פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד ג'קי סגרון
עו"ד כוכבה זכות
עו"ד avi salman
עו"ד רוני אילן
עו"ד אתי בן ניסים
עו"ד ירון חנין
עו"ד עינת גלוסר
עו"ד פיני רובינשטיין
עו"ד עמנואל שרביט
עו"ד אסף דוק
 >>   >> 

זכויותיהם של בני זוג חד- מיניים – הומואים ולסביות – בראי הפסיקה החדשה

(07/02/2013)
אודליה אלטמן<br />עורך דין
מאת אודליה אלטמן
עורך דין

לא מחובר

במדינת ישראל ניתן ללמוד על כוחן העצום של המפלגות הדתיות מעצם העיון בספר החוקים. חוקי המדינה החילוניים מחילים את ההלכה הדתית על דיני נישואין וגירושין, כך שלא ניתן להינשא בארץ בנישואין אזרחיים, ואף לא להתגרש בהליך חילוני. אותו דין דתי שולט גם על מזונות אישה ומזונות קטינים, גם כאשר אלה נדונים בבית משפט אזרחי, כאשר נטל המזונות מתחלק באופן אנכרוניסטי ובלתי שוויוני (הערה: נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם גובשו בחקיקה המלצות ועדת שיפמן לתיקון דיני המזונות), אפילו על בירור אבהות חולשת ההלכה, כאשר לפי חוק מידע גנטי קיום חשש לממזרות מונע עריכת בדיקת רקמות, ובלעדיה אין כל אפשרות לברר חד-משמעית את קשר ההורות, כך שהורים וילדים נידונים לחיות בשקר או בחוסר וודאות. באקלים משפטי שכזה, קשה לצפות לקדמה משמעותית כאשר עסקינן בזכויותיהם של בני זוג גאים. זאת באשר הדין הדתי אינו מכיר בנישואין או ככלל ביחסים חד מיניים ורואה בהם חטא.

הצדק וההיגיון מחייבים להעניק את אותה הכרה ואת אותן זכויות בדיוק (וכמובן גם את אותם חובות) לכל זוג בני אדם, יהא מינם אשר יהא, אשר בוחרים לחיות יחדיו בקשר מונוגאמי, להקים משפחה ולהביא לעולם ילדים. אין כל טעם הגיוני להכיר בגבר ואישה שחיים יחד כידועים בציבור, ולקבוע כי דיני המזונות, השיתוף ברכוש והירושה חלים עליהם כמעט ללא כל הבדל מהדינים שחלים על בני זוג נשואים, ומאידך למנוע הכרה כזו כאשר בני הזוג הם מאותו המין, אך הם חיים יחדיו, מנהלים משק בית משותף ומקיימים חיי אישות, בדיוק כמו ידועים בציבור.

כצפוי, ההכרה בזכויותיהם של זוגות הומואים ולסביות מדשדשת במקום, או מתקדמת בצעדי תינוק, מפסק דין לפסק-דין, כאשר שופטים דתיים ושמרניים יותר מכרסמים בזכויות ומסיגים אחורה את ההכרה, ואילו עמיתיהם האמיצים והנאורים יותר סוללים באיטיות רבה את הדרך להכרה רחבה יותר. אולי במקרה, אבל בתי המשפט בתל-אביב נמנים על האחרונים, ואילו הירושלמים – על הראשונים...

בראשית דרכם של בתי המשפט לענייני משפחה, מחצית מן השופטים היו נאותים לאשר הסכמי ממון לבני זוג חד-מיניים, ולתת להם תוקף של פסק-דין, בעוד שאחרים סרבו לעשות כן, בגורסם שאין מדובר בבני זוג. גם בתיקי מניעת אלימות במשפחה סרב בית המשפט בתחילת הדרך להעניק צו הגנה שביקש גבר נגד בן זוגו מזה שנים, אגב קביעה כי אין הם בגדר קרובי משפחה הנהנים מהגנת החוק. בהמשך יוזכר תקדים הפוך.    

כאמור לעיל, הדין הדתי החל בבתי הדין הרבניים איננו מכיר בנישואין חד מיניים, ואף רואה בהם עבירה. לעומת זאת, בתי המשפט האזרחיים על ערכאותיהם השונות  קבעו בשורה ארוכה של פסקי דין, כי לבני זוג הומוסקסואליים מוענקות זכויות לפי חוקים והסדרים ספציפיים. רשימה חלקית של הפסיקה בעניין זה מפורטת בסעיף 19 לפסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) א' ברק בבג"צ 3045/05 יוסי בן –ארי נ' מנהל האוכלוסין:"(1) זכויות על פי הסכמים קיבוציים המוגבלים לבני זוג (בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' דני לביץ, פ"ד מח(5) 749); (2) הענקת זכויות פנסיוניות, כגון פנסיית שאירים (נד/3-1712 עוזי אבן נ' אוניברסיטת תל-אביב(לא פורסם); ע"ב (ת"א) 3816/01 פטריק לוי – מבטחים) (3) זכויות לגמלאות לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (ע"ש 369/94 שטיינר נ' צבא ההגנה לישראל); (4) זכות להנצחה (בג"ץ 5398/96 שטיינר נ' שר הביטחון); (5) הכרה כ"בן זוג" לעניין חוק מניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (תמ"ש 48260/01 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)); (6) הכרה כ"בן זוג" לעניין חוק בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 3140/03 בעניין ר.א. ו-ל.מ.פ. (לא פורסם); (7) הכרה כידוע בציבור לעניין זכויות על פי חוק הירושה (ע"א (נצ')  3245/03 ע"מ נ' האפוטרופוס הכללי); (8) קצבת שאירים לפי  חוק הביטוח הלאומי (ב"ל (ת"א) 3536/04 גיורא רז – המוסד לביטוח לאומי)".

            האם בג"צ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל האוכלוסין הוא אכן כה מהפכני ומרחיק לכת ?  בעתירה זו עתרו חמישה זוגות גברים אשר ערכו טקס נישואין אזרחי בקנדה ואשר בקשתם לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין מרווק לנשוי, סורבה ע"י פקיד הרישום. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קיבל את העתירה בדעת רוב מפי הנשיא (בדימוס) ברק, בהסכמת  הנשיאה (כתוארה אז) ביניש והשופטים: ריבלין, פרוקצ'יה נאור וחיות כנגד דעתו החולקת של השופט רובינשטיין. בסעיף 23 לפסה"ד הדגיש כב' השופט ברק :

"הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטאטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (בין בין תושבי ישראל ובין בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה ..."

למקרא הציטוט ניתן לראות באיזו זהירות מקפיד בג"צ להתנסח, וכמה קשה לו לסלול את הדרך להכרה אמיתית ולהענקת זכויות שוות לאזרחי המדינה החד-מיניים. כדברי השופט ברק, אין מדובר כאן בהכרה בתוקפם של נישואין חד-מיניים, אלא רק ברישום סטטיסטי-פורמאלי במשרד הפנים, ותו לאו.

בפסק דין מנובמבר 2012 מצא בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב כי בסמכותו הטבועה להתיר את נישואיהם של שני גברים גאים אשר נישאו זה לזה בקנדה, ולהורות למשרד הפנים לרושמם כגרושים. בית המשפט הסתמך על בג"צ בן-ארי הנ"ל, וכה אמר: "לדידי התרת נישואי הצדדים אינה, אלא צידו השני של המטבע כפי שנקבע בבג"צ 3045/05 הנ"ל". בית המשפט עשה שימוש בסמכות הטבועה הנתונה לו לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט, והורה על התרת הנישואין.

בשנת 2010 ניתן ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב צו המזכה בן-זוג הומוסקסואל בקבלת קצבת שארים מקרן מקפת, וזאת למרות שהוא והמנוח לא התגוררו יחדיו בקביעות והסתירו את היחסים ביניהם. השניים חיו יחד במשך שנים וקיימו חיי זוגיות בהיחבא ובסתר, לאור חששם מפני הסביבה ומפני משפחתם, שלא הייתה מקבלת את חייהם כזוג, ואף התובע הסתיר במשך השנים את קשריו עם המנוח מבנו, עימו התגורר יחד בדירה נפרדת לדירה בה התגורר עם המנוח, עד שהבן התגייס לצה"ל. בפסק דין סותר מאותה שנה נקבע כי בן זוג הומוסקסואל לא יירש את המנוח ולא יקבל מזונות מעיזבונו, זכויות המוקנות לפי חוק הירושה לידוע בציבור (בהתאם למבחנים של קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף), והעיזבון הועבר אפוא לאחותו של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע קבע באותו מקרה כי לפי חוק הירושה מזונות מן העיזבון מגיעים רק ביחסים שבין גבר ואישה, זכר ונקבה.

במרץ 2012 הכיר בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בשתי נשים לסביות, בנות-זוג, כאימהות לאותו תינוק, לאחר שהאחת תרמה ביצית לחברתה, אשר הרתה וילדה. נקבע כי רישום שתי אימהות ישרת את טובת הקטין, הגדל בבית חד-מיני ומכיר את שתיהן כאימותיו, ואף את טובת החברה בכללה. בית המשפט קבע כי אין צורך במתן צו אימוץ.

מרענן לקרוא החלטות שכאלה, המהוות ניגוד בולט להחלטות שניתנו למשל ב-2010 בבתי המשפט בירושלים, אשר מנעו במשך תקופה ארוכה מגברים גאים שהולידו תינוקות מפונדקאות שנערכה בהודו את האפשרות להביא את ילדיהם ארצה. כתנאי להבאת התינוקות לכאן היה נחוץ לקיים בדיקה גנטית לשם בירור האבהות. אף בערעור לבית המשפט המחוזי נקבע כי אין להתיר בדיקת רקמות, עד אשר ימונה לקטינים שנולדו אפוטרופוס לדין. יצוין כי כיום כבר ניתן בפרקטיקה לקבל בבית המשפט צו המורה על ביצוע בדיקת רקמות, ואף בטרם הולדת הקטינים, במהלך ההיריון. כיון שבישראל לא מותרת עדיין פונדקאות לחד-מיניים, הליכים כאלה מתבצעים בחו"ל, אך את הצו הישראלי ההכרחי לצורך קבלת דרכון לקטין ניתן לקבל עוד לפני הנסיעה לחו"ל. 


למידע נוסף אודות עו"ד אלטמן




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל