פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד פארס כבהה
עו"ד בנימין בן נתן
עו"ד דני קורנבליט
עו"ד אייל אשכנזי
עו"ד עוזיאל לוי
עו"ד רפי שדמי
עו"ד נטלי אל על
עו"ד עומרי גמליאל
עו"ד אביבית מוסקוביץ
עו"ד מוטי גרטל
 >>   >> 

צנזורה, מעקבים וחופש הביטוי באינטרנט

(10/01/2013)
אפרת אומיאל פדידה<br />עורך דין
מאת אפרת אומיאל פדידה
עורך דין

לא מחובר

מאת: אפרת אומיאל פדידה, עו"ד

בהרצאתו כ Keynote בכנס, הציג פרופ' בלקין את האתגרים העומדים בפני ארה"ב בבואה ליישם את חופש הביטוי במדיה הדיגיטלית. לכאורה, אנו נמצאים בתקופת פריחה לחופש הביטוי מאחר וכמעט כל אחד שיש לו מחשב וחיבור לאינטרנט יכול להביע את דעותיו ולהפיץ אותן לקהל כלשהו. הרשתות החברתיות מספקות פלטפורמות לפרסום תכנים ודעות של גולשים ואף מעודדות לפרסם ולהעלות תכנים רבים ככל האפשר. כמות התכנים והמידע שאנו מייצרים הולכת וגדלה ולכאורה לכל אחד ניתנת במה לבטא את אשר יש לו לומר. אולם בפועל מגלה לנו בלקין המצב אינו כה תמים. מאחורי הקלעים יש כוחות המושכים בחוטים ודואגים להדגיש תכנים מסוימים ולהסתיר ככל האפשר תכנים אחרים שאינם רצויים[1].
בהקשר לנושא הכנס, הדגים בלקין כיצד מבחינת אחריות ספקי השירות סעיף 230((c (1)[2 מעניק הגנה לספקי שירות ותוכן המפרסמים תכנים אשר גולשים מעלים מפני תביעות של הפרת זכויות, לשון הרע ותוכן פוגעני. הסעיף מגדיר שספקי השירות והתוכן לא יחשבו כמפרסמים של תוכן אשר מפורסם על ידי משתמשים. באמצעות מתן הגנה זו נוצר בפועל  לחץ על ספקי השירות "המתווכים" בין הפלטפורמה לגולשים, לפעול בהתאם לנוהל ההודעה והסרה על מנת לקבל "חסינות" מפני תביעות. בפועל משתמשות הרשויות בספקי השירות כזרוע המבצעת למניעת הפרות ופרסום תוכן פוגעני ברשת.

ההרצאה מעלה סוגיות בוערות כגון צנזורה ברשת ועד איזו רמה ואילו תכנים יש לצנזר או לחסום.ארה"ב, אשר חרתה על דגלה את הדמוקרטיה וחופש הביטוי הבאים לידי ביטוי בתיקון 1 לחוקה, צריכה להתמודד עם ניצול לרעה של אותו החופש ע"י גורמים עוינים המשתמשים בו נגדה.

 

לדוגמא מקרה של אתר וויקיליקס (WikiLeaks)[3] אשר בתחילת הדרך כאשר חשף הדלפות של מידע והתכתבויות חסויות, אשר חלה עליהן צנזורה, בין גורמים בכירים במדינות שונות, זכה לאהדה ותמיכה מצד גורמים בממשלת ארה"ב בשם חופש הביטוי והשקיפות, אולם כאשר החל לפרסם תכתובות דיפלומטיות ומסמכים של הממשל האמריקאי הוחרם ונעשו כל הפעולות האפשריות על מנת לחסום את פעילותו של  האתר ושל בעליו ג'וליאן אסנג'. החרם בא לידי ביטוי  אפילו באתר וויקיפדיה אשר באופן לא אופייני, בעמוד הערך של וויקיליקס[4] מצהיר מפורשות שלאתר וויקיפדיה אין קשר לאתר בשום צורה. לחצים נוספים השפיעו על אמזון להסיר את האתר משרת האכסון שלה ועל חברת Paypal שלא לבצע סליקה או לקבל תשלומים עבור האתר.

 

במאמרו "Cybersieves", שוטח פרופ' דרק באמבור מתודולוגיה מדאיגה של הצנזורה באינטרנט[5], באמבור מסביר ומדגים כיצד  מדיניותן של  מדינות כיום היא לצנזר לא רק משתמשים מסוימים אשר יש חשש כי יפגעו ישירות בביטחון המדינה, אלא גם גופים, ארגונים ותכנים אשר אינם תואמים את האג'נדה של המדינה.  נראה כי הצנזורה של תכני אינטרנט איננה נחלתה הבלעדית של סין הקומוניסטית, כפי שהוטעינו לחשוב, כי אם גם במדינות דמוקרטיות מסביב לעולם כולל ארה"ב, עובדים כוחות שוק וקבוצות אינטרסים הדואגות לסנן ואף לחסום תכנים בעייתיים ברמה היומיומית.

 

נושא נוסף שעניין אותי ביותר בהרצאתו של בלקין, הוא נושא המעקב (Surveillance). המעקב מעלה שאלות מהותיות של הקונפליקט בין חופש הביטוי והזכות לפרטיות של הפרט לבין טובת הכלל בהגנה על הביטחון והקניין. במאה הנוכחית אנו נמצאים תחת עיניים בוחנות כמעט בכל מעשינו. הטכנולוגיה מאפשרת כיום מעקבים משוכללים אחרי המשתמשים ברשת ואף אחרי אנשים ההולכים לתומם ברחוב[6]. המעקב בא לידי ביטוי במידע הנאסף עלינו לגבי פעולות אותן אנו מבצעים ברשת האינטרנט (למשל כתיבת סטטוסים ברשתות חברתיות), סוגי החיפושים והעדפות הגלישה שלנו, פרופילים אישיים והרגלי צריכה, ציטוטים לרשת הסלולר באמצעות תוכנות המזהות מילים מוגדרות כ"בעייתיות", מצלמות רחוב ועוד. המידע נאגר בבסיסי נתונים של חברות שונות ושל רשויות ממשל ברחבי העולם. המעקב מציג את הדילמה של העולם המורכב בו אנו חיים: מצד אחד המעקב בא להגן עלינו מפני אלו המעוניינים לפגוע בנו כגון טרוריסטים, פושעים, גנבי זהות, פדופילים ברשת ועוד, מצד שני המעקב פוגע בפרטיות שלנו ונותן כוח לתאגידים ורשויות להשתמש במידע שנצבר עלינו ללא ידיעתנו. דוגמא לכך הן מצלמות האבטחה אשר מטרתן להפוך את רחובות העיר לבטוחים יותר, אולם לא כולם מעוניינים כי יצלמו כל צעד שלהם ללא ידיעתם. ג'ולי כהן מספרת בספרה[7]  "Configuring the Networked Self", על מיזמים המוקמים ברשת שמטרתם להגן על אזרחים מפני מעקבים מסוג זה, כדוגמת אתר אשר מאפשר לתכנן מסלול הליכה בעיר ניו יורק המתחמק מכל המצלמות הפזורות בעיר. אולם אפשרות המעקב באה לידי ביטוי לא רק באמצעות מצלמות. בשונה מהמצב אשר היה קיים בעבר, בו אדם התבטא באופן מסוים או הביע דעה על נושא מסוים וגם אילו תועדו דבריו ופורסמו בתקשורת כגון בעיתון, התיעוד הפך ככל שעבר הזמן, לפחות ופחות נגיש ואיפשר לציבור לשכוח את הדברים. אולם כיום, כל דבר שאי פעם כתבנו וכל דעה אשר הבענו ברשת נגישה לכל אדם באמצעות חיפוש פשוט ובמרחק כמה הקלקות. מבחינת חופש הביטוי אנו חיים בתחושה כי מותר לנו לומר כל דבר וכי יש לנו במות רבות להציג את עמדותינו ואף לזכות לתגובות עליהן. אולם בפועל, התבטאויותינו עלולות להיות בעוכרינו. כדוגמת מעסיקים אשר בודקים את הפרופילים בפייסבוק של מחפשי עבודה לפני ראיונות ומחליטים על גורלם של המועמדים עוד הרבה שלב לפני הראיון פנים מול פנים[8] . מחפש עבודה אשר התבטא בעמוד הפייסבוק שלו באופן מסוים או הביע דעה פוליטית מסוימת עלול להיפסל מבלי שתהיה לו אפשרות לדעת זאת, לשנות או להשפיע על ההחלטה. בנוגע לאתר וויקיליקס למשל, מדינת ארה"ב פרסמה אזהרה לכל העובדים בשירות המדינה והצבא כי חל איסור לגלוש לאתר וויקיליקס וגלישה לאתר מהווה עבירת ביטחון.[9]

נושא הגנת הפרטיות מעוגן בחוקה האמריקאית בתיקון הרביעי לחוקה (fourth amendment) המגן מפני חיפוש או פריצה/תפיסה שרירותיים ע"י השלטון.  בארה"ב קיים חוק ה- [10]FISA המאפשר למדינה לערוך מעקב באמצעים אלקטרוניים אחרי גופים או פרטים המהווים סכנה לביטחון המדינה. החוק הגביל את אפשרות המעקב למתרחש בגבולות ארה"ב בלבד. בשנת 2001 בעקבות אירועי 11 בספטמבר, שונה החוק[11] לכלול גם טרוריסטים כמהווים איום על ביטחון המדינה. בשנת 2008 הורחב החוק לכלול גם אפשרות למעקב אחר תקשורת בינלאומית. יש הטוענים, כגראהם סטפאן, כי החוק מיצר תחושת ביטחון מזויפת ושקרית וכי המעקב מחזיר את האנושות לימים חשוכים כעין "ימי ביניים דיגיטליים"[12].

 

התפתחות משפטית: בעקבות ההרחבה של החוק, פנתה קבוצה של עיתונאים, פעילי זכויות אדם ועורכי דין, בתובענה לבית המשפט כי הציתות של גורמי המדינה לתקשורת הרגישה שלהם גורמת להם נזק. התביעה נדחתה ע"י בתי המשפט בהנמקה כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי נגרם להם נזק ממשי. השבוע התקבלה החלטה תקדימית[13] של ביהמ"ש העליון בוושינגטון (מיום שני 21.05.12) לדון בתביעתם להפרת הפרטיות לפי חוק ה- FISA בהנמקה שהחוק הגדיל את הסיכויים ליירוט התקשורת של אזרחי ארה"ב, הקל על הרשויות לעקוב אחרי תקשורת בין חשודים והקטינה את הביקורת השיפוטית של מערכת המשפט. הייתכן ופסיקת ביהמ"ש בתיק זה תשנה את מדיניות הצנזורה והמעקב של המדינה או את החוק? ימים יגידו.



[1] Balkin, Jack M., "The Future of Free Expression in a Digital Age" (2009). Faculty Scholarship Series. Paper 223.

[2] Section 230 of the Communications Decency Act of 1996 , 47 U.S.C. § 230

[3] wikileaks.ch/  נדלה 22.5.2012

[4]  עמוד הערך בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/WikiLeaks נדלה 22.5.2012.

[5] Bambauer, Derek E., Cybersieves (March 20, 2008). Duke Law Journal, Vol. 59, 2009; Brooklyn Law School, Legal Studies Paper No. 149

[6] Lippert, Randy and Murakami Wood, Arial. 2012. The New Urban Surveillance: Technology, Mobility, and Diversity in 21st Century Cities. Surveillance & Society 9(3): 257-262.

[7] Julie E. Cohen, CONFIGURING THE NETWORKED SELF: LAW, CODE, AND THE PLAY OF EVERYDAY PRACTICE (New Haven, Conn.: Yale University Press 2012)

[9] נוסח ההודעה הרשמי כפי התפרסם באתר

Huff post tech huffingtonpost.com/2010/08/05/us-military-banned-from-v_n_671967.html נדלה: 22.5.2012

"USMC Personnel (Marines/Civilians/Contractors) are hereby cautioned and directed to NOT access the WIKILEAKS website from a personally owned, publically owned or US Government computer system.
By willingly accessing the WIKILEAKS website for the purpose of viewing the posted classified material - these actions constitute the unauthorized processing, disclosure, viewing, and downloading of classified information onto an UNAUTHORIZED computer system not approved to store classified information. Meaning they have WILLINGLY committed a SECURITY VIOLATION."

[10] Foreign Intelligence Surveillance Act of 1978

[11] The USA PATRIOT Act,  2001

[12] Graham, Stephen. 2012. Opinion: Digital Medieval. Surveillance & Society 9(3): 321-327.

[13]New York times, Supreme Court Agrees to Hear Case on Surveillance,ADAM LIPTAK, 21 may 2012 nytimes.com/2012/05/22/us/justices-agree-to-hear-surveillance-challenge.html?_r=1 נדלה 21.5.2012




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל