בקשת חנינה
לפי החוק רשאי כל אדם לפנות בבקשת חנינה הן לנשיא המדינה והן למשרד המשפטים (מחלקת חנינות) בבקשה להקלה בעונש.
להלן ששה עילות המצדיקות פניה לנשיא המדינה בבקשת חנינה:
1. הקלה בעונש מאסר.
2. מחיקת רישום פלילי או קיצור תקופת ההתיישנות.
3. הקלה בעונש פסילה בפועל.
4. הקלה בעונש קנס פלילי (ולא קנס מנהלי).
5. הקלה בעונש קנס שהוטל על ידי בית המשפט לתעבורה או אפילו קנס בגין דו"ח.
6. קציבת מאסר עולם.
הליך החנינה איננו תחליף לערעור ואין בו כדי לתקוף פסק הדין.
הליך החנינה הנו הליך אשר נועד לבחון אפשרות של המתקת העונש, המדובר בסמכות שבשיקול דעת, ואין הוראת חוק המחייבת או הממליצה מה יהיו תוצאות החנינה.
כל נאשם או אפילו אזרח אשר רואה כי יש הצדקה להתערבותו של נשיא המדינה בעונש שנגזר עליו בין אם הושלם או אפילו לא התחיל בביצועו- רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשה כאמור.
אז מי כן יכול לפנות בבקשת חנינה?
חנינה יכולה להיות מוגשת על ידי הנאשם בעצמו או עורך דין, מי מבין משפחתו, הסנגוריה הציבורית ואפילו נשיא המדינה רשאי מיוזמתו לחון אזרח אם הדבר נראה לו בנסיבות העניין.
יש צורך לטעמי לאסוף את כל החומר הנדרש ואשר עשוי לשכנע את מחלקת החנינות ואת הנשיא ואף פרקליט מפרקליטות המדינה כי יש ממש בבקשה ולא להגיש בקשה לקונית ואינה משכנעת. כמו שבכל כתב טענות אשר מוגש לבית המשפט יש צורך לשכנע את בית המשפט כך ייעשה גם בפנייה בבקשת חנינה.
ג'ימי מינאוי, עו"ד
