פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד עמוס כהן
עו"ד ירון חנין
עו"ד צבי רוזנטל
עו"ד יצחק יצחקי
עו"ד ג'קי סגרון
עו"ד גדעון פישר
עו"ד משה גולד
עו"ד טוען רבני
עו"ד מיכל ליפשיץ
עו"ד רונן גריסרו
 >>   >> 

סוגיות משפטיות ייחודיות למובייל

(03/03/2013)
קרן לי<br />עורך דין
מאת קרן לי
עורך דין

לא מחובר

 

עו"ד קרן לי - משפט ומובייל


סוגיות משפטיות ייחודיות לאפליקציות מובייל


מעטים מבינים באמת כי מבחינה משפטית, עולם המובייל הוא עולם אחר מעולם הווב ויש להתייחס אליו בצורה אחרת לחלוטין.

מיותר לעשות הקדמה ארוכה, לצטט מחקרים ולציין עובדות הידועות לכולם. העולם שייך למובייל, מהפכת האינטרנט הנייד הושלמה וכולנו מרבית הזמן גולשים באינטרנט דרך המכשיר הנייד, אם זה הסמארטפון או הטאבלט, מנהלים יחסים, משחקים, מצלמים ומנהלים את חיינו דרכו.

אבל חשוב לזכור, סוגיות משפטיות שהכרנו בעולם האינטרנט הנייח, השתנו והתהפכו, לעיתים ללא היכר בעולם המובייל, היבטים חדשים, שבעולם הנייח לא היו קיימים נולדו יש מאין ולצד המהפכה הטכנולוגית והעולם החדש, יש להכיר ולהיות מודעים לשינויים והמהפכות גם בתחום המשפטי, או לפחות לקחת לכם מישהו שמבין בזה.

במאמר זה אסקור חמש סוגיות משפטיות, מתוך הרבה סוגיות נוספות, מעניינות בעולם המובייל, כולל טיפים מקצועיים חשובים.


1.      קניין רוחני באפליקציות מובייל וכיצד ניתן להגן עליו

תחום הקניין הרוחני במובייל, זוהי דוגמא מצוינת לסוגיה משפטית שמצד אחד לא השתנתה בעולם המובייל, לא בדרך ההגנה ולא בחשיפות המשפטיות האפשריות, אבל מצד שני, קיבלה מימדים שונים בג'ונגל הדיגיטלי שנוצר בעולם אפליקציות המובייל. בעולם זה, התפתחה תעשיית הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר ענפה, הכוללת העתקה, חיקוי, הטעייה, גניבת רעיון, שימוש ללא רישיון והורדה ללא תשלום. מפתחי האפליקציות ובעלי זכויות היוצרים, מצאו את עצמם במרדף חסר סיכוי אחר מפרים ומעתיקים למיניהם, מאבדים הכנסות, מאבדים את מקומם בחנויות האפליקציות ובעיקר עם המון תסכול וחוסר אונים. לכן הגנה משפטית מפני הפרות אלו והבנה כיצד ניתן להגן על הזכויות, תסייע למפתחים לשמור על הכנסות האפליקציה בדרך הטובה ביותר.

על מנת להבין את החשיפות האפשריות ואת הכלים לשמירה על הזכויות, נחלק את זכויות הקניין הרוחני באפליקציית המובייל לשני חלקים; זכויות קניין רוחני בתוכנת האפליקציה (App Software), וזכויות קניין רוחני בתוכן האפליקציה (App Content).


  • זכויות קניין רוחני בתוכנת האפליקציה (App Software)

זכויות הקניין הרוחני בתוכנת האפליקציה, שייכת באופן בלעדי ליוצר שהגה וכתב את הקוד שלה. במידה ומפתח האפליקציה, הינו היוצר וההוגה הבלעדי של התוכנה, זכויות הקניין הרוחני שייכות לו באופן בלעדי ואף אחד מלבדו לא יכול לעשות שימוש באפליקציה, מבלי לקבל את אישורו. 

במידה ובעל הרעיון, ביקש מספק חיצוני לפתח את האפליקציה עבורו, במידה ונעשה שיתוף פעולה בין מספר גורמים אשר חברו יחד במטרה ליצור ולפתח את האפליקציה, או במידה ופיתוח האפליקציה התאפשר הודות לשימוש בקוד פתוח, שאלת הזכויות הופכת להיות מאתגרת יותר ויש לשים לב לנושאים הבאים:

-          במידה וחלק מפיתוח האפליקציה, או כולה, נעשה על ידי ספק חיצוני, יש לוודא בהסכם כתוב מולו (Vendor agreement ), כי התשלום עבור הפיתוח כולל גם את העברת כל זכויות הקניין הרוחני באפליקציה וזאת באופן ברור ונהיר בסעיף work for hire”".

-          כאשר האפליקציה פותחה במאמץ משותף של מספר צדדים, במידה ולא יהיה הסכם מסודר אשר יקבע את הזכויות של כל אחד מהצדדים (Joint Ownership Agreement), כל צד יהיה בעל זכויות בחלק עליו הוא היה אחראי ואותו פיתח. לכל אחד מהצדדים תהא הזכות להמשיך ולפתח את האפליקציה, כמו גם לנצל אותה למטרות מסחריות, כאשר כל אחד מהצדדים יהא חייב לשתף את כל האחרים בכל רווח שיתקבל עבור השימוש או מכירת האפליקציה.

-          חלק מהאפליקציות, מפותחות היום באמצעות שימוש בתוכנת קוד חופשי (Open Source Software) או בשמה המקוצר 0SS. מחקרים אחרונים מעידים כי בתוכנת הקוד החופשי נעשה שימוש ב- 88% מפיתוח האפליקציות במכשירי האנדרואיד וב- 41% מפיתוח האפליקציות במכשירי ה- IOS. זכויות הקניין הרוחני באפליקציות אשר פותחו באמצעות תוכנת קוד חופשי זו, שונות באופן מהותי, מאחר שרישיון הקוד הפתוח מעניק למפתח רישיון מוגבל ומסויג בהתאם לפלטפורמה באמצעותה פותחה האפליקציה. בנוסף, כל אפליקציה עשויה להיות מפותחת באמצעות שילוב ושימוש במספר תוכנות קוד פתוח, כאשר לכל אחת רישיון שונה וזכויות פיתוח והפצה שונות.  הפצה ראויה של אפליקציה, אשר פותחה באמצעות קוד פתוח תדרוש בין היתר, את זיהוי כל התוכנות בהן נעשה שימוש לצורך הפיתוח ועמידה בדרישות הסכמי הרישיון השונים, עליהן הן מבוססות, עריכת מסמך תנאי שימוש (Terms of Use), המשלים עם כל דרישות הרישיון ואבחנה ברורה מהם המרכיבים בתוכנה, בהם יוכל המפתח לטעון כי זכויות הקניין הרוחני שייכות לו.


איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכנה?

במידה והאפליקציה שפיתחת הינה "המצאה טכנולוגית" תוכל להגן עליה ברישום פטנט. מאחר והחברה נמצאת בשלבי הקמתה הראשוניים ומשאביה הכספיים מוגבלים, החברה צריכה לבחור אסטרטגיית רישום קניין רוחני חכמה, המאפשרת לה מחד, לזכות בהגנה מרבית ולצאת לשוק ללא חשש ומאידך, לדחות עד כמה שניתן את ההוצאות הכספיות הגבוהות הנדרשות ברישום פטנטים ברחבי העולם. האסטרטגיה המומלצת לחברות בשלב זה, כוללת רישום פרוביזורי בארה"ב ומיד לאחריה רישום לפי אמנת ה- PCT.


-          רישום פטנט בהליך פרוביזורי בארה"ב

הליך פרוביזורי (Provisional Patent Application), הינו הליך, אשר התקבל בארה"ב באמצע שנות התשעים והציע לממציאים את האפשרות להגיש בקשת רישום פטנט זמני, אשר תוכנן לספק את התחנה הראשונה להגשת הפטנט בארה"ב. מועמדים היו זכאים לתבוע את היתרון של זמני הרישום של תאריך הבכורה של הפטנט הפרוביזורי ובמידה והגישו בקשה לרישום פטנט קבוע, לא יאוחר מ- 12 חודשים לאחר תאריך הגשת הבקשה הזמנית. חשוב לזכור, כי לרישום בקשה פרוביזורית לבדה אין כל ערך כשלעצמה ללא רישום הבקשה המלאה לפני סיום השנה. עיקר היתרון ברישום פטנט פרוביזורי הינו, עלויות נמוכות משמעותית מעלויות הגשת פטנט קבוע. הליך זה מאפשר לסטארט אפים רבים, להתחיל את תהליך הרישום במועד שמשאביהן הכספיים מוגבלים ולזכות באפשרות לצאת לדרך ולחשוף את הטכנולוגיה לעיני כל, תוך שהם מוגנים באמצעות הרישום הזמני ההליך הפרוביזורי מעניק להם ארכה של שנה נוספת על מנת לגייס כסף, להתחזק ולהתגבש לפני שהם מגישים את הבקשה הקבועה, הכרוכה בעלויות גבוהות.


-          רישום פטנט בינלאומי על פי אמנת ה- PTC

על הבקשה הפרוביזורית ניתן יהיה, להסתמך גם בהגשת על פי אמנת ה-  PCT (Patent Cooperation Treaty). אמנת ה- PCT , אשר בה חברות למעלה מ- 100 מדינות (כולל ישראל) מאפשרת הליך של הגשת בקשה בינלאומית אחת, תוך הבטחת תאריך הבכורה, בכל המדינות החברות באמנה. פורמט הגשה של ה- PCT מאפשר ארכה נוספת של 18 חודשים ממועד הגשתו, ארכה המאפשרת לחברה הגשת בקשות נוספות בארצות הלאום הספציפיות.

 

  • זכויות קניין רוחני בתוכן האפליקציה (App Content)

-          זכויות יוצרים

במידה והאפליקציה עושה שימוש בתוכן /ואו מכילה תוכן המוגן על ידי זכויות יוצרים כגון: תמונות, מוסיקה, וידאו, גרפיקה, גם אם זהו תוכן מוגן, אשר נערך בו שינוי קל ("יצירה נגזרת"), מפתח האפליקציה צריך להשיג מכל בעל זכות בתוכן רישיון לעשות בו שימוש (“rights clearance”), על מנת להיות מוגן מפני תביעות עתידיות.

-          סימני מסחר

תחום סימני המסחר יכול לצוץ אם האפליקציה מכילה סימני מסחר רשומים אחרים או סימנים הדומים לסימני מסחר רשומים. המבחן שיש לעשות הוא, לשאול את עצמך האם מישהו יכול "להתבלבל" או לטעות לחשוב כי סימן שלך מתכוון בעצם למוצג מוכר ידוע אחר. אפליקציה יכולה להפר סימן מסחר של אחר במספר מקרים ובין היתר: אם השם של האפליקציה דומה לסימן מסחר קיים אחר, אם המראה (LOOK AND FEEL), התחושה וההרגשה של האפליקציה דומה למישהו אחר, אם נעשה שימוש בסימן מסחרי קיים של מישהו אחר בחומר השיווקי ו/או התיאורי של האפליקציה, באופן כזה היכול להטעות משתמש קצה לחשוב שהוא העומד מאחורי האפליקציה ו/או ק/ור אליה בכל דרך. על מנת להימנע מהפרת סימני מסחר, על המפתח לזהות את המקור של כל סימן מסחרי באפליקציה וליידע את משתמשי הקצה שהאפליקציה לא קשורה ו/או נתמכת על ידי בעל סימן המסחר הרשום.


-           תוכן משתמשים

במידה והאפליקציה מאפשרת למשתמשי קצה להעלות אליה תכנים אשר נוצרו על ידם, יש לוודא כי אתה מוגן מפני משתמשים אשר מעלים תוכן פוגעני ו/או מפר. חוק זכויות היוצרים האמריקאי (The Digital Millennium Copyright Act) יכול לסייע בהגנה על המפתח אם הוא ממלא אחר מספר חיובים ודרישות הכרחיות ובין היתר; הסרה מיידית של תוכן מפר, כאשר מתקבלת הודעת הפרה, או כאשר הדבר מגיע לידיעתו של המפתח, מניעת שימוש נוסף של מפרים באפליקציה, אי תקבול כספי בגין כל פעילות מפרה, שימוש במספר סביר של כלים טכנולוגיים שתפקידם למנוע העלאת תוכן מפר.


איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכן?

גם אם מדובר בהמצאה טכנולוגית וגם אם מדובר "רק" ברעיון מבריק, תוכל להגן על זכויות הקניין הרוחני שלך. הגנה זו תעשה באמצעות הרישומים הבאים:


-          רישום סימני מסחר

על מנת להגן על השם של האפליקציה ועל הלוגו שלה, יש לרשום סימן מסחרי. רישום זה יאפשר לכם לתבוע כל גורם שעושה שימוש בשם ובלוגו ומטעה משתמשים לחשוב שהם באפליקציה שלכם, בזמן שהם בכלל באפליקציה מועתקת. ההגנה על סימני מבחר מתבצעת בכל מדינה בה ברצונכם להגן באופן פרטני., אבל זה יותר קל ופשוט ממה שזה נשמע, כי לאחר שרשמתם את הסימן בישראל (דבר שנדרש לעשות לפני הרישום הבינלאומי), ניתן להגיש בקשה אחת לרישום בינלאומי על פי אמנת מדריד, מה שיביא לרישום והגנה בכל אחת מהמדינות החברות באמנה (למעלה מ- 100 מדינות), תוך תשלום האגרות על פי מספר הסיווגים שהיא צריכה, המשתנים בין מדינה למדינה.

-          רישום זכויות יוצרים

זכויות יוצרים לא ניתן לרשום על הרעיון, כאם על הביטוי המוחשי שלו. מה זה "ביטוי מוחשי"? זה האפליקציה עצמה. הגרפיקה, העיצוב, התמונות, הסאונד, העמדה וסדר, הדמויות וכל מרכיב המרכיב את הרעיון של האפליקציה. את זכויות היוצרים יש לרשום בעלויות נמוכות מאוד יחסית, בספריית הקונגרס האמריקאי, מה שמגן על הזכויות במרבית מדינות העולם, כולל ישראל.


2.      סוגיית הפרטיות ומאגרי מידע

המכשיר הנייד הולך איתנו לכל מקום, נמצא איתנו בכל מקום בו אנחנו נמצאים, עוקב אחר ההרגלים שלנו, האהבות שלנו, החברים שלנו ובקיצור יודע עלינו הכול. כל האפליקציות והשירותים מבוססי המיקום, פתחו עולם שלם של סוגיות משפטיות, היבטים ייחודיים, רגולציות וחוקים אחרים וחדשים. המידע יקר הערך שהאפליקציות אוספות עלינו, הוא אוצר מסחרי אמיתי, שבידיים הלא נכונות, או בחברות שהביזנס הוא הערך העליון אצלן ולא שום דבר אחר, יכול לפגוע באופן דרמטי בפרטיות של כל אחד ואחד.

כפי שניתן לראות ממספר תביעות ענק שהוגשו לאחרונה נגד אפל, פרטיות ואחסון מאגרי מידע הפכו להיות דאגה של ממש בקרב משתמשי הקצה. במקרה הספציפי של אפל, התגלה כי החברה אחסנה מידע על משתמשים, כולל מיקומם, הרגלי שימוש וצריכה ומאפיינים נוספים, באופן לא מוצפן ועשתה בו שימוש למטרות מסחריות.

טעות קריטית זו מצד אפל, עוד לא קיבלה את הקנס העצום אשר הולך להיות מושת עליה, אך כישלונה בתחום אבטחת המידע על משתמשיה וניצולו למטרות מסחריות פגעו רבות במכירות, בערך מניותיה ובאמון המשתמשים.

בנוסף, פייסבוק חויבה לשלם לאחרונה 20 מיליון דולר למשתמשים, אשר הפרה את פרטיותם. עבור המשתמשים מדובר בפיצוי זעום וזניח, אך עבור פייסבוק זהו פיצוי גבוה להפרה שהייתה יכולה להימנע בקלות.

כל חברה, שהאפליקציה שלה מסוגלת לאגור מידע על משתמשיה וזה כמעט כל אפליקציה ושירות, חייבת לשים דגש על אופן שמירת מאגרי המידע שלה, הצפנתו, האמצעים בהם היא נוקטת כדי לשמור עליו וכיצד היא הולכת להשתמש במידע הזה.  אז כמובן, צריך לשמור ולהגן על המידע הזה כאילו היה מידע סודי וחשוב, בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשות החברה. מיותר לציין, שאסור למכור ולהעביר מידע אישי ופרטי על הרגלים של משתמשים לחברות אחרות, כגון חברות פרסום, שיעשו במידע הזה שימוש מסחרי.


3.      מסמך פרטיות (Privacy Policy)

על מנת להיענות לדאגת המשתמש הסביר בעניין פרטיותו ואבטחת המידע הנאגר עליו, יש לערוך מסמך פרטיות  יעיל, המשקף את תפיסת עולמה של האפליקציה לעניין פרטיות משתמשיה והתנאים בהם היא מאפשרת את השימוש בה. מסמכים אלו צריכים לכלול לכל הפחות את פירוט המידע הנאגר, כיצד הוא מאוחסן, כיצד מגנים עליו, איזה שימוש יעשה בו, האם המידע נחשף לצדדים שלישיים, כיצד ניתן להימנע מחשיפת פרטים אישיים ולאן המשתמש יכול לפנות בכל תלונה ו/או טענה לעניין השימוש בפרטי המשתמש. במידה והאפליקציה אכן אוספת פרטים על משתמשיה ועושה בו שימוש כלשהו, יש לבקש את אישורו של משתמש הקצה. סוגיות משפטיות נוספות יעלו, במידה והאפליקציה אוספת ו/א מפיצה מידע כספי, רפואי, אישי או קהל היעד שלה הוא ילדים, מאחר וחוקים ורגולציות שונים חלים על איסוף והפצת מידע מסוג זה ויש להכרים ולפעול לפיהם, לדוגמא: אם האפליקציה היא משחק וקהל היעד שלה הוא ילדים מתחת לגיל 13, אז לפי החוק האמריקאי, האפליקציה צריכה לעמוד בתנאי החוק: " Children’s Online Privacy Protection Act." . בנוסף יש לשים לב, שלמדינות שונות ברחבי העולם, רגולציות שונות לעניין פרטיות, איסוף ואבטחת מידע ויש להכיר את החוק בכל מדינה בה מתכוונים לפעול.


4.      מסמך תנאי השירות (Terms of Use)

מסמך תנאי השימוש באפליקציות מובייל הינו מסמך חשוב ביותר המאגד את כל מערכת היחסים בין המפתח לבין המשתמש ומושפע מסוג החנות בו מופיעה האפליקציה. חלק מהתנאים המופיעים במסמך תנאי השימוש, חייבים להתייחס להסכם עליו חתם המפתח מול החנות. בחנות של אפל, המפתח חייב לציית לתנאים ולכללים המופיעים בהסכם עליו חתם מול אפל בהסכם שנקרא: iPhone Developer Program License Agreement, ובחנות של אנדוראיד, לתנאים המופיעים בהסכם: Android Market Developer Distribution Agreement. ההסכמים דומים בחלק מן הדברים אך מאוד שונים בחלשים אחרים. ההסכם מול אפל דורש מהמפתח לערוך בכל אפליקציה המוצגת בחנות, מסמך תנאי שירות, אשר יכיל את תנאי השימוש הספציפיים לאפליקציה. ההסכם מול אפל גם מאפשר שלא לשים מסמך תנאי שימוש כזה כלל ובמקרה זה מסמך תנאי השירות של אפל יחול גם על האפליקציה זו. במקרה זה, יש לשים לב להחלטה אם לכלול מסמך תנאי שירות או לא, מאחר ולא תמיד תנאי השירות של אפל מתאימים לאפליקציה שלכם ולא תמיד יהיו בהתאם לאינטרסים של המפתח. ההסכם מול אנדרואיד, דורש מהמפתח לצרף לאפליקציה מסמך תנאי שירות הכולל הסרת אחריות בנושא הפרטיות, התחייבות לתמיכה ושירות לקוחות, אבחנה ודרישות בין אפליקציות חינמיות לבין אפליקציות בתשלום ועוד.  לעיתים הסתמכות על תנאי שימוש רגילים שיש באתר החברה, לא מספקים לעניין האפליקציה, או לחילופין לא מספיקים כדי לחייב את המשתמש הנייד ויש להוסיף תנאים אשר יתכן כי אינם רלוונטיים לאתר, אך מאוד רלוונטיים לאפליקציית המובייל, כמו לדוגמא הגבלת גיל.


5.      תחום שיפוט

נושא הסמכות המקומית ותחום השיפוט בו תופץ האפליקציה, הינו קריטי בתחום המובייל. מפתח האפליקציה צריך לציית לחוקים ולעמוד ברגולציה בכל מדינה בה האפליקציה תופץ. מאחר ובדרך כלל השאיפה של כל מפתח שבאפליקציה שלו יעשה שימוש רב ככל האפשר, השאיפה היא כמובן, להפיץ אותה בכמה שיותר מדינות ברחבי העולם. יחד עם זאת, יש לשים לב שחוקי הפרטיות, הגנת הצרכן, איסוף ומאגרי מידע בארה"ב שונים מהותית מחוקים אלו באירופה, סין והודו לדוגמא. אם האפליקציה תופץ במדינות שונות,  מומלץ ביותר להתייעץ עם עורכי דין מקומיים באשר לחוקים התקפים באותה מדינה בקשר עם האפליקציה ולברר על כל הסוגיות המשפטיות הייחודיות למדינה הספציפית בה אתה רוצה להפיץ את האפליקציה.

 

 

*אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי או תחליף לו ואין להסתמך עליו או להחליפו במידע משפטי פרטני. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד

 

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל