פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד אלי ציטרון
עו"ד ליאת רוגל-לוי
עו"ד שירה בן אשר ארד עו"ד ומגשרת
עו"ד חגית שלי
עו"ד אבי קיסוס
עו"ד לינוי גולדנר-זהר
עו"ד מוטי בן מיכאל
עו"ד עופר הבר
עו"ד נבון קצב
עו"ד חגי ירון
 >>   >> 

חוות דעת בענייני ירושה והתרת נישואין

(20/03/2011)
דוד בן אשר<br />עורך דין
מאת דוד בן אשר
עורך דין

לא מחובר

planned parenthood abortion pill

abortion pill cost cvs

לפי סעיף 136 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 ("החוק"), בית משפט בישראל מוסמך לדון בעניין ירושתו של כל אדם, אשר (א) מושבו ביום מותו היה בישראל, או (ב) אשר הניח נכסים בישראל.

 

פעמים רבות אנו נתקלים במקרה בו תושב חוץ, אשר גם נפטר בחו"ל, השאיר אחריו נכס בישראל (למשל – דירה, חשבון בנק וכו'). במקרה של אדם כזה, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה אשר תוגש למשרדי הרשם לענייני ירושה, תועבר אוטומטית לבית המשפט למשפחה (לפי סעיף 67א לחוק, סעיף-קטן 7) ("בית המשפט").

 

בין שאר המסמכים אשר יוגשו לבית המשפט כאמור, נדרש המבקש להמציא חוות דעת משפטית, הערוכה כתצהיר, לגבי הדין זר החל על העניין, שהוא בדרך-כלל מקום מושבו של המנוח בשעת מותו. הפרשנות המקובלת ל"מקום המושב" הוא "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו, לפי בחינת כל הנסיבות והזיקות הרלבנטיות. זאת, לפי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי, ובכדי לוודא שדיני המושב של תושב החוץ (למשל – הסדר המשריין חלק מן העזבון לבן זוג או לילדים, כפי שקיים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב) לא ייפגע בעקבות החלת הדין הישראלי.

 

סמכות בינלאומית:

סמכותו הבינלאומית של בתי-המשפט בישראל לדון בירושתו של כל אדם, נקבעת על פי אחת משתי החלופות הבאות: (א) היות המוריש, בשעת מותו, תושב ישראל (דהיינו בהתקיים זיקה אישית בין המוריש לבין ישראל, בשעת מותו) (להלן: " החלופה הראשונה"); או (ב) הנחת נכסים בישראל, ע"י המוריש, בשעת מותו (דהיינו, בהתקיים זיקה " נכסית" או " חפצית", בין נכסי המוריש לבין ישראל, בשעת מותו של המוריש) (להלן: " החלופה השנייה"). שתי הזיקות המופיעות בהוראת החוק - שוות ומקבילות מבחינה תחבירית, ללא הבדלי ניסוח בין השתיים. יוצא, איפוא, כי על פי לשונו הפשוטה של החוק, כשם שיש לבית-המשפט סמכות לדון בירושת כל נכסי המוריש כשסמכותו מבוססת על מושבו של המוריש בישראל (החלופה הראשונה) כן משתרעת סמכותו לדון בירושת כל נכסי המוריש כשסמכותו מתבססת על העובדה שחלק מנכסיו היו בישראל במותו (החלופה השנייה).

 

מיהו "מומחה" לצורך העניין?

בפסיקת בית המשפט העליון משנת 2000, ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' BERG EAST IMPORTS INC. פ"ד נד(1) 697, ("עניין ברג") בעמ' 707, נקבע כי:

"קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק - בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת - בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר".

 

בהחלטת בית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, ת"ע 008921/99, בש"א 1578/04 הוכמן דוד נ' הוכמן אריה, אשר ניתן ע"י כב' השופטת ו' פלאוט (פורסם ב'נבו'), מזכיר בית המשפט שורה של מבחנים אלטרנטיביים לקביעה "מיהו מומחה לדין זר", מתוך דברי המלומד מ' שאוה. מבין אותם המבחנים, המבחן הרחב ביותר הוא "כל אדם אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון" (סעיף 11 להחלטה). בית המשפט מדגיש כי מומחיותו של נותן חוות-הדעת לעניין הדין הזר, נבחנת עפ"י כללי המשפט הישראלי.

 

סמכות בעניני התרת נישואין:

1. סמכות בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים [תיקון: תשנ"ה, תשס"ה]

(א) עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה (בחוק זה - בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

 

(ב) חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי למעט במקרים האלה:

(1) שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם;

(2) שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין-לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.;

 

2. סמכות בית המשפט לענייני משפחה מבחינה בין-לאומית [תיקון: תשנ"ה, תשס"ה]

(א) בית המשפט מוסמך לדון בענייני התרת נישואין, לפי סעיף 1, בהתקיים אחת הזיקות האלה:

(1) מקום מושבו של המשיב בישראל;

(2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים;

(3) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(4) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;

(5) המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;

(6) המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין;

(7) המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.

(ב) לעניין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם - המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

 

וכאשר אין הסכמה לגירושים בן זוגות מעורבים או שאינם יהודים סעיף 23 לחוק שיפוט בעניני התרת נישאוים (מקרים מיוחדים), , תשכ"ט-1969 מחייב חוו"ד לדין הזר, לרבות הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין.

 

--------------------------------------------------------------------------------

 

*משרד עו"ד דוד בן אשר מתמחה במשפט בינלאומי ומתן חוות דעת לדין הזר. שד' המלך שאול 41, ת.ד.  33228 תל אביב - יפו 61331, Arialbenasher@walla.co.il, .0524537214

 

דברים אלה מובאים למטרת מידע כללי וראשוני בלבד, ולא נועדו לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל