פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד עדו דיבון
עו"ד משה ישראל
עו"ד יהונתן קמיל
עו"ד בנימין בן נתן
עו"ד אליעזר אדם
עו"ד עופר הבר
עו"ד אדי נוז
עו"ד עמנואל שרביט
עו"ד אדוארדו (חיים) מייסלף
עו"ד משה ירמיהו
 >>   >> 

מהן הגישות הנהוגות בהחלטת בתי משפט בעניין משמורת ילדים

(23/07/2012)
גדעון שמש<br />אינטרנט
מאת גדעון שמש
אינטרנט

לא מחובר

מאמר מקורי מאת אתר אבי גפן – עורך דין גירושין

המאמר דן בגישות הנהוגות בבתי המשפט בארץ בבואם לדון בהחלטות משמורת לילדים משותפים בין בני זוג שנפרדו. מהן הגישות השונות והאם הן פועלות לטובת אחד הצדדים ?

המחקרים שנעשו בתחום

הגישה הפסיכולוגית לעניין המשמורת גורסת כי הילד זקוק באופן בלעדי לאימו בשנות ההתפתחות הראשונות שלו. גישה זו נסמכת על מחקרים פסיכואנליטיים רבים המראים כי הילד זקוק לטיפול אימהי וקשר רגשי ופיזי עמה, יותר מאשר עם האב, בשנותיו הראשונות. תיאוריה זו הוצגה לראשונה בשנות השבעים והראתה כי הילד ממקד את תשומת לבו רק בהורה אחד, בו הוא רואה את הסמכות הבלעדית לחייו, שלפי התיאוריה הינו האם. קשר זה חיוני לשימור ובלעדיו נגרם לילד נזק פסיכולוגי-התפתחותי.
במשך הזמן החלו להתגבש תיאוריות חדשות המאוששות במחקרים חדשים, מאמצע שנות ה – 70 ואילך ואשר דחו בהדרגה, גם אם לא לחלוטין, את התיאוריות הקודמות, בדבר נחיצות האם כהורה בלעדי. מהמחקרים עלה כי ילדים נקשרים למספר דמויות מפתח בחייהם וכי אין שינוי מהותי בהתקשרות הילד לאמו או לאביו. כמו כן הוכח כי מחקרים קודמים לקו בחסר בהבאת ראיות מהותיות לנחיצות האב. הטענה שהועלתה היא שיש גם להתייחס באופן אינדיבידואלי לכל מקרה ומקרה של גירושין, יותר מאשר כתבנית קבועה ודוגמאטית.


לפיכך, הועלתה תיאוריה שגורסת כי ההורה שדואג לצרכיו של הילד מכל בחינה שהיא הוא למעשה ההורה האמיתי בעיני הילד, ואין זה משנה מה מינו. מכאן נקבעה המסקנה כי כאשר יקבע מיהו ההורה הפסיכולוגי (המטפל הבלעדי לצרכי הילד), יהיה הורה זה זכאי למשמורת בלעדית ולקביעה בלעדית של הסדרי הראיה עם ההורה השני. הדבר נובע מן העובדה (לכאורה) שלילד קשה להיות בקשר חיובי ופורה עם 2 ההורים אשר אינם ביחסים תקינים כבעבר ולכן ההמלצה הינה שכאשר יקבע ההורה המשמורן, הוא זה שיקבע את היקף הקשר עם ההורה האחר. המלצות אלה זכו לביקורת חריפה, הן מצד פסיכואנליטיקנים והן מצד משפטנים משום שלא לקחו בחשבון את הבעיות שעלול להערים ההורה שלו זכויות קביעת הסכם הראיה, בכדי למנוע הסכם תקין.


הגישות המשפטיות שהתנסחו במקביל למחקרים

במקביל למחקרים בתחום הפסיכולוגיה, התגבשה פרקטיקה משפטית בארץ הגורסת כי בתנאים מסוימים, ראוי וצריך שילד יטפח קשרים עם הוריו כשם שעשה זאת לפני פרידתם. המשמעות הינה שילד זקוק בחייו ליציבות והמשכיות ואסור שיפגע בגלל החלטות הוריו, שאינן תלויות בו כלל ושוודאי כבר פגעו בו ע"י הכנסת אלמנט חרדה ואי וודאות לחייהם של הילדים.

המסקנה שהועלתה הינה שהתיאוריה אשר מעדיפה את האם כמשמורן בלעדי על ילד מתחת לגיל 6, הינה תיאוריה לוקה בחסר ושתיתכן תוצאה שונה אילו בתי המשפט היו מפעילים שיקולים של טובת הילד נטו, ללא אילוצים שנקבעו בחוק כתוצר של הדוקטרינה המטרנאלית. כלומר, ברוב המקרים יתכן ושופטים יהפכו החלטה על משמורת בלעדית של האם בכדי להגיע למקסימום שנדרש לטובתו הבלעדית של הילד.

שיטת האבחון של מסוגלות הורית
שיטת האבחון של מסוגלות הורית היא שיטה שבאה להגדיר מיהו ההורה המתאים ביותר להחזיק במשמורת בלעדית על הילד, ואשר משמשת משפטנים בגיבוש דעה. לשיטה זו יש בעיות באם שני ההורים נראים כמתאימים להחזיק בילד וזהו רצונם. הבעיה של בתי המשפט היא להחליט מי מהם מתאים יותר. במקרה כזה יסתמך בית המשפט על חוות דעת חיצונית של מומחה מטעמו ויפעל לפי המלצה זו אם תראה לו כמתאימה בוודאות לפרופיל המשפחתי שנגלה לפניו במהלך החקירה.

בתהליך זה מתגבש מאזן יתרונות וחסרונות של כל הורה, שלפיו נקבעת לבסוף הזכאות למשמורת, שמאושרת בידי בית המשפט. לרצונו של הילד יש משמעות מסוימת במהלך החקירה הנ"ל והוא זכאי להביע את רצונו להישאר עם מי מהוריו, החלטה שגם היא שנויה במחלוקת משום הלחץ הפסיכולוגי ורגשי האשם העלולים להיווצר אצל הילד.

בשנת 1997מינה שר המשפטים וועדה בראשות השופטת סביונה רוטלוי במטרה לקבוע באופן מסודר את זכויות הילד מבחינה משפטית בחוק הישראלי.



תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל