פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד ליסה סגלוב
עו"ד פארס כבהה
עו"ד לאה מלך
עו"ד דוד מוזס
עו"ד נעם מאור
עו"ד לין קורזינר
עו"ד נוטריון בכפר סבא - גבריאל הרשליקוביץ
עו"ד עוזיאל לוי
עו"ד ברק שני
עו"ד אלון כהן
 >>   >> 

זכות הסבים לבקר את נכדיהם הקטינים וזכותם של קרובי משפחה אחרים - תיקונים חדשים בחוק ופסיקה חדשנית

(15/03/2015)
אודליה אלטמן<br />עורך דין
מאת אודליה אלטמן
עורך דין

לא מחובר

viagra cena s receptem

viagra cena apoteka ski-club-auringen.de

כאשר אנו מצויים בעיצומו של החופש הגדול, התלונה הנפוצה ביותר בקרב האימהות והאבות היא שהסבא והסבתא אינם עוזרים להם מספיק עם הילדים. אך ישנם מקרים רבים, בהם שני ההורים, או אחד מהם לפחות, אינם רוצים שהסבים יפגשו עם הנכדים כלל וכלל. מתי לדוגמא? המקרה בו אחד מההורים מתנגד לקשר עם הסב והסבה קיים למשל בסכסוך גירושין. הסבים באופן טבעי יתמכו בבן או בבת הביולוגיים שלהם, ולא בכלתם או חתנם, ואז ההורה השני לא ירצה לאפשר לחמו וחמותו קשר עם ילדיו, מחשש שיסיתו את ילדיו נגדו. המקרה בו שני ההורים גם יחד מסרבים לקשר עם הסבים קורה כאשר שני ההורים בכלל אינם מצויים בסכסוך בינם לבן עצמם, אלא בסכסוך עם ההורים של אחד מהם, וניתקו בעצמם את הקשר איתם, וכפועל היוצא מכך הם מסרבים, בעצה אחת, להניח לו לראות את ילדיהם.


בעבר, במשך שנים רבות, החוק לא התערב בזכות ההורים לקבל החלטות לגבי ילדיהם, ולא העניק לסבא וסבתא זכות להיפגש עם הנכדים בניגוד לרצונם של ההורים, אם ההורים מתנגדים לכך. לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תיקון, ונקבע בו שאם מת אחד מהוריו של ילד, מוסמך ביהמ"ש לכפות על ההורה הנותר בחיים לקיים ביקורים של הסבים, הוריו של בן-זוגו המת, עם נכדיהם ממנו. המחשבה הייתה שאולי ההורה הנותר בחיים לא יכבד את הסבים, שאינם הוריו, אלא הורי ההורה האחר שנפטר, וינתק את הקשר בינם לבין הנכדים. כל עוד שהורה חי, הוא ידאג בעצמו להפגיש את הוריו עם ילדיו, לאחר מותו, ניתנה לסבים, שכבר איבדו צאצא, אפשרות חוקית לא לאבד לפחות את הקשר עם ילדיו.


תיקון החוק לא התייחס למצב בו שני ההורים מצויים בחיים, ושניהם לא רוצים בקשר בין הסבים לנכדים. במהלך השנים, הגיעו הרבה תביעות כאלה לבתי המשפט, בהם סבים וסבתות ביקשו לבקר את נכדיהם, בלי שאחד ההורים נפטר. למרות שלא היה חוק מתאים מפורש, בתי המשפט לא סילקו את התובענות על הסף, ובדקו תמיד מהי טובת הילד הספציפי. היו פסקי דין שלא נענו לסבים, וקבעו שרע לילד לעמוד בקשר עם סביו נגד רצון הוריו, כי כך הוא לומד שלהוריו אין כוח וסמכות לגביו. היו תקדימים אחרים שקבעו שמבחינה פסיכולוגית טובת הילד דורשת קשר עם סביו לא פחות מאשר עם הוריו, ונתנו להם הסדרי ביקורים על אפם ועל חמתם של הוריהם.


החוק השתנה שוב בשנת 2007, שאז תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, והחלו לאפשר הגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה ע"י סבים שרוצים לבקר את הנכדים ואין מניחים להם. עד מהרה היה ברור מתוך הפסיקה שפרשה את החוק, שגם כאשר שני הורי הקטין בחיים, ואף אם הם מתנגדים לכך, לסבים יש זכות לתבוע, ולביהמ"ש יש סמכות לקבוע ביקורים בין הסבים לנכדים.


נשאלת השאלה - מבחינה טכנית - איך אוכפים ביקורים כאלה? מה קורה אם ההורים יגלו סרבנות, ולא יביאו את הילדים לביקורים שקבע ביהמ"ש? הפיתרון הינו הליכים לפי פקודת ביזיון בית-משפט, בדיוק כפי שעושים למשל כאשר האם מסרבת לתת לאב את הילדים לביקורים. אלו הם הליכים עם גוון פלילי שמאפשרים להטיל על ההורים מאסר או קנס (לטובת אוצר המדינה) אם לא יצייתו לביהמ"ש ויקיימו את הביקורים עם הסבים.


מן הראוי לציין כי לפי החוק לסבים יש גם חובות כלפי הנכדים, ולא רק זכויות. החוק מאפשר לתבוע מהסבים מזונות עבור הנכדים, כשלא ניתן לקבל מזונות מהאב, למשל אם האב אסור בכלא, ברח לחו"ל או פשט את הרגל. במקרה הרגיל, האם היא שתובעת בשם הילדים, והיא תתבע כמובן רק את הורי בעלה. הפיתרון המוצע עבור הורי הבעל שנתבעו כך יהיה להגיש הודעה לצד שלישי נגד הורי האישה, כדי שגם הסבים הללו יחויבו להשתתף בפרנסת הנכדים. מובן שהאם לא תגבה את המזונות מהוריה שלה, אך כך החיוב יחולק בין ארבעת הסבים, והסכום שיושת על הורי הבעל יהיה נמוך יותר.


תיקון אחרון לחוק התקבל בחודש יולי 2012, כאשר הוסף סעיף 28 א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בו הורחבה זכות התביעה החוקית, וניתנה זכות עמידה ופנייה לביהמ"ש לסבים גם כאשר שני ההורים של הקטין עודם בחיים. ביהמ"ש הוסמך בתיקון החוק להחליט בבקשה לביקורים כאמור, אם ראה שהדבר משרת את טובת הקטין.


בימים אלה ניתנה החלטה חשובה ביותר ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, אשר קבע מפי כב' השופט שאול שוחט, כי אין לדחות על הסב תביעה להסדרי ראיה עם קטינים שהגישו סבתם, בעלה, קרי הסב החורג של הקטינים, ובתם – הדודה של הקטינים. ביהמ"ש אישר את החלטתה של כבוד השופטת עליסה מילר מביהמ"ש לענייני משפחה ברמת - גן, לפיה יש לברר לגופו של עניין האם קיום ביקורים כפי שנתבעו משרת את טובת הקטינים.


החלטה סותרת, לעומת זאת, ניתנה כחודש קודם לכן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע, ובה נקבע כי לאחיו של המנוח אין זכות לתבוע ביקורים עם ילדיו. נקבע כי יש לכבד את האוטונומיה ההורית של האם, האלמנה, שהתנגדה לקשר בין ילדתה לגיסיה. נקבע כי בין האם לאחי בעלה המנוח קונפליקט אלים, ולא יהא זה אפוא לטובת הקטינה להיעתר לתביעתם. תביעתם של הדודים נמחקה, ואילו תביעת אימם, הסבתא, נותרה לבירור.


מידע נוסף על עו"ד אודליה אלטמן:

עמוד הפייסבוק של אודליה אלטמן

אודות אודליה אלטמן

אודליה אלטמן - מאמרים ותקשורת




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל