פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד דורית ארבל
עו"ד ענבר בכר לוי
עו"ד אפרת אומיאל פדידה
עו"ד משה שגב
עו"ד טוען רבני
עו"ד עדו דיבון
עו"ד אביעד פרץ
עו"ד גדעון פישר
עו"ד עמית עכו
עו"ד גיל נדל
 >>   >> 

החרמת נשק - מה עושים?

(14/06/2013)
אהרון  שמלה<br />עורך דין
מאת אהרון שמלה
עורך דין

לא מחובר

gabapentin pregnancy study

gabapentin pregnancy study click here

החרמת נשק - מה עושים?

האם נשקך הוחרם כתוצאה מתלונה שהוגשה כנגדך??? האם גם אתה נתקלת באטימות מצד הגופים המנויים להעניק פיתרון לבעיה סבוכה זו???

אזרחים רבים נתקלים במקרה של החרמת נשקם באופן ברוטאלי וחסר תקדים במדינה דמוקרטית שחרתה על דגלה את חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.

אדם שמוחרם נשקו, מסיבה כזו או אחרת, מצוי בשוקת שבורה עת נשקו משמש לרוב ככלי לצרכי עבודה ו/או הגנה בין במהלך עבודתו ובין בכלל.

מרגע שהנשק מוחרם, קיים סיכוי אפסי כי האגף לרישוי כלי ירייה יאות להשיבו לבעליו ו/או למחזיק בו, כאשר, לרוב, הסיבה נעוצה באי המלצת משטרת ישראל להשיבו.

משטרת ישראל נוהגת כבעלת מנדט להכריע באופן שיפוטי תוך החרמת נשקים ואי השבתם לבעליהם ו/או למחזיקים בם וזאת באמתלת הגנה על הציבור ו/או הדבקת תווית מסוכנות לאותו אדם ממנו הוחרם הנשק.

ברוב המקרים מדובר בהחלטת משטרה הנובעת כתוצאה ישירה מתלונה כזו או אחרת בה הואשם אותו אדם ממנו הוחרם הנשק, כאשר, הסיבה לתלונה ותוצאותיה אינן עולות כלל כדי השיקול באם להחרים את הנשק אם לאו.

החרמת הנשק, כמו גם אי חידוש הרישיון להחזיק בו, גורמים עוול רב לאותו אדם ממנו הוחרם, כך, למשל:

א.      אותו אדם צריך להתרוצץ בין גופים שונים ובהם המשרד לביטחון פנים, אגף רישוי כלי ירייה ומשטרת ישראל, כאשר, אף גוף לא מעניק לו תשובה הולמת אשר ביכולתה לאמוד את זמן ההמתנה אותו ייאלץ להמתין עד שיושב נשקו, אם בכלל, וגרוע מכך, אף גוף מהנ"ל לא טורח להסביר מדוע הוחרם נשקו ו/או רישיונו, כאשר, ברבים מהמקרים ניתנת החלטת שופט המורה על השבת נשקו.

ב.      כמו כן, על אותו אדם המבקש להשיב את נשקו, מוטלת חובת עריכת "בקשה להשבת תפוס" וברוב המקרים עליו לערוך אף ערר כנגד החלטות הועדה לרישוי כלי ירייה אשר בהמלצת משטרת ישראל מחליטה לדחות את בקשתו להשבת נשקו – בקשות אלה ועריכתן אינן מצויות תמיד ביכולתו של כל אדם מן היישוב, לפיכך, לרוב, עליו לפנות לייעוץ משפטי על מנת לערוך אותן כשעלות הייעוץ בעוכריו.

ג.        ההחלטה בבקשה הנ"ל וכן בערר הנ"ל אורכים חודשים ארוכים במקרה הטוב ואף משך שנים במקרה הרע.

ד.      אותו אדם אשר נאלץ להמתין, כאמור לעיל, זמן רב לתשובה בעניינו, איננו יכול לעבוד בעבודתו המצריכה החזקת נשק ועל כן מאבד את עבודתו ומוצא עצמו מובטל וחסר אונים כאשר ברוב המקרים לא מדובר באדם צעיר אשר ביכולתו להסב מקצועו – לכך הן השלכה אישית על מצבו של אותו אדם והן השלכה כללית על החברה בכללותה שכן מעתה יהא אותו אדם כנטל הרובץ עליה.

ה.      כמו כן, במקרים רבים מדובר באדם הנושא נשק לצורך הגנה עצמית ודי במקרה העלול להתרחש המצריך שימוש בנשק בכדי להבין את גודל הסכנה לה נתון אותו אדם, וכל זאת, ברוב המקרים, על לא עוול בכפו.

לאור כלל האמור לעיל נראה, כי משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים אינם מעניקים לאזרח הקטן מענה הולם כאשר הלה זקוק להם בשל החרמת נשקו תוך נקיטתם בהתעלמות מוחלטת ובזלזול מופגן הבא לידי ביטוי באורך הזמן למענה בבקשה להשבת נשקו וכן בערר המתלווה לכך לאחר דחיית בקשתו באופן שרירותי, אשר לרוב, אף נוגד החלטה שיפוטית המאשרת השבת נשקו.

הפיתרון:

לאחרונה בוצעו מספר ישיבות ועדת הפנים והגנה על הסביבה אשר דנה בנושא, אך לא הביאה עימה כל בשורה חדשה לעת עתה.

לאור כך, מומלץ, כי אם הנך אדם אשר ממנו הוחרם נשקו תפעל כמפורט להלן:

א.      פניה לאגף רישוי כלי ירייה במחוז המצוי בקרבת מגוריך, בה עלייך למלא טופס בקשה להחזרת אקדח.

ב.      לאחר תקופה לא קצרה ומורטת עצבים תתקבל, לרוב, תשובה שלילית, כאשר לרוב הסיבה תהא בגין אי המלצת משטרת ישראל – או אז עלייך לכתת רגלייך בשנית לאגף רישוי הנ"ל ולהגיש ערר בתוך 45 ימים מהחלטת דחיית בקשתך הנ"ל בהתאם לסע' 12 לחוק כלי ירייה.

ג.        לאחר תקופה ארוכה מאוד, אשר יש ביכולתו של עו"ד מנוסה לקצרה, – שוב תתקבל תשובה אשר ברוב המקרים תחזור על קודמתה ותבשר כי הבקשה נדחית מפאת המלצת משטרת ישראל.

ד.      לאחר הליכים מתישים אלה כל שנותר הינה הגשת עתירה מנהלית.

על כן, לאותו אדם ממנו הוחרם נשקו לא נותרה כל דרך פעולה מלבד הגשת טענותיו לבית המשפט.

הדרך היחידה לתקוף את, המשרד לביטחון פנים שהינו משרד ממשלתי הממונה על ביצועו של חוק כלי ירייה מטעם מדינת ישראל על פי חוק, את האגף לרישוי כלי ירייה וועדת הערר שלו אשר הינו הגוף המוסמך להנפיק רישיונות נשק בהתאם לחוק כלי ירייה ואת משטרת ישראל, הינה על ידי הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי היושב כבית משפט לעניינים מנהליים, כאשר, אין ספק שהדבר כרוך בהוצאות.

ברור שהפתרון המוצע לעיל איננו עושה חסד עם אותו אדם שנשקו הוחרם לשווא, אך, עד אשר ועדת הפנים והגנה על הסביבה הנ"ל ו/או כל גוף ציבורי אחר יביאו עימם בשורה חדשה ודרך לפיתרון המצוקה נשוא מאמר זה, נראה כי ברירתו היחידה של מי שהוחרם נשקו לשווא הינה על ידי הגשת עתירה מנהלית (אותה מומלץ להגיש על די עורך דין מנוסה בתחום) תוך תקווה כי ריבוי עתירות מהסוג הנ"ל יניף את הקרדום אשר יחצוב פיתרון קבע הגיוני ומיטיב בנושא עכור זה.

 

·         ניתן ליצור קשר עם כותב מאמר זה דרך כתובת הדוא"ל: ari@shemlaw.co.il או דרך האתר: www.shemlaw.co.il

·         הצהרה: למען הסרת אי אילו ספקות, מאמר זה והתוכן המובא בו אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן אינם מהווים המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על מאמר זה והתוכן המובא בו, בכל אופן שהוא, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד ועל ידי כך מסיר מכותב המאמר כל אחריות.

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל