פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד אוריין מאמו
עו"ד דריקר - מן משרד עורכי דין
עו"ד מוטי בן מיכאל
עו"ד גיל באיער
עו"ד רמי בן יוסף
עו"ד רפאל ליאון
עו"ד דן עדי
עו"ד אלה הראל
עו"ד שלי פיירשטיין - טייאר
עו"ד יפתח חנן
 >>   >> 

חיפוש בגוגל מדוייק או מוטה

(10/01/2013)
אפרת אומיאל פדידה<br />עורך דין
מאת אפרת אומיאל פדידה
עורך דין

לא מחובר

מאת: אפרת אומיאל פדידה, עו"ד

במאמרו, עוסק ואן הובקן  באספקטים שונים הנוגעים למנועי חיפוש וההשפעות שלהם על המרחב הדיגיטלי. בפרק 10.3 מתמקד ואן הובקן בסוגיה הנוגעת להשפעות של גורמים כלכליים על תוצאות החיפוש ובסוגיית השקיפות של גוגל לגבי האובייקטיביות והאיכות של החיפוש ותוצאותיו המוצגות לגולשים.

 

סוגיות אלו חשובות בעיקר לאור המיתוג שגוגל יצר לעצמו עם השנים כמנוע החיפוש המדוייק והאובייקטיבי ביותר, בין היתר בשל שיטת ה Page Rank[1] המפורסמת, אשר הבדילה אותו משאר האלגוריתמים של מנועי חיפוש אחרים בכך שהתוצאות של החיפוש האורגני היו מבוססות על כמות הקישורים המובילים לאתר מסויים ולא רק על תוכן העמודים עצמם . שיטה אשר הוציאה את השליטה בתוצאות החיפוש המושגות מידיהם של בעלי האתרים והציגה בצורה מדוייקת ביותר את המצב האמיתי ברשת. אולם, עם השנים, השכילו גורמי השוק להערים גם על שיטה זו ועל ידי יצירת קישורים מרובים מאתרים שונים ביניהם אף אתרים פיקטיביים שכל מטרתם הוא יצירת קידום אורגני במנוע החיפוש גוגל, נאלצו מתכנתי גוגל לשכלל את האלגוריתם, כך ישכלול עוד ועוד אמצעי מדידה לצורך הצגת התוצאות המדוייקות ביותר. נראה כי גוגל הצליחה לעמוד באתגר זה וככל שחלפו השנים נבנה אימון גדול של הגולשים בתוצאות החיפוש של גוגל באופן כזה שהפך אותו למנוע החיפוש הגדול והמשמעותי ביותר בעולם כולו. הלן המברוק היטיבה לתאר את מיצובו של גוגל בשוק בשמו של מחקרה: “In Google we trust”[2] בו היא מציגה נתונים על פיהם סטודנטים נוטים להאמין לאיכות התוצאות אותן הם מקבלים בשימוש בגוגל ובשל כך מעדיפים את התוצאות המוצגות בעמוד הראשון של החיפוש על עמודים משניים. בנוסף, שיטת הקוד הפתוח אותו אימצה גוגל כאידיאולוגיה ואסטרטגיה, מאפשרת נגישות גבוהה לכל אחד, גישה חופשית וחינמית לכלים אשר חברות אחרות כגון מייקרוסופט ואפל דורשות עבורן תשלום. האסטרטגיה בה נוקטת גוגל היא למקסם את השימוש של גולשים בכלים אלו מאחר והשימוש בכלים מייצר מידע ומידע זה מעניק לגוגל כוח פרסומי גדול יותר[3]. אולם, אף אנו כגולשים ומשתמשים בכלים מרוויחים מאחר והכלים ניתנים לנו באופן חופשי ברשת ומאפשרים לגשר על פערים חברתיים בכך כי קיימת גישה חופשית לכולם.

הבעיה המרכזית בבואנו לדבר על מנועי חיפוש היא, כי למעשה אין אנו מדברים על מנועי חיפוש ברבים כי אם על מנוע חיפוש אחד ויחיד אשר חולש על שוק החיפוש בעולם כולו, הוא גוגל. למונופול ממנו נהנית גוגל בתחום החיפוש ובתחומים נוספים בכלים אותם פיתחה החברה, יש מחיר עבור המשתמשים. המחיר הוא לא אחת פגיעה בפרטיות, בשל איסוף מידע רב על ידי גוגל על פעילות המשתמשים ברשת וכן ריכוז המידע העצום הזה בידי חברה פרטית. הדילמה העומדת בפני המשתמש היא סוג של חרב מתהפכת מאחר והוא נותר ללא ברירה אמיתית כי אם להסכים לסטנדרטים והתנאים המוצגים על ידי גוגל. המשתמש הופך להיות לקוח שבוי, מאחר מצד אחד אי שימוש בכלים של גוגל אינו מאפשר לו למקסם את פעילות הגלישה שלו ברשת ומצד שני השימוש בכלים חושף אותו להשלכות של פגיעה בפרטיותו ואיסוף נתונים עליו באופן שאינו תמיד שקוף דיו על מנת לאפשר לו בחירה מושכלת אם וכיצד להשתמש בכלי.

 

ככל שגוגל צוברת תאוצה, מתרחבת ואוספת נתונים ומידע על הרגלי הגלישה של אוכלוסיית העולם, כך גדלה התלות שלנו כמשתמשים בכלים אותם היא מספקת לנו. והרי האם ניתן לדמיין כיום עולם ללא מנוע החיפוש גוגל? ללא האפשרות לחפש ולמצוא בקלות וביעילות מידע ברשת בכל תחום שהוא? האם נוכל להמשיך להתנהל ברשת ללא חשבון הג'ימייל שלנו? בעתיד עם התפתחות פרויקט הספריות של גוגל נראה כי התלות אף תורחב למידע אותו היינו צורכים מספריות בעבר. נוצר מצב שבו המשתמש מוותר בהסכמה על חלקית מסויימים בהגנת הפרטיות שלו על מנת לזכות בשימוש נגיש בכלים אותם מספקת גוגל. החשש מפני המונופול הענק גוגל, עומד מול הכלים האפקטיביים והתורמים שהיא מספקת לרווחת החברה, תוך ויתור על תמורה כספית ובתמורה "זניחה", לכאורה, של כל מידע על המשתמשים ועל הרגלי הגלישה שלהם. האם זהו מחיר גבוה לשלם? יתכן, כי התמימות שבה התייחסו לפעולותיה של גוגל בתחילת הדרך הולכת ומתפוגגת ככל שהציבור מבין כי מדובר במנגנון כלכלי משומן, אשר ללא גביית תשלום ממשתמשי הקצה מצליח לייצר הכנסות אשר לא נצפו כאפשריות במודל הקוד הפתוח.

אולם, ניתן לנתח את הגישה למונופול של גוגל גם ע"פ מודל ה"הריסה היצירתית" של שומפטר[4]. ע"פ עקרונות מודל זה, יש לתת לגוגל להחזיק בשליטה בשוק כל עוד היא יכולה לעשות זאת ועד אשר טכנולוגיה חדשה וטובה יותר תדיח אותה ממעמדה ותחליף אותה. שומפטר תומך במונופולין חזק, לעידוד חדשנות, מתוך אופייה של הכלכלה הקפיטליסטית המתפתחת במודל תחרות הרסנית. לגישתו של שומפטר המונופול הוא גורם לצמיחה בכלכלת המערב ויש לעודד אותו מאחר ולמונופול כוח לפתח את השוק באופן שחברות קטנות ובינוניות לא יצליחו לעשות לעולם. מתוך כך, יש לאפשר לחברות גדולות לצמוח ולהשקיע במחקר ופיתוח. ואכן מודל זה מוכיח את עצמו מאד בעיקר בעניין גוגל, אשר משקיעה משאבים רבים על מנת לפתח עוד ועוד כלי רשת חינמיים העומדים לרשות הגולשים ומאפשרים להם לבצע פעולות רבות אשר יתכן ולא היו מתאפשרות או מפותחות כלל באמצעות מודל אחר.

 

מצד שני, המונופול מרגיל אותנו לסוג פיתרון אחד בלבד ולעיתים גורם לפעולה הפוכה של עצירה בפיתוח וחדשנות. בעבר קמו מספר מיזמים ליצירת מנוע חיפוש אשר יתחרה בגוגל(כדוגמת blekko.com, cuil.com ו- Jike.com הסיני(, אולם מהר מאוד מיזמים אלו גילו כי הם מתקשים להתחרות בגוגל. יתכן כי בשל שיקולים כלכליים מוטעים, חישובי סיכויי הצלחה שגויים, הרגלי השימוש של הגולשים, בפועל חלקם לא שרדו את התחרות או שהיקף פעילותם קטנה יחסית, בהשוואה לאחיזה החזקה של גוגל בשוק.

דוגמא מעניינת נוספת לפגיעה של מונופול בחדשנות היא כאשר שוק הצרכנים מתרגל לפלטפורמה מסויימת הוא אינו נוטה לחפש פתרונות ואלטרנטיבות אחרות לצרכים שלו. המחקר "Exploiting navigational queries for result presentation and caching in Web search engines “[5]  מציג מצב בו מבצעים הפרדה בין סוגים שונים של חיפושים: חיפוש לצורך ניווט ברשת וחיפוש מידע. מסקנות המחקר הן כי בחיפוש לצורך ניווט אין צורך לקבל את כל עשרות אלפי התוצאות אשר גוגל מספק ושגולשים העדיפו והתרגלו בקלות למסך המציג שתי תוצאות חיפוש בלבד, בתנאי שבין אותן תוצאות אכן הופיע תוצאת הניווט אותה חיפשו. מחקר כזה יכול להצביע על כך כי ניתן לפתח כלים אחרים העונים בצורה מדויקת יותר על צרכי המשתמשים אולם בשל כוח השוק של גוגל כלים אלו אינם זוכים לפיתוח או חשיפה נרחבת.

 

פן נוסף בסוגיה הוא העובדה כי האלגוריתם בו משתמשת גוגל על מנת לסווג את תוצאות החיפוש הוא סודי וניתן רק לנחש מנתונים ומחקרים שבוצעו כי יש הטיה כלשהי של גוגל בתוצאות המוצגות על מנת לשרת אינטרסים כלכליים. אינטרסים אלו אינם שקופים ויוצרים אשליה מוטעית אצל הגולשים לגבי האמינות תוצאות החיפוש שגוגל מציגה. לא אחת נתבעה גוגל, בעיקר באיחוד האירופי (אשר בו הרגולציה לגבי מונופולים מחמירה יותר מבארה"ב), על ידי גורמים בעלי אינטרסים בשוק כדוגמת מייקרוסופט[6] (באמצעות Foundem ו- (Ciao, שטענו שגוגל דוחקת אותן לאחור בעמודי התוצאות על מנת למנוע תחרות לכלים דומים שלה להשוואת מחירים ומפלה אותם לרעה בתוצאות החיפוש האורגני[7].

קיימים גם מחקרים אחרים, המנסים למצוא שיטות נוספות, שאינן תלויות בגוגל, על מנת לסווג ולאתר גולשים אשר היכולות הכלכליות שלהם גבוהות ואשר יש להם פוטנציאל גבוה לשימוש ורכישת שירותים ברשת. לדוגמא תוצאות המחקר:”Classifying web search queries to identify high revenue generating customer”[8], מראות כי באמצעות שימוש בצירופי מילים או מילות חיפוש מסוימות ניתן למשוך לאתר לקוחות פוטנציאלים מהסוג הרצוי. לעומת זאת, במחקר אוסטרלי Not just information: Who searches for what on the search engine Google?. [9], אשר ניסה להוכיח כי החיפוש בגוגל מוטה על פי מאפייני הגולש לפי סגנון חיים (life style), גילו באופן מפתיע כי העדפותיו של הגולש וסגנון החיים שלו אינם משפיעים בהכרח על התוצאות המתקבלות בחיפוש בגוגל.

לסיכום, ניתן לומר כמעט בוודאות כי החיפוש בגוגל כיום מוטה ומושפע מנתונים שאינם אובייקטיבים הנאספים על המשתמש. נתונים כגון כתובת ה-ip ממנה הוא גולש המשפיעה על תוצאות החיפוש המתקבל, כך שבישראל למשל יתקבלו תוצאות שונות לאותה מילה מאשר בסין או בארה"ב. תוצאה הנובעת מתוך הגישה כי המשתמש מעוניין בראש ובראשונה בתוצאות הקרובות למקום מגוריו. וכן, ידוע כי גוגל משתמשת במידע הרב שהיא צוברת על הרגליו הגלישה של המשתמשים בכליי הרשת שלה לצורך מקסום רווחי פרסום, אולם האלגוריתם עצמו נותר חסוי ועדיין אין למשתמש את המידע המלא על היקף ועומק אותו מידע הנצבר עליו בבסיסי הנתונים של גוגל, לאילו צרכים תשתמש גוגל במידע זה בעתיד ומדאיג הרבה יותר, למי תמכור את המידע במידה והמחיר יהיה גבוה מספיק... חששות מסוג זה עולים בי לא פעם בעת השימוש בכלים אותם מעניקה לי גוגל לשימושי החופשי, אולם בהיעדר תחליף הולם, כנראה שנמשיך ונשתמש בכלים אלו תוך הקרבת פרטיותנו עד שימצא תחליף ראוי או לפחות עד שתוסדר ההגנה על פרטיותנו באמצעות הכרעות בתיקים התלויים בבתי המשפט במדינות השונות או באמצעות רגולציה וחקיקה מסביב לעולם.



[1] Page Rank: ערך בויקיפדיה
http://en.wikipedia.org/wiki/PageRank, נדלה 17.5.2012

[2] B. Pan, H. Hembrooke, T. Joachims, L. Lorigo, G. Gay,  and L.A. Granka,  In Google We Trust: Users' Decisions on Rank, Position, and Relevance.  In Proceedings of J. Computer-Mediated Communication. 2007, 801-823.

[3]  From key note of:  Prof. Jack M. Balkin “Digital intermediaries and free speech”  at ​Symposium: Intermediary Liability in the Digital Age’ Haifa university may, 2012

[4] Schumpeter, Joseph Alois,  1952  Capitalism, socialism and democracy, George Allen & Unwin, London.

[5] Ozcan, R., Altingovde, I. S. and Ulusoy, O. (2011), Exploiting navigational queries for result presentation and caching in Web search engines. J. Am. Soc.

[6] "האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד גוגל; ביקש להסביר את הדירוג של תוצאות החיפוש והפרסומות", אנשים ומחשבים pc.co.il/?p=27903 נדלה 17.5.2012

[7] "תחת חקירה: האיחוד האירופי יבדוק אם גוגל הפלתה שירותים מתחרים", שירות בלומברג, גלובס, 31.11.2010 globes.co.il/news/article.aspx?did=1000604791 נדלה 17.5.2012

[8] Ortiz-Cordova, A. and Jansen, B. J. (2012), Classifying web search queries to identify high revenue generating customers. J. Am. Soc. Inf. Sci.. doi: 10.1002/asi.22640

[9] Waller, V. (2011), Not just information: Who searches for what on the search engine Google?. J. Am. Soc. Inf. Sci., 62: 761–775. doi: 10.1002/asi.21492

[1] "האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד גוגל; ביקש להסביר את הדירוג של תוצאות החיפוש והפרסומות", אנשים ומחשבים pc.co.il/?p=27903 נדלה 17.5.2012

[1] "תחת חקירה: האיחוד האירופי יבדוק אם גוגל הפלתה שירותים מתחרים", שירות בלומברג, גלובס, 31.11.2010
globes.co.il/news/article.aspx?did=1000604791 נדלה 17.5.2012




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל