פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד רפי שדמי
עו"ד אייל אשכנזי
עו"ד יואב בן פורת
עו"ד סופי לוין
עו"ד עוז חיים
עו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים
עו"ד אייל שמריהו
עו"ד דינה בנבנישתי
עו"ד שרף,אלקיים ושות' , משרד עורכי - דין
עו"ד ענבר בכר לוי
 >>   >> 

חובות בנקים לקיים צוי עיקול בעת קיום מסגרת אשראי

(06/07/2012)
יצחק טאוסי<br />עורך דין
מאת יצחק טאוסי
עורך דין

לא מחובר

חובות בנקים לבצע צווי עיקול-כשללקוח מסגרת אשראי

 

נושא מוכר למי שמוגדר זוכה בתיק ההוצל"פ הוא הליך של משלוח צווי עיקול לצדדים שלישיים ובכללם על חשבונות בנקים של חייבים- כאשר הבנק נחשב בעניין זה "צד שלישי".

 

על פי דין- הוראות סעיפים 44-48 לחוק ההוצל"פ - מחוייב צד שלישי בקבלו צו עיקול להודיע לראש ההוצאה לפועל אם קיים את צו העיקול – קרי אם יש בידיו נכסים או כספים של החייב ובאם לאו.

 

יש והבנקים מצידם – כצדדי ג - מתנגדים לביצועם  של צווי העיקול.

 

אחת מטענות הבנקים הינה כי כשיש לחייב (לקוח הבנק) מסגרת אשראי- אין היא ניתנת לעיקול או כי התחייבויות החייב כלפי הבנק- גבוהות מזכויות החייב בחשבונותיו .

 

בעשותם כן התבססו הבנקים , בין היתר , על ההלכה הידועה של בית המשפט העליון בעניין "אלתית"  (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל ) בה קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לעקל מסגרת אשראי שנותן בנק ללקוחו. זאת קבע בית המשפט בעניין אלתית, בין היתר,  מאחר ולבנק , באותו מקרה, היה שיקול דעת באם ליתן אשראי ללקוח ולא היתה התחייבות של הבנק למתן מסגרת אשראי וכן כי עוקלו כספי החייב בחשבונותיו ולא כל נכסיו.כמו כן נשאלה בעניין אלתית השאלה אם צפייה לקבל כספים בעתיד הינה נכס הניתן לעיקול ושם נקבע -כי לא.

 

עם זאת כחריג לכלל האמור נקבע בפסיקה מאוחרת כי זכות שיש לה סבירות גבוהה כי תתקיים כגון הזכות קבלת דמי מפתח בעתיד-ניתנת לעיקול (רע"א 134/88 חסיד לוי נ' כקשור, פ"ד מב (4) 198 (1988) וכך גם נכס כמו מכסת חלב שהוא כל כלי והסתברותי כי יתרחש (ע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ )

 

בפס"ד של בית המשפט המחוזי בת"א , שניתן בשנת 2011 ,מפי כבוד השופטת מיכל גונן בענין "אלבס"

( ת"א (מחוזי ת"א) 2176-08 נ' בנק מזרחי-טפחות בע"מ, תק-מח 2011(1), 1452 , 1454 (2011)
נקבע כי גם מסגרת אשראי הינה נכס שניתן לעקלו.

 

כבוד השופטת גונן הסתמכה , בין היתר ,על ניסוח המונח "נכסים" בתקנות סד"א הקובעות :


""נכסים" - לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו".

 

קובעת בפסק דינה כי : "העיקול הזמני יכול להיות מוטל אפוא על כל נכס או זכות, גם על זכות עתידית".

 

כבוד השופטת גונן מציגה את השאלה המשפטית שבפניה כך:

 

"את השאלה המתעוררת בענייננו, האם הזכות לקבלת אשראי מכוח הסכם מסגרת אשראי הינה זכות עתידית הניתנת לעיקול, יש לבחון איפוא על פי מידת ההסתברות שהזכות תמומש או על פי מידת מחויבותו של הבנק להעמיד את האשראי על פי המסגרת. בחינה זו תעשה בהתאם למהותו ואופיו של הסכם מסגרת האשראי"

 

השופטת גונן מתחייסת להוראת המפקח על הבנקים שמספרה 325 המחייבת בנקים לקבוע את הסכמי האשראי בהסכם.

בהמשך מאבחנת כבוד השופטת את פס"ד אלתית כך:

"מפסק הדין בעניין אלתית עולה כי מקום בו קיימת חובה של הבנק ליתן אשראי, קיימת מולה זכות הניתנת לעיקול. כך הוא מקום בו התחייב הבנק בהסכם ליתן ללקוח אשראי בגובה מסגרת האשראי."

 

ובהמשך:

 
"במקרים בהם קיים הסכם מסגרת אשראי ולא קיים סיכון באשר ליכולת הפרעון של הלקוח את חובו כלפי הבנק, הבנק מחויב להעניק אשראי ללקוח. במצבים אלו, מתקיים בזכות למשיכת יתר יסוד הוודאות "

 

כנגד טענות הבנק כי יש לו שיקול דעת שלא ליתן אשראי במקרי סיכון עונה בית המשפט בעניין אלבס :

 

"בהינתן הסכם מסגרת אשראי, במסגרתו ניתנו לבנק בטחונות, הבנק מחויב תמיד להעניק ללקוח אשראי עד לגובה הביטחונות. משהבנק מחוייב להעניק את הזכות למשיכת יתר, המדובר בזכות כספית של החייב לקבלת כספים שבעל העיקול יכול להיפרע ממנה, כשם שהוא יכול להיפרע מכל זכות כספית אחרת".

 

ומכאן היא מגיעה למסקנה כי :

 

"הזכות למשיכת יתר על פי הסכם מסגרת אשראי הינה זכות חוזית המגיעה למשיבים הפורמאליים מצד שלישי - בענייננו הבנק. ניתן לעקל זכות חוזית של הנתבע, המוחזקת בידי צד שלישי, ובמקרה זה המעקל נכנס לנעליו של החייב במערכת היחסים שבין החייב לצד השלישי "

 

וכעניין של מדיניות משפטית קבע בית המשפט כי :

 

"קביעה לפיה לא ניתן להטיל עיקול על הזכות למשיכת יתר מקום בו ניתנו כנגד זכות זו בטוחות לבנק, תביא לכך שהבנק ישמש הלכה למעשה כלי לעקיפת המחסום המשפטי שנועד להטיל העיקול על האפשרות להברחת נכסים, שכן אלמלא הוחזקו נכסי החייב כבטוחות על ידי הבנק, לא היתה כל מניעה לעקלם"

 

ובאשר לטענת הקיזוז שהעלה הבנק באותו מקרה השב בית המשפט כי:

 

"גם בהנחה שקיימת לבנק זכות קיזוז, משבחר הבנק שלא להפעיל את זכות הקיזוז כנגד המשיבה הפורמאלית 2 - ולא זו בלבד שהבנק לא קיזז בפועל, אלא אפשר למשיבה הפורמאלית 2 להגדיל את יתרת החובה בחשבון העו"ש - הוא אינו יכול להפנות את טענת הקיזוז כנגד צדדים שלישיים "

 

ובסיכומו של הפסק קבע בימ"ש כי:


"הזכות למשיכת יתר על פי הסכם מסגרת אשראי הינה זכות הניתנת לעיקול בגובה הבטוחות המוחזקות על ידי הבנק. נטל ההוכחה להוכחת קיומן או אי קיומן של בטוחות מוטל על הבנק"

 

עוד קובע בית המשפט כי בהינתן צו עיקול- הופך הצד השלישי לצד מעורב בסכסוך.

כלומר בית המשפט הכריע בהלכתו זו כי הזכות למשיכת יתר בהינתן הסכם ובטחונות- היא זכות ברת עיקול .

כמו כן פסק בית המשפט כי על הבנק להוכיח קיומן של בטחונות ולא על הזוכה.

וכן כל אימת שיטען הבנק לזכות קיזוז- הוא גם יצטרך להפעילה- שאם לא כן יחשב כי שויתר עליה.

 

על בסיס פסק הדין האמור בעניין אלבס הכריעו מספר רשמי הוצל"פ כנגד טענות הבנקים.

לאחרונה הגיש אחד הבנקים ערעור על החלטתו של רשם ההוצל"פ.

העניין הגיע לפתחו של כבוד השופט עודד מאור  בתיק עש"א (שלום ת"א) 8295-03-12 בנק ערבי ישראלי עראבה 34036 נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תק-של 2012(2), 74288 (2012)

כבוד השופט מאור מדגיש את חובת הבנק להשיב לצו העיקול בתוך 10 ימים כשעל תשובת בנק להיות מלאה ומפורטת

כמו כן חוזר השופט מאור ומדגיש את חובת הבנק הטוען לקיזוז או לעיכבון (- אשר לדברי השופט הן אותה טענה- ) לבצע את הקיזו מיד ולא יאוחר מתוך 10 ימים

 

כבוד השופט מאור דוחה את טענת הבנק כאילו לא ניתן לממש את הצו לאלתר בשל "מציאות בנקאית"

 

"לעניין "המציאות הבנקאית", הרי לא הובאו ראיות ביחס אליה, אולם אם כך היא, הרי הבנק נקלע לכלל טעות - המדובר במצב בלתי תקין, בלתי ראוי ובניגוד לדין.

הבנק אינו יכול לשים עצמו כשופט-על ובורר ביחס למחלוקות שבין החייב לבין נושיו.

צד שלישי, ובנקים בכללם, המקבל צו עיקול על נכסים, מצווה לבצע את הצו ולקיימו, אין הוא יכול להרהר אחריו או "לבחון את המצב המשפטי הקשור אליו"!

בכל הכבוד, אין זה מתפקידו של הבנק לבחון את "המצב המשפטי", או להגן על קניינו של החייב.

כאמור, לא הובאו ראיות לעניין "המציאות הבנקאית", אולם ככל וזו המציאות, הרי היא פסולה, בנגוד לדין, אין לקבלה ולבטח אין להשלים עמה."

 

ובהמשך:


"משעוקלה גם מסגרת האשראי, הרי על הבנק לפעול מיידית להקטין את החשיפה ולהימנע לאפשר לחייב להמשיך ולנהל חשבון עובר ושב כאמור, מפר הצד השלישי, ביודעין ובמודע את צו העיקול והוא חשוף לחיובו באופן אישי בחוב הפסוק.

הרי בהתנהלות זו של הצד השלישי, מתערב הוא במערכת יחסים לא לו - שבין החייב לבין הזוכה, ואין להשלים עם כך.

על צד שלישי ("מחזיק") להבין ולהפנים שצו עיקול משמעו כי מעת קבלתו, אין הוא והחייב יכולים להמשיך ולפעול בחשבון באין מפריע וללא הגבלה שהיא, אלא שמעת קבלת צו העיקול הופקעה יכול החייב בנכסיו המעוקלים, לרבות במסגרת האשראי, ולכן על הצד השלישי לפעול מיידית בהתאם להוראות הצו, ולהימנע מחשיפה לחיוב בחוב הפסוק."

 

בית המשפט קובע איפוא הלכה ברורה ונחרצת וממנה עולה באופן הברור ביותר כי אין לבנקים כל זכות להפריע את הליך העיקול ולברור לעצמם את ההחלטה אם לקיימו או שלא לקיימו ואם יש להם ספק עליהם לפנות לקבל הוראות מראש ההוצאה לפועל.

בית המשפט מוצא , בעניין שבפניו, כי התנהלות הבנק לא היה בה כדי למלא אחר ההנחיות של צו העיקול.

יצויין כי במהלך מתן הפסק בוחן בית המשפט גם את השאלה האם היה לבנק הצדק סביר להתנהגותו- הצדק שיכול היה לחלצו מפס"ד המחייב את הבנק מלממש את העיקול – לרבות הוצאות ההליך.

בית המשפט קובע כי הצדק סביר הוא מבחן התנהגות אובייקטיבי המצופה שיתרחש אצל אדם מהישוב שמקבל צו עיקול.

בית המשפט קובע כ התנהלות הבנק היתה קלוקלת ולכן לא עמדה לבנק ההגנה של הצדק סביר.

בסיכומו של יום קובע  בית משפט כי הוא דוח את ערעור הבנק ומותיר על כנה את החלטת ראש ההוצל"פ המחייבת את הבנק להעביר את כספי החייב לזוכה לרבות הוצאות ההליך(בערכאת ההוצל"פ).

 

_________________________________________

אין לראות במאמר משום מתן יעווץ כל שהו

כל הזכויות שייכות למחבר

____________________________________________________________________

יצחק טאוסי עו"ד, רחוב אלון צבי 6 נתניה, 09-8620481 taussy.co.il,taussy@zahav.net.il

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל