פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד אלון קורן מידן
עו"ד פלילי יפעת כהן
עו"ד רוני אילן
עו"ד אבי נוב
עו"ד מיה לוי
עו"ד שמואל פרלמוטר
עו"ד אסתר שלום
עו"ד קרן חביב
עו"ד דמיטרי אניקין
עו"ד לבנה עובדיה
 >>   >> 

מה צריך לדעת על "סחטנות גט"?

(23/09/2013)
רוני אילן<br />עורך דין
מאת רוני אילן
עורך דין

לא מחובר


סרבנית גט תפצה בעלה בסכום של 250,000 ש"ח לאור התנהגותה, כך לפי כתבה ב-ynet. אישה מתגרשת שסירבה לקבל גט מבעלה במשך כ-15 שנה, ובנוסף דרשה פיצוי כלכלי הנשמע כסחיטה של כחצי מיליון ש"ח כתנאי לקבלת הגט, שילמה מחיר כבד על כך (יש שמכנים סרבנות גט כ"סחטנות גט", בטח במקרים בהם המניע לסרבנות הוא כלכלי, ונועד לשכנע את בן או בת הזוג לוותר על מזונות או על כספים במסגרת הסכם גירושין).

עוד בעניין זה: מה ההבדל בין עגונה למסורבת גט?

בית הדין הרבני חייב את האישה בקבלת הגט, ובנוסף קבע כי אי קבלתו יהווה זילות בית הדין אשר בצידו מגיעה סנקציה – פיצוי בסך של 250,000 ש"ח מן האישה אל הבעל. האישה, מסרבת לקבל את כתב הגירושין, ומשום כך תשלם (נשך) במיטב כספה.

בקליפת אגוז, בשנת 1996, כשלוש שנים אחרי שנישאו, הגיש הבעל תביעת גירושין נגד האישה. בני הזוג נפרדו בפועל כשנתיים לאחר מכן. בין בני הזוג התנהלו הליכים משפטיים רבים, חלקם בבית המשפט לענייני משפחה וחלקם בבית הדין הרבני (בעלי סמכות מקבילה).

למצער, אף לא אחד מן ההליכים הוביל את מי מבני הזוג לתחנה הסופית, קרי, לפירוק הנישואין. במקרים בהם אחד מבני הזוג מעוניין להינשא בשנית ולנהל בצורה גלויה מערכת יחסים חדשה, הוא זה שזקוק לגט יותר מאשר הצד השני. מכיוון שתהליכי גירושין הם עסק מלוכלך, שני הצדדים פועלים על מנת להשיג יתרון ולעתים קרובות לא בוחלים באף אמצעי, כולל סרבנות גט.

עונש כספי על שימוש בהליכי משפט למטרות סרק

בימים אלה מנסה בית המשפט לשים קץ להליך שבחלקו הגדול הנו שימוש בהליכי משפט למטרות סרק ו/או זרות, וזאת באמצעות עונש כספי מכביד. אחד הנזקים שעושים סרבני גט הוא בכך שהם מונעים מבני הזוג שלהם להמשיך הלאה בחייהם. על פי רוב, גברים הם סרבני גט לנשותיהם, שמכונות מסורבות גט. במקרים רבים הליכי גירושים מלאים בתאוות נקם, בכעס ובמרמור, מה שמוביל לעתים לחוסר נכונות להתיר את הקשר.

לאחר ניסיונות מטעם בתי המשפט השונים להגיע לתחנה הסופית בתיק – הגירושין, חלוקת רכוש וכו', עייף כנראה הבעל ובחר להגיש נגד האישה תביעת פיצוי בסך 250,000 ש"ח. לטענתו, האישה עוסקת בהטרדתו, מייצרת לו נזקים כספיים, ומטרידה אותו ואת מערכת המשפט בהליכים משפטיים.

לטענתו, (שבדרך כלל נטענת על ידי הצד הנשי בתיקים מסוג זה), ב-15 שנות עיגונו, נשללה ממנו היכולת להקים משפחה נורמטיבית, הוא (הבעל) נפגע עד כדי דיכאון והקשר המחויב מטעמו עם ילדיו נפגע. בכך בעצם נשללה ממנו גם זכות הבחירה החופשית והאוטונומיה.

מנגד, טענה האישה, שהיא כלל אינה מעגנת את בעלה, וכי התביעה שהוגשה כנגדה הנה חסרת תום לב. בין טענות האישה נמצא כי לטענתה הנה "מסכימה להתגרש", ובתנאי שהבעל יפצה אותה על שמגיע לה (לטענתה) בכתובתה וביתר זכויות שנצברו ממקום עבודתו.

עוד טענה האישה כי בעלה זנח אותה לטובת אישה אחרת. ומשכך, לטענת האישה, על הבעל לפצותה. עוד הגדילה לעשות כאשר הבטיחה לקבל את הגט בכפוף לתשלום מצד הבעל בסך של כ-500,000 ש"ח. לטענתה, זו לא סחטנות, אלא עמידה לגיטימית על זכויותיה.

השופטת טובה סיון, סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב סברה אחרת. בהחלטתה דאגה ובצדק לציין מהחלטותיו של בית הדין הרבני האזורי אשר קבע כי מדובר באישה המאריכה את ההליכים במכוון מתוך מטרה למנוע את הגירושין, הכל במטרה לנסות ולזכות ברכוש. עוד נאמר כי "הגיע הזמן לשים סוף לתעלולי האישה ובא כוחה". השופטת סיון, ידעה כי הליך בג"ץ אשר אליו פנתה האישה לאחר חיובה דחה את עתירתה. זאת תוך קביעה ברורה שמדובר באישה המעגנת בעלה ונוקטת סחבת מכוונת.

לאור החלטת הבג"צ ומכלול הנסיבות שנפרשו בפניה, פסקה השופטת סיון כי מדובר במקרה מובהק של סרבנות גט. האישה עשתה שימוש ציני בהליכי משפט רק כדי לעכב את הגט. כאן יצר בית המשפט גזרה שווה ו/או כלים שלובים בין חובת הבעל למתן הגט לבין חובת האישה לקבלת הגט.

הבעל נותר במצב בלתי אפשרי

יצוין כי, האישה לא הגישה מעולם תביעה רכושית נגד הבעל. עקב התנהגותה הלא ראויה כפי שנתפסה במערכת בתי המשפט לרבות בבג"צ תשלם סכום של 250,000 ש"ח כפיצוי לבעל. עוד נקבע כי האישה עשתה שימוש בדרך פסולה ובלתי ראויה תוך התעלמות מוחלטת מהחלטתו הברורה של החלטת בית הדין הרבני המחייבת אותה בקבלת הגט. במשך השנים קיבלה האישה מזונות מהבעל. לאור התנהגותה שלל בית המשפט זכות זאת. האישה, המסרבת "לשחרר" את בעלה מנישואיהם תוך פגיעה בכבודו, במעמדו ובכיסו.

לאור הסיטואציה הבלתי אפשרית – מכתתת הרגליים בה נמצא הבעל, לאור חוסר תום ליבה של האישה ולאור אי כיבוד החלטת בית הדין הרבני, פסקה השופטת סיון כי הבעל יהיה זכאי לפיצוי כמבוקשו. זאת ועוד, כב' השופטת חייבה את האישה בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין של 10,000 ש"ח.

זכור לכולם המקרה של אברהם בן יחיא אשר רק לאחר מותו זכתה אשתו העגונה להיחלץ מעגינותה, קרי, כ-32 שנים לאחר שישב בבית האסורים. האיש סרב סירוב עיקש לתת הגט לאשתו ובחר בדעה צלולה ולפי תפיסתו לשבת בבית האסורים במקום לשחרר אשתו מעגינותה.

הפסיקה מדברת בדרך כלל על הבעל הסרבן. מאחר שהבעל על פי ההלכה הנו נותן הגט ואילו האישה הנה מקבלת הגט, הייתה אפשרות במקרה שלפנינו לקבל היתר מיוחד מבית הדין הרבני, היתר זה ידוע בשם "היתר מאה רבנים" שהנו הליך מסובך ומסורבל בו יש צורך להחתים 100 רבנים על ההיתר הניתן ובכך ישוחרר הבעל מכבלי הנישואין למול אשתו. בית הדין הרבני בחר שלא להיכנס למסלול זה מטעמיו הוא.

יש לברך על פסיקת בית המשפט

בית המשפט בחר לשגר לציבור מסר ברור דרך הפסיקה כי בית המשפט "יטפל" במכביד על הליך קבלת הגט בדרך שווה בין המינים. פסק הדין של השופטת סיון ובתי הדין הרבניים חרטו על דגלם מלחמה בגברים ו/או בנשים המעגנים את בן/בת הזוג. יש לברך על כך ובייחוד לאור העובדה כי הפסיקה מראה דין שווה לכולם ללא קשר אם מדובר בבעל או באישה אלא במעוול/מעוולת.

הדין האישי אינו שוויוני בין הגבר והאישה. גבר יכול לעשות כאוות נפשו כמו ליצור זוגיות חדשה ואף להביא ילדים לאוויר העולם. אם האישה תעשה כן, היא תגרום לילד שייוולד, להיות ממזר, האסור לבוא בקהל ישראל תשע דורות, הילוד לא יוכל להינשא ליהודיה למשך הדורות קדימה.

ולסיום בעניינו, יפים דבריה של כב' השופטת עדנה ארבל:

"תופעות סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא. זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה… בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים את עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה- להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית".
(בג"צ 2123/08 גבריאל אבקסיס נ' יפה כהן אבקסיס)




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל