנע ממצבים של שאלות "ליד". מושג כמו "יחסי מין" הוא מושג אמורפי התלוי בהיבטים תפיסתיים ותרבותיים וככזה חייבים להבהיר את משמעותו ולהגדירו במדוייק. ביל קלינטון לדוגמה, טען שלא קיים יחסי מין עם מוניקה לוינסקי. מבחינתו אולי מין אוראלי אינו מהווה דוגמה ליחסי מין ואילו עבור אחרים בעלי תפיסות ומטען תרבותי שונה מדובר בהחלט ביחסי מין.

תגובות חברי הקהילה

(0 תגובות)

אין תגובות