פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
מתמחה עדנה אגמי
עו"ד עמנואל שרביט
עו"ד מנחם מעיין
עו"ד יניב פדן
עו"ד sarit alfi braska
עו"ד אליעזר אדם
עו"ד אלכסנדר ריבקין
עו"ד קרן זרקו זמיר
עו"ד ליסה סגלוב
עו"ד אבי אדרי
 >>   >> 

מה הקשר בין חתונה, רשות מקומית וקבוצת מנצ'סטר יונייטד?

(31/05/2011)
לילך קרקובסקי<br />עורך דין
מאת לילך קרקובסקי
עורך דין

לא מחובר

לפני כארבעה ימים פורסמה החלטת כב' השופטת ריבה שרון בבקשה שהוגשה בפניה לחשיפת כתובות אי-מייל של גולשים, החשודים בהפצת מסרים משמיצים ברשת [תא"מ 14089-08-09 אבירם אוהד פאי נ' שלומי פנחס].
בקצרה, אספר כי התובע, הוא המבקש בהחלטה האמורה, הינו צלם אירועים במקצועו, שחתם עם הנתבע 1 ואשתו על הסכם לצילום יום חתונתם. חילוקי דעות שנתקיימו בין הצדדים באשר לטיב ואיכות הצילום הביאו את הנתבע 1 להגשת תביעה קטנה כנגד התובע, במסגרתה החליטה כב' השופטת חנה שניצר-זאגא על פסיקת פיצויים בסך של 1,500 ₪ גרידא.
זמן לא רב לאחר פירסום פסק-הדין פורסם במספר אתרי אינטרנט מכתב אנונימי, שכותרתו: "זהירות! זהירות !זהירות!",  המזהיר מתחתנים מפני שימוש בשירותי התובע.
בהתאם, טען המבקש, שקיימת סבירות גבוהה ביותר שהפרסום האמור נעשה על-ידי הנתבע, ועל כן, הגיש תביעה כנגד הנתבע בעילת עוולת הוצאת לשון הרע בבקשה לפיצוי בסך של 50,000 ₪. 
עם זאת, ועל-מנת להוכיח את תביעתו, צירף התובע לתביעה בקשה למתן צו עשה לחשיפת זהותו של הגולש המשמיץ, במסגרתה ביקש להורות לנתבע ולאשתו לחשוף את כתובת המייל שברשותם, וכן להורות לנתבעות הנוספות, שהינן מפעילות אתרי האינטרנט, בהן פורסם המכתב האמור, לערוך הצלבות בין כתובות המייל האמורות לבין כתובות המייל ממנה נשלח המכתב האנונימי וכן למסור את כתובת ה- IP  ממנה פורסם הפרסום האמור, ו/או לחשוף כל ממצא אחר היכול להביא לזיהוי המפרסם, בתנאי שאלו קשורים לבעלי הדין.
במסגרת החלטתה דנה כב' השופטת ריבה שרון בשני נושאים עיקריים: האחד, עוסק בצורך לאזן בין זכות היסוד לחופש ביטוי והזכות לאנונימיות לבין הזכות לשם טוב וכן זכות התובעים לעמוד על זכויותיהם המשפטיות ולהגיש תביעתם כנגד המפרסם המשמיץ. הנושא השני, הקשור בטבורו לנושא הראשון עוסק במסגרת הדיונית החלה לצורך שאלת הזכאות לסעד המבוקש.
באשר לאיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות, ציינה כב' השופטת כי המצב הקיים כיום מאפשר למשתמשים ברשת להסתתר מאחורי מסך וירטואלי בלתי חדיר ולשגר מסרים אנונימיים ו/או בשם בדוי, ללא יכולת מעקב ממשית אחריהם. אשר על כן, ציינה כב' השופטת כי לטעמה יש לנקוט בעמדת פשרה בין הזכויות המתנגשות, לפיה: "חופש הבי  טוי- כן. חופש הבי  זוי- לא", ועל כן ציינה, כי "האבחנה בין ביזוי לביטוי היא לב לבו של העניין העומד להכרעה בפניי".
אמנם, ציינה כב' השופטת, אין באפשרותה להתעלם כליל מהמסגרת הדיונית הקיימת בנושא. עם זאת, מאחר והחקיקה בנושא עדיין בחיתוליה, הרי שהפסיקה איננה נוקטת גישה אחידה.
המשיכה כב' השופטת והטעימה כי פסק- הדין בעניין רמי מור [רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ] התווה הלכה מחייבת כלשהי, אך מדובר בפסק- דין היאה לנסיבותיו, כאשר אלו שונות, לדעת השופטת, מנסיבות המקרה הנדון, באופן המצדיק דווקא קבלת דעת המיעוט בעניין מור.
כך, מאבחנת כב' השופטת שרון את פסק הדין בעניין מור, בו לא ידע מבקש הצו את זהות מפרסם ההשמצה ואף לא היו לא חשדות כלשהן בעניין, אל מול העניין שבפניה, בו יש למבקש "חשוד עיקרי". אשר על כן, המבקש איננו עותר לקבלת פרטי הגולש ומסתפק בהשוואת כתובות המייל של הנתבע ואשתו אל מול כתובת המייל ממנה נשלח הפרסום המשמיץ.
בהתאם, ציינה כב' השופטת כי ככל שיימצא שאין זהות בין כתובות המייל, הרי שממילא אין צורך בדיון בבקשה לחשיפת פרטי הגולש. בכך, לטעם השופטת, קיים ההבדל העיקרי, המצדיק קבלת הבקשה.
הבדל נוסף טמון, לטעמה של השופטת בסעד הנדרש, כאשר בעניין מור המבקש טרם הגיש הליך עיקרי בעם הגשת הבקשה, אך הצהיר כי חשיפת זהות המפרסמים נועדה לשם קיום הליך כזה בעתיד. מאידך, בעניין הנדון הוגשה הבקשה לצד הליך עיקרי, על-מנת לסייע בבירורו.
עוד באותו נושא, התבשרנו אתמול שבית-המשפט בקליפורניה חייב את טוויטר לחשוף פרטים מזהים של משתמשים ברשת החברתית, החשודים בהוצאת דיבה אודות הרשות המקומית בסאות' טינסייד שבאנגליה במספר חשבונות אנונימיים בטוויטר.
הרשות המקומית הגישה בקשה לבית- המשפט בקליפורניה, וזה הורה לטוויטר לחשוף את פרטי הבלוגר המשמיץ, המכונה "My Monkey".
טוויטר פעלה בהתאם לצו השיפוטי ומסרה את מספר הטלפון, כתובת האי-מייל ושמו של חבר מועצה אחר, החשוד בפרסום ההשמצה.
נראה כי זוהי, למעשה, הפעם הראשונה שטוויטר פעלה בהתאם לצו שיפוטי ומסרה את פרטיהם האישיים של אלו המשתמשים בשירותיה. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בקולות הנשמעים לאחרונה בקליפורניה, התומכים בחקיקת חוקים בנושא הפרטיות באינטרנט. הניסיון להסדיר את הנושא דווקא בקליפורניה, לעומת היעדר חקיקה ו/או עמדה רשמית כלשהי בעניין באנגליה נתנה  את אותותיה בעניין.<br />
עם זאת, נראה כי הבקשה לא הוגשה דווקא בקליפורניה מתוך בחירה מצד הרשות המקומית בסאות' טינסייד (שהודתה שנאלצה להוציא על ההליך המשפטי לא מעט כספים...), אלא לאור תנאי השימוש בטוויטר הקובעים כי סמכות השיפוט בגין טענות ו/או תביעות העולות כתוצאה מהשירות המוענק על-ידי טוויטר נתונה לקליפורניה.</p>
 These Terms and any action related thereto will be governed by the laws of the State of California without regard to or application of its conflict of law provisions or your state or country of residence. All claims, legal proceedings or litigation arising in connection with the Services will be brought solely in San Francisco County, California, and you consent to the jurisdiction of and venue in such courts and waive any objection as to inconvenient forum. If you are accepting these Terms on behalf of a United States federal government entity that is legally unable to accept the controlling law, jurisdiction or venue clauses above, then those clauses do not apply to you but instead these Terms and any action related thereto will be will be governed by the laws of the United States of America (without reference to conflict of laws) and, in the absence of federal law and to the extent permitted under federal law, the laws of the State of California (excluding choice of law)

כך או אחרת, נראה כי הגשת התביעה בקליפורניה דווקא ומחוץ לגבולות אנגליה עשויה לסייע כיום ובעתיד בבקשות נוספות לחשיפת פרטי גולשים, ונראה שהמקרה הפשוט יחסית של סאות' טינסייד יוזכר עוד רבות כאבן דרך בעניין.

כצפוי, לא מעט מומחים בנושא נשאלו כיצד ההחלטה בעניין סאות' טינסייד הייתה עשויה להשפיע  על המקרה המתוקשר של שחקן המנצ'סטר יונייטד, ששמו נקשר לפרשיית אהבים עם משתתפת ה"אח הגדול" באנגליה.
באותו מקרה הוטל, אמנם, צו איסור פרסום ואף צו האוסר לפרסם דבר אודות קיומו של צו איסור הפרסום, אך על אף זאת, "צייצו" כ- 75,000  ציפורים בטוויטר את שמו.
החלטת בית-המשפט בעניין סאות' טינסייד וודאי עשויה לשכנע את עורכי דינו של שחקן הכדורגל להגיש בקשה זהה, ובהתאם לסמכות השיפוט המוסכמת, בבית-המשפט בקליפורניה. כך עשויים עורכי דינו של שחקן הכדורגל להגדיל את סיכויי קבלת הבקשה לחשיפת פרטי ה"מצייצים".
<p>נראה כי החלטות אלו הינן אך ורק אבני דרך מרכזיות שיביאו את מדינות העולם לידי ההכרה וההבנה כי יש צורך בחקיקה בינלאומית בנושא הפרטיות ברשת, בכלל, וברשתות חברתיות בפרט.
כל עוד נעדרת חקיקה אחידה כאמור ניתן יהיה להבחין בנקל בפסיקות שונות ואף סותרות, היוצאות תחת ידן של שופטים שונים בעולם.
כך, ועל אף ההכרה כי התפתחות רשת האינטרנט הפכה זה מכבר את העולם כולו ל"כפר גלובאלי" אחד, הרי שבפועל כל מדינה מתייחסת באופן שונה לעניין הזכות לפרטיות ולכבוד אל מול חופש הביטוי והזכות לאנונימיות ברשת



תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל