פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד שי וולשטיין
עו"ד יעקוב בלס
עו"ד נעם קולודני
עו"ד זיו און
עו"ד פנינה זיידנברג
עו"ד יונתן כריף
עו"ד רפי שדמי
עו"ד אבי נוב
עו"ד אורי בוים
עו"ד ענת רוזנבאום
 >>   >> 

הבאת ראיות לסתירת נכות שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי

(04/07/2011)
רועי  נתיב<br />עורך דין
מאת רועי נתיב
עורך דין

לא מחובר

viagra pret

viagra

"הבאת ראיות לסתור "  - קביעת דרגת נכות שונה ע"י מומחה בית המשפט בשונה מזו שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי - תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

1.        נושא הקביעה של שיעורי נכותו של נפגע ת.ד. מוסדר בסעיף 6 א. לחוק הפלת'ד ובתקנות אשר תוקנו על פיו.  בעקרון תיקבע נכותו של נפגע ת.ד. על ידי מומחה רפואי בתחום הרפואי שבו קיימת הפגיעה ויכול שימונו כמה מומחים – אם נגרמו לנפגע פגיעות בתחומי רפואה שונים כגון התחום האורטופדי יחד עם התחום הנוירולוגי או הראייה או א.א.ג. וכיוב'.

2.       המומחה נקבע באחד משני האופנים.                                                  

 א.  בהסכמה בכתב עפי' נוסח מסוים וקבוע עם חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע. 

 ב.  וזה המקרה הנפוץ – על ידי בית המשפט אשר בפניו נשמע תיק תביעתו של הנפגע כנגד חברת הביטוח.

3.       קביעתו של המומחה מחייבת את בית המשפט ואת הצדדים למשפט, ברם, הצדדים יכולים לתקוף את חווהד' בדרכים הבאות, לפי סדר זה בלבד :                                     

א.  משלוח שאלות הבהרה למומחה.

ב.  הזמנתו לבית המשפט לחקירה נגדית על חוות דעתו.

4.       א.  לפי תיקון מס. 5 התשמ'ה – 1985 – בו הוסף לחוק הפלת'ד סעיף 6 ב.  - אם נקבעה לנפגע נכות על פי חוק אחר לפני שמיעת הראיות בתביעה – תחייב קביעה זאת גם לצרך התביעה לפי חוק הפלת'ד.  כוונת המחוקק היתה בעיקר לתביעות נכות לפי חוקי הביטוח הלאומי ולפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי'ט – 1959.  

      ב.  לפי הסיפא לסעיף 6 ב.  רשאי בית המשפט להתיר לבעלי הדין בתביעה לפי חוק הפלת'ד להביא ראיות לסתור הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת   ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

5.      המקרים בהם  יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור הינם בודדים הואיל ולכאורה ממצות הועדות הרפואיות עפי' חוק אחר את הדין ומתייחסות אחת לאחת לתלונות התובעים המופיעים בפניהן ולפיכך דורשת הסיפא לסעיף 6ב. שני תנאים מצטברים והם שכנוע בית המשפט כי מן הצדק הוא להביא ראיות לסתור את דוח' הועדה הרפואית ולפרט בפני בית המשפט הטעמים המיוחדים לכך – שיירשמו על ידי בית המשפט.

6.       הבאת "ראיות לסתור" פירושה, בקיצור, שכנוע בית המשפט בצורך בבדיקתו של התובע על ידי מומחה שייקבע על ידי בית המשפט חרף קביעת דרגת הנכות על ידי ועדה רפואית עפי' חוק אחר.

7.       א.  בתביעה שהוגשה על ידי בשנת 2007 בשמו של נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה נקבעה לתובע על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות לצמית ובתחום האורטופדי ונדחתה תביעתו לנכות גם בתחום הפסיכיאטרי.                                  

       ב.  בבקשתי להבאת ראיות לסתור דחייתה של הועדה הרפואית של המל'ל – כולל הועדה הרפואית לעררים – את תביעתו של התובע בתחום הפסיכיאטרי הוכח לבית המשפט כי בכל הרכבי הועדות הרפואיות של המל'ל, אשר בפניהן הופיע התובע, לא נכח כלל פסיכיאטר, אלא, לכל היותר, נוירולוג אשר קבע על פי המסמכים הרפואיים שהומצאו לוועדה כי אין מקום להעניק לתובע נכות בתחום הפסיכיאטרי, וזאת מאחר וביום 18.2.94, דהיינו 1/2 12 שנים לפני התאונה, עבר התובע אפיזודה פסיכיאטרית קצרה ונזקק לתרופת פרוזאק למשך כחודשיים. 

ג.  בית המשפט, חרף התנגדות נמרצת של בכ' חברת הביטוח, קבע בהחלטה מפורטת בת 11 עמודי פרוטוקול כי קיימות די ראיות ברורות וחותכות למנות את פרופ. טיאנו כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.

8.       סוף דבר – לתובע הוענקה על ידי המומחה נכות לצמיתות בשעור של 15% בתחום הפסיכיאטרי, כאשר 1/3 מנכות זו מיוחס למצבו קודם התאונה. נכותו זו נוספה על נכותו האורטופדית כפי שהוכרה על ידי המל'ל והפיצוי ששולם לו, בסופו של דבר, הוכפל, אם לא למעלה מכך.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל