|
נזקי שמיעה כתוצאה מעבודה
רבים נחשפים במהלך עבודתם לרעש מזיק במקומות עבודה כגון מפעלים למיניהם, נגריות, מוסכים, שדות תעופה, בתי דפוס, עובדים בעולמי אירועים ומועדוני לילה וכיוצ"ב. כתוצאה מכך נגרם נזק לשמיעתם. נזקי שמיעה יכולים להיגרם גם בעקבות חבלת ראש ו/או עקב פגיעה במנגנון "צליפת שוט" (חבלה בצוואר בלתי ישירה, אשר מתרחשת בעיקר במהלך תאונות דרכים). נזקי שמיעה יכולים לבוא לידי ביטוי בירידה בשמיעה, צפצופים באוזניים (טנטון), חירשות, חוסר שיווי משקל וכיוצ"ב.
כדאי לנסות למנוע את הנזק באמצעות אמצעי הגנה שונים כגון אטמי אוזניים, אך משנגרם הנזק במקום העבודה, חשוב לדעת שישנה אפשרות לזכות בפיצוי בגינו, הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמעסיק.
תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי
סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות"), קובע חזקה לפיה, מחלות מסוימות תוכרנה כמחלות מקצוע ובכך מייתר סעיף 46 את הצורך להוכיח, כי המחלה נגרמה תוך כדי ועקב העבודה. סעיף 7 לתוספת השנייה לתקנות, קובע, כי כאשר מדובר בנזקי שמיעה, החזקה תופעל בהתקיים שני תנאים כדלקמן:
1. עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל.
עניין זה ניתן להוכחה באמצעות חוות דעת, אשר כרוכה בתשלום. על מנת לנסות להימנע מהוצאה זו, ניתן לנסות לפנות למעסיק בבקשה לקבלת העתק דוח תקופתי שנערך בעקבות בדיקת רמת הרעש, במידה ובדיקות מסוג זה נערכו במקום העבודה (בד"כ במפעלים גדולים).
2. נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. עניין זה ניתן להוכחה באמצעות מסמכים רפואיים ובדיקת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") מוסיף לתנאים הנ"ל גם את התנאי הבא:
הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי העניין, החלה הירידה בשמיעה.
טנטון- צפצופים באוזניים
בהתאם לתקנות, טנטון קבוע ותמידי מזכה את הנפגע ב- 10% נכות. כאשר הטנטון אינו קבוע, שיעור הנכות שיקבע יהיה 0%. טנטון לא ניתן להוכחה אובייקטיבית, לכן ישנה חשיבות רבה לתלונות הנפגע ומהימנותן. עובדה זו הופכת את הטנטון לקל לזיוף. בעקבות החששות לזיוף הטנטון, תוקן החוק לביטוח לאומי בשנת 2005, כך שנוספו תנאים נוספים בנוסף לתנאים שתוארו לעיל להוכחת הטנטון, בסעיף 84 א' לחוק, כדלקמן:
3. כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזנים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשנייה.
4. טנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
5. הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו רפואית.
תביעה כנגד המעסיק
כאמור, בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש תביעה בגין נזקי שמיעה גם כנגד המעסיק. תביעה זו הינה עצמאית לחלוטין ואינה תלויה בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. על מנת להוכיח את הנזק שנגרם, יש לצרף לתביעה כנגד המעסיק חוות דעת רפואית, אשר כרוכה בתשלום של כמה אלפי שקלים. הדרך להימנע מהוצאה זו, היא להמתין לבירור הנכות בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי ולצרף את החלטת המוסד לביטוח לאומי לכתב התביעה. החלטה זו אינה מחייבת את בית המשפט, אך בד"כ, בתי המשפט נוטים להישמע לה.
היתרון של תביעה כנגד המעסיק הוא בכך שאין צורך בהוכחת כל התנאים הנ"ל לצורך הכרה בפגיעה כמחלת מקצוע ודי בהוכחת קשר סיבתי בין הרעש בעבודה לנזקי השמיעה.
במידה ולנפגע עבר רפואי בהקשר לשמיעה והאוזניים כגון דלקות אוזניים, ירידה בשמיעה וכיוצ"ב, הדבר יכול לפגוע בהצלחת התביעה. הגורם נגדו תוגש התביעה, יכול בקלות לקבל את כל המסמכים של הנפגע מעברו, באמצעות ויתור על סודיות רפואית עליו חותם הנפגע. הנפגע מצידו יכול לטעון שנזקיו אינם קשורים לעברו ושמאז שהתחיל לעבוד ברעש מזיק, חלה החמרה בשמיעתו.
לבסוף יצוין, כי במידה והנכם עובדים במקומות רועשים, על מנת לשמור על זכויותיכם, מומלץ להיות במעקב רפואי ולבצע בדיקת שמיעה לפחות פעם בשנה. במהלך הבדיקה חשוב לדווח, כי הפגיעה בשמיעה הנה כתוצאה מעבודה. כן חשוב לבצע את הבדיקות בטרם עזיבת מקום העבודה. בנוסף, מומלץ לדרוש מהמעסיק את כל המסמכים המצויים אצלו בקשר לפגיעה בשמיעה, כגון ממצאי הבדיקות הרפואיות התקופתיות ודוח בדיקות רמת הרעש, במידה ובוצעו כאלה. כמובן שיש להקפיד ולשמור את כל המסמכים הקשורים לנזקי השמיעה וכאשר מדובר בתאונה, לרשום את פרטי כל העדים. כל זאת על מנת שנזקיכם יתועד והדבר יקל על הוכחתם.
בברכה,
נטלי אל על, עו"ד
|