פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד שיר וינברג
עו"ד טל רונן-כהן
עו"ד יובל קגן
עו"ד מיקי חובה
עו"ד דן לימור
עו"ד מורן סמון
עו"ד הראל לפידות
עו"ד מיה לוי
עו"ד לאה מלך
עו"ד תקלה בכרטיס
 >>   >> 

האם בעל שפרע לבדו את חוב המשכנתא המשותף יוכל לקבל בחזרה מחצית ממנו בעת פירוק השיתוף בדירה

(18/08/2013)
אודליה אלטמן<br />עורך דין
מאת אודליה אלטמן
עורך דין

לא מחובר

באופן רגיל, שני בני הזוג חייבים לשאת באופן שווה בהחזרי הלוואה שניתנה להם. כשם ששני הצדדים הינם שותפים בדירה, כך שניהם הינם חייבים שווים גם במשכנתא שניטלה לשם רכישתה. אשר על כן, מקום שאחד מבני הזוג משלם את תשלום ההחזר במלואו, הוא רשאי לחזור בתביעה מתאימה אל בן הזוג שלא שילם את חלקו בהלוואה. כמו כן נפסק, כי סילוק תשלומי המשכנתא על ידי אחד מבני הזוג מגדיל בפועל את חלקו הנקי של בן הזוג האחר בדירה  (ראו ע"א 864/94 שוקר נ' שוקר).

במקרים רבים, בתי המשפט מחייבים את הבעל- האב בגדר תביעת מזונות בה הוא נתבע בתשלום ההחזר החודשי המלא של המשכנתא, ולא רק במחצית ההחזר, בה הוא חייב ממילא לפי חוזה המשכנתא עליו חתם. אין זה נדיר כי בעל מחויב בפסק דין למזונות לשלם יותר מאשר מחצית מהחזר המשכנתא, ולעתים אף את כולו, בין אם לשם הבטחת מדורם של ילדיו הקטינים, או כחלק ממזונותיה ומדורה של אשתו.

מבחינה מהותית, להחזרי המשכנתא ישנה משמעות בשני מישורים – מישור דמי המזונות ומישור דיני הקניין. מחד – בעל חייב במזונות אשתו וילדיהם הקטינים, ובכלל זה בעלות מדורם. מנגד, כל תשלום משכנתא מהווה למעשה רכישת חלק נוסף בדירה, אשר רשומה ע"ש שני הצדדים, כך שהאישה תהנה מהתשלום פעמיים – פעם בתור מזונות, כאשר היא עושה שימוש בדירה לצורך קורת גג, ופעם שנייה כתשלום עבור נכס מקרקעין שיוותר בסופו של יום במחציתו בבעלותה, מבלי שהיא משלמת את תשלומי הרכישה, הלא הם תשלומי המשכנתא.

סוגיה זו טרם הוכרעה בביהמ"ש העליון, ובפסיקה ניתן למצוא דעות לכאן ולכאן.

כבוד השופט זגורי בהחלטה שנתן בתמ"ש 22859-06-12 סקר בהרחבה סוגיה זו על פי פסיקת בתי המשפט השונים וכן את סוגיית זכותו של בן זוג לדרוש בחזרה השבת סכומים ששילם כהחזר הלוואת משכנתא (מעבר לחלקו המקורי בהלוואה), לאחר ששילם ביתר מכוח חיוב שהושת עליו בהתאם להחלטה או פסק דין שקבעו דמי מזונות.

ניתן לטעון כי לפי תחושת הצדק והשוויון, מקום שבן הזוג האחד מחויב על ידי בית המשפט לשאת בהחזרי המשכנתא בשיעור של יותר ממחצית, דהיינו מעבר לחלקו בהלוואה (ומנגד בן הזוג האחר נושא בחלק קטן ממחצית, או אף אינו נושא כלל בכל חלק שהוא מהחזרי ההלוואה), וזאת מכוח חיוב במזונות ולצורך הבטחת מדורם של הקטינים  המתגוררים בדירה, מן הראוי כי המשלם יהא זכאי במועד פירוק השיתוף בדירה ומכירתה לקבל את כל הסכומים ששילם ביתר במקום בן הזוג האחר. אם לא כך יעשה, עלול להיגרם עיוות דין. אמנם, האב חייב בתשלום עבור מדור ילדיו, אבל אין לעשות שימוש בכך כדי להביא להתעשרות ולא במשפט של האם על חשבונו, או ככלל לעשיית עושר ולא במשפט של בן הזוג האחר על חשבון בן הזוג המשלם, שלא כדין.

לשם הבהרה – נניח שבפסק הדין למזונות חויב הבעל במלוא ההחזר החודשי בגין הלוואת המשכנתא, לשם הבטחת מדורם של ילדיו הקטינים, מתוך חשש כי אם לא יישא הוא במלוא התשלום, למשל במקרה בו האישה, האם, אינה עובדת, הדבר יסכן את מדור האישה והילדים, שכן הבנק עלול למכור את הדירה. החיוב במלוא ההחזר נועד אפוא, מטבע הדברים, כדי להבטיח לקטינים מדור וקורת גג, שמא לא תוכל האישה לשאת בהחזרים והבית יעמוד בפני סכנת מימוש ע"י הבנק הממשכן. עם זאת, חיוב זה אין משמעותו, כי בעת פירוק השיתוף בדירה לא יהא זכאי הנתבע לשיפוי על הסכומים ששילם מעבר לחובתו, בהתאם לחלקו בהלוואה ובדירה (בשווי מחצית).

בתקדימים שונים ראה בית המשפט בתשלומים אלה, מעין עזרה או "מימון ביניים" בלבד, עד לפירוק השיתוף בדירה, והורה כי לעת מכירת הדירה יהיה על האישה להשיבם לנתבע, אף אם נקבע מראש, כי האיש יישא בחלק זה עבור מדור לקטינים. באותם מקרים נאמר עוד כי ממילא הרי האישה חייבת להשיב מחצית ההלוואה, בהיותה בעלת 50% מן הזכויות בדירה ובהיותה לווה שוות מעמד לזה של הבעל, והכול ללא קשר לחובת האב במדור ילדיו.

שופטי בית המשפט למשפחה קבעו במספר הזדמנויות, כי חובת האב לממן את מדורם של הקטינים איננה מצדיקה לחייבו בתשלום כספים, שבכל מקרה הייתה האישה אמורה לשלמם. האישה חיבת בתשלומים מכוח היותה לווה ובעלת זכויות בנכס, נכס שבעת מכירתו היא תזכה מן ההפקר ותקבל מחצית מתמורתו. מסקנה אחרת משמעותה, שהאישה תהנה מפטור מתשלום ההלוואה אותה נטלה בחתימתה, וכן שהיא תגדיל את הונה – קרי את חלק הדירה הנקי ממשכנתא, על חשבון השותף האחר בנכס, אבי ילדיה. בכל מקרה, קבעו בתי המשפט, אין לחייב את האב בכספים מעבר לאלה שבאמת דרושים לילדים, ואין לחייבו לשלם כספים שבעצם האם הייתה חייבת לשלמם.

קביעה לפיה האב יישא בחלק שהינו גדול יותר מחלקו בהלוואה, ואף לא יקבל בבוא העת כל החזר בגין כך, רק מחמת כך שהוא חייב לפי ההלכה היהודית שהוחלה במדינת ישראל לשאת במדור ילדיו, אינה מתקבלת על הדעת. חוסר הצדק חמור שבעתיים כאשר האב אינו מתגורר בדירה, ועליו לממן לעצמו מדור נפרד, נוסף, ואילו האם עושה בדירה שימוש יחד עם הילדים, וכך נהנית ממנה בדרך נוספת. כך הדבר ביתר שאת ככל שמדובר בהחזר כספי חודשי נכבד, ולא בסכומים זניחים או נמוכים. ככל שגדול הסכום, כך גדל חסרון הכיס הנגרם לבעל.

לעומת זאת, קל יותר לקבל את הטענה, שכאשר הבעל והאישה חיים בפירוד, אך בנסיבות בהן הבעל חייב על פי דין לשאת גם במזונות האישה, לרבות מדורה, אזי קיימת הצדקה לתשלום חלק גדול יותר בדמי המשכנתא על ידי הבעל, שכן במקרה כזה האישה זכאית עדיין לקבל ממנו מימון לקורת הגג שלראשה, ואין כאן התעשרות שלא כדין מצידה. בל נשכח כי לפי ההלכה הדתית אשר הוחלה לפי חוקי המדינה, הבעל חייב גם במזונות אשתו ולא רק במזונות ילדיו. ודוק! מרגע הגירושין ואילך האישה איננה אשתו של הבעל, והוא אינו חייב עוד לספק לה מזונות או מדור.      

כך למשל, בתמ"ש 1471-04-11, תמ"ש 4658-11-11 מפי כב' השופט - ס. נשיא סארי ג'יוסי  נפסק כי יש לחייב את האישה לשפות את בעלה בגין מחצית הסכומים ששילם כהחזר הלוואת המשכנתא, החל ממועד הקרע. ואולם, מאחר ובתקדים הספציפי הזה החיוב במלוא סכום ההחזר החודשי של המשכנתא נעשה לא רק לצורך הבטחת מדורם של הילדים, אלא גם כהשלמת מזונות האישה, נקבע כי הבעל לא יהיה זכאי להשבת סכומים ששילם ממועד הקרע ועד למועד הגירושין בפועל, ומנגד, כי האישה חייבת להשיב לבעל את מחצית הסכומים ששולמו על ידו כהחזר הלוואת המשכנתא, ממועד הגירושין ועד למועד בו תימכר הדירה ותסולק יתרת המשכנתא.


למידע נוסף אודות עו"ד אודליה אלטמן




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל