פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד נעם מאור
עו"ד איילת סבג
עו"ד שלומי ביזק
עו"ד מרדכי ספיר
עו"ד אבירם גולדשטיין
עו"ד עינת הראל
עו"ד ג'קי סגרון
עו"ד בנימין בן נתן
עו"ד אריק ארביב
עו"ד אורית יונתני
 >>   >> 

הזכות להורות והזכות לפונדקאות

(14/03/2013)
אודליה אלטמן<br />עורך דין
מאת אודליה אלטמן
עורך דין

לא מחובר

האם כל אחד מאיתנו, נשוי, רווק או פרוד, זכאי להפוך לאב או לאם? האם נטייתו המינית של אדם די בה כדי לשלול ממנו את היכולת להיעזר באם פונדקאית? האם ישנה בארץ זכות מוכרת בחוק להורות? והאם ישנה זכות לכל אחד, או לפחות רשות, להיעזר באם פונדקאית על מנת להביא ילדים לעולם?


המקצוע החשוב והמורכב ביותר, הורות, אינו טעון רישיון או היתר, ואינו כפוף ללימוד מוקדם. כאשר גבר ואישה אינם סובלים מבעיות פוריות המפריעות להם להוליד וללדת, ובהנחה שאיש מהם איננו קטין בעיני החוק, הרי אין להם כל מניעה להביא לעולם ילדים, וחוקי המדינה אינם מתיימרים כלל להתערב בזכותם זו להפוך להורים. כך הדבר אף אם ההורים הינם עבריינים, פדופילים, חברי כתות, הורים לילדים רבים מאד או מצויים בגיל מבוגר מאד. 

שונה הדבר כאשר לא עולה בידי אותם בני-זוג, או יחידים, להרות באופן טבעי. כאשר נוצר צורך בתרומת זרע או ביצית, בהפריה מלאכותית או בפונדקאות. כאן כבר מרשה המדינה לעצמה לקבוע סייגים וגדרות, ולהתערב ביכולתם של אותם אנשים להפוך להורים. 

 

בניגוד להליך של פונדקאות בארץ, אשר הוסדר במסגרת החוק העוסק בהסכמים לנשיאת עוברים, הרי שהליכי פונדקאות של ישראלים הנערכים בחו"ל, על אף היותם נפוצים, אינם מוסדרים עדיין בחקיקה, ואף פסקי הדין הקיימים לגביהם סותרים זה את זה. כך למשל, ניתן למצוא תקדים אשר חייב הורים אשר עברו הליך של פונדקאות בחו"ל לעבור בדיקת רקמות כתנאי לרישום הורותם על הילדים, ולעומתו קיים תקדים הפוך, לפיו חרף הנהלים וההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, עריכת בדיקה גנטית איננה הכרחית על מנת להביא את הקטינים שנולדו מפונדקאות בחו"ל ארצה, ועל מנת לרשום אותם במשרד הפנים כילדי הוריהם.


בחודש מאי 2012, לאחר שישבה על המדוכה במשך שנתיים ימים, הגישה את מסקנותיה ועדה ציבורית בראשות הפרופ' שלמה מור-יוסף, שמונתה לשם בדיקת נושא הפריון והילודה.  אם תאומצנה המסקנות, עשויים לחול שינוים מרחיקי לכת בתחומים אלה. יצוין, כי חלק נכבד מן השינויים המומלצים, גם אם אינם מופיעים עדיין על ספר החוקים, כבר הוכרו בפסקי-דין חדשניים של בתי המשפט לענייני משפחה, עליהם ניתן להסתמך במידת הצורך. לדוגמא, היתר שנתן ביהמ"ש לענייני משפחה לגבר ואישה אשר ניהלו מערכת יחסים זוגית, לעבור טיפולי פוריות, למרות שלא רק שלא היו נשואים זה לזה, אלא שהגבר היה אף נשוי עדיין לאישה אחרת, וחי בנפרד ממנה. בית המשפט ביקש את תגובת אשתו של הגבר, אך משזו לא הגישה תגובה בכתב, ניתן האישור בלי משים לעמדתה. יש לזכור כי הולדת ילדים נוספים לאב עלולה להביא להפחתת המזונות שהוא משלם לילדיו מנישואיו, כך שאכן נודעת השפעה על האישה החוקית להיתר שניתן לגבר ולחברתו לבצע הפריה חוץ גופית, וכך להביא לעולם ילדים נוספים מזרעו.  


המלצות הועדה דנות בפונדקאות בארץ, לא בחו"ל. חלק מן ההמלצות של הוועדה תהיינה כפופות לשינויים בחקיקה, ואילו אחרות די יהא לשם הגשמתן בחקיקת משנה, שלא תאלץ להתגבר על השקפות העולם הערכיות, המוסריות או הדתיות של חברי בית המחוקקים, או למצוא עצמה נסוגה מפני שיקולים פוליטיים אלו ואחרים.     

בין הרפורמות הבולטות ניתן למנות מתן אפשרות לרווקים ורווקות לבצע הליכי פונדקאות בישראל, מתן טיפולי פריון לבני-זוג שאחד מהם נשוי עדיין לאחר, וזאת מבלי ליידע כלל את בן-הזוג הנשוי לאחרון ופרוד ממנו, קבלת תרומת זרע מתורם שאיננו אנונימי, היתר לנשים נשואות לשמש כפונדקאיות, כמקובל בעולם הנאור, ועוד.


יש לברך על נכונות הוועדה לאפשר את הגישה למנגנון של פונדקאות גם לרווקים ורווקות, קרי גם ליחידים, ולא רק לזוגות נשואים, כפי המצב כיום. ואולם, התיקון המוצע רחוק מלהיות משביע רצון ככל שהדבר נוגע לבני-זוג חד-מיניים. המלצת הוועדה הינה לאפשר לאלו האחרונים רק התקשרות עם פונדקאית "אלטרואיסטית", אשר תסכים לעבור את התהליך וההיריון חינם אין כסף. הגבלה כזו מרוקנת למעשה מתוכן את התיקון המוצע, ו"מסרסת" אותו. בניגוד לנשים לסביות, אשר פתוחה בפניהן האפשרות לקבל תרומת זרע, או אף להשתמש האחת בביצית של האחרת, הגברים ההומוסקסואליים זקוקים לתרומת ביצית וגם ל"רחם להשכיר", ועוד רחוק היום בו יוכלו לקבל את השירותים הללו בישראל באופן חוקי, ונראה כי יאלצו להמשיך ולקבלם רק מחוץ לישראל, היה וידם משגת לעשות כן (העלות עשויה להגיע עד רבע מיליון ₪ ואף למעלה מזה, תלוי במדינה ובמספר העוברים, במספר הניסיונות עד שיושגו מחד הפריה מוצלחת ומאידך היריון שמסתיים בלידת עובר בריא, וכן בגורמים נוספים). קשה למדי להבין את ההיגיון העומד בבסיסן של הנחות היסוד המתחבאות מאחורי המלצות כאמור – לפיהן לכאורה ייטב לילד לגדול עם הורה אחד בלבד, רווק או רווקה, ולא עם זוג הורים אוהבים, שהם בני אותו המין.


שינוי צפוי אחר בא להרחיב את מעגל הנשים שתהיינה מסוגלות לשמש כאימהות נושאות. בניגוד למצב כיום, לפיו רק אישה פנויה יכולה לשמש כפונדקאית, הועדה הציעה להתיר גם לנשים נשואות לשאת עוברים בשכר. למעשה, בעולם הרחב מקובל להניח לנשים נשואות לשמש כפונדקאיות, בין היתר משום שהן נהנות ממערכת תמיכה איתנה יותר, המאפשרת להן לעבור את ה"מסע" ביתר קלות. המלצה נוספת היא לאפשר לנשים שהינן קרובות משפחה של ההורים המיועדים לשמש כפונדקאיות, דבר שנאסר בחוק המקורי. דבר זה יקל מאד על יחסי האמון שבין הצדדים, ועשוי אולי להיות מפלטם היחידי של זוגות גברים גאים במסגרת הפונדקאות המוגבלת שתתאפשר עבורם בישראל לאור ההמלצות.


נשים ישראליות מעדיפות לעתים קרובות לקבל תרומת זרע בחו"ל, בשל היכולת לקבל מידע מזהה אודות התורם, ולא "לקנות חתול בשק". אחת הרתיעות המובנות של נשים מקבלת תרומת זרע אנונימית הינה חוסר היכולת העתידי של הילוד לברר את זהותו של אביו. הועדה הסיקה כי יש לאפשר חשיפת זהותו של תורם שהסכים לכך בפני צאצאו העתידי, בהגיע זה לבגרות. דבר זה יאפשר לילדים שנולדו מתרומת זרע לדעת מנין באו ולפתח זהות עצמית שלמה יותר.


נושא נוסף שלגביו ניתנו המלצות היה שאיבת זרע מן המת, הליך אשר הוגבל קודם לכן למקרים שניתנה הסכמתו לכך מראש, והשימוש בזרע הותר רק לאשתו או לחברתו לחיים. גם כאן בתי המשפט לענייני משפחה כבר סללו את הדרך, וגם לפני המלצות הוועדה, כבר ניתנו היתרים להפריה נשים שהמת לא הכיר כלל בזרעו, ולשימוש בזרעו של מת ללא קבלת הסכמתו עוד בחייו.


היבט אחרון שיידון ברשימה זו, הינו זה של הגבלת הגיל להורות. הועדה ממליצה להגדיל את גיל הזכאות לטיפולי פוריות, ולהעניק לטיפולים מימון מטעם המדינה עד לגיל 54, במקום עד לגיל 45 בלבד, כבעבר. הגיל האמור מתייחס על פי ההמלצות הן לגברים והן לנשים. למעשה, כך תתאפשר הורות מעבר לשנות גיל הפוריות, ואף במימון ציבורי. 


למידע נוסף אודות עו"ד אלטמן:


http://odeliaaltman.tumblr.com/


xn--4dbahbfcc1ag3adzn3a.com/





תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל