פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד ענבר בכר לוי
עו"ד עמוס כהן
עו"ד עינת הראל
עו"ד אברהם בניאן
עו"ד עדיאל ברוך
עו"ד מירב חסן
עו"ד אבי מורה
עו"ד שירי רובינס גולן
עו"ד אילן אלמקייס
עו"ד נבון קצב
 >>   >> 

האם יורשיו של בן הזוג שנפטר זכאים למחצית מדירתו של בן הזוג האחר?

(15/03/2015)
אודליה אלטמן<br />עורך דין
מאת אודליה אלטמן
עורך דין

לא מחובר

האם יורשיה של אישה נשואה יכולים לתבוע, לאחר מותה, מחצית מדירתו של בעלה, מכוח חזקת השיתוף? האם יורשיו של בעל, שהלך לעולמו, יכולים לתבוע חלק מהנכסים הרשומים על שם אשתו? התשובה לשאלה זו, שהינה בחיוב כמובן, הינה קלה יחסית במקרה שבן הזוג שמת ראשון הספיק עוד בחייו להגיש תביעה מתאימה לפי דיני שיתוף הנכסים נגד בן זוגו. במקרה כזה יוכלו היורשים להמשיך בתביעה. מנגד, התשובה לשאלה זו אינה קלה כלל וכלל, מקום שבן הזוג אשר נפטר ראשון לא הגיש טרם פטירתו תביעה לקבל זכויות בנכסי בן הזוג האחר בעודו בחיים, ויורשיו מבקשים להגיש תביעה שכזו לראשונה לאחר מותו. למעשה נתקלנו במקרים רבים בפסיקה בהם הוכרה זכות תביעה כזו של יורשים, ולעתים המשפטים מתנהלים בכלל בין יורשי האישה לבין יורשיו הבעל, כאשר אלה גם אלה דורשים לקבל חלק מנכסי בני הזוג המנוחים, והכול על סמך דיני שיתוף הנכסים בין בני הזוג.

בית המשפט העליון קבע עוד בשנות התשעים כי ליורשיהם של בעל או אישה שהלכו לעולמם קיימת זכות עקרונית לתבוע ולקבל את זכויותיהם הרכושיות של אותם בעל או אישה כלפי בני זוגם שנותרו בחיים. הזכויות המקוריות של הנפטר נובעות מחזקת השיתוף, שהינה פרי ההלכה הפסוקה, ונועדה למקרים שבהם לא חל על אותם בני זוג חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ד-1973, ואף לא היה קיים בין הצדדים הסכם נישואין או הסכם ממון נוגד. ואולם, בית המשפט העליון הורה כי תביעת היורשים תידחה באם הבעל או האישה שהלכו לעולמם, לא העלו טענות או תביעות ולא עמדו על זכויותיהם לפי חזקת השיתוף בעודם בחיים. בן זוג אשר נפטר מבלי שדרש את זכויותיו בנכסים הרשומים על שם בן או בת זוגו, ובלבד שניתן לומר כי הייתה לו בחייו הזדמנות סבירה לעשות כן, בתי המשפט רואים אותו כמי שוויתר ומחל על זכותו.

תביעתם של היורשים יונקת למעשה מזכויות המנוח או המנוחה, אשר עוברות אליהם בירושה, כמו גם יתר נכסיהם. אם למנוחים לא היו זכויות להוריש – כגון משום שמחלו עליהן- הרי ששום עילת תביעה לא עברה ליורשים.

בתקדימים שבנושא זה נקבעו מספר מבחנים וקריטריונים, המשמשים ככלי עזר על מנת לבדוק אם קיימת או לא קיימת ליורשים עילת תביעה מכוח חזקת השיתוף.

המבחן הראשון מציב את השאלה האם לבן הזוג אשר נפטר ראשון אכן הייתה הזדמנות סבירה להגיש תביעה לגבי זכויותיו בנכסי בן הזוג הנותר בחיים. אם מתברר שלבן הזוג המנוח לא הייתה הזדמנות סבירה שכזו, נקבע כי היורשים של המנוח יהיו זכאים להגיש תביעה כזו נגד בן זוגו. מי שלא היה יכול לתבוע, לא ניתן לראות אותו כמי שוויתר על זכות התביעה, ולזקוף את הוויתור לרעת יורשיו.

המבחן השני מנסה לברר האם יש להסיק מסקנה כי בן הזוג וויתר על זכויות התביעה לגבי נכסי בן זוגו מתוך כך שלמרות שהייתה לו הזדמנות לתבוע או לטעון בנושא, הוא לא עשה זאת. ברגע שהייתה למנוח הזדמנות לתבוע, יתכן שהסיבה שלא הוגשה תביעה היא שהמנוח וויתר על זכותו לתבוע.

להלן אביא מספר דוגמאות על מנת להבין מה הוכר בתקדימים פסוקים כ"הזדמנות סבירה", ומה נתפס כ"וויתור" עליה.

כך למשל, במקרה בו האישה נפטרה לפני בעלה, כאשר הם חיו חיי שלום, ובמהלך ימי חייה לא הייתה לה למעשה כל עילה או סיבה להעלות טענות לשיתוף בנכסי בעלה, או לתבוע אותו. בנסיבות כאלה ראה בית המשפט את אותה בת זוג כנעדרת הזדמנות סבירה לעמוד על זכויותיה, משום שלא הייתה לה כל סיבה לדרוש אותן. לכן, נקבע כי מצב כזה מקנה ליורשים של אותה מנוחה את הזכות לתבוע שיתוף בנכסי בעלה.

במקרים שיתוארו להלן בהמשך נקבע דווקא כי רואים את בן הזוג כמי שמחל על זכויותיו, לאחר שהייתה לו הזדמנות לעמוד עליהן, באופן השולל מן היורשים זכות תביעה:

כאשר הוכח ויתור רציונאלי של אחד מבני הזוג על החלק המגיע לו על פי החוק בנכסי בן זוגו – למשל במקרה שבו לאחד מבני הזוג לא נולדו ילדים משלו, שידאגו לצרכיו לעת זקנה ושיבה, ואילו לבן הזוג אשר וויתר על זכויותיו לשיתוף היו צאצאים שיוכלו לטפל בו ולסייע בפרנסתו בערוב ימיו.

בנסיבות של שיהוי – אם בן הזוג שיורשיו מבקשים כיום לתבוע את זכויותיו ברכוש נפטר זמן רב לאחר בן זוגו, חמש עשרה או שבע עשרה, או אף חמישים שנה אחריו, מבלי שהגיש בחייו תביעה למימוש זכויותיו ולרישום חלק מנכסי בן הזוג שנפטר ראשון על שמו, מוחזק כמוותר על זכויות התביעה, והיורשים מושתקים מלתבוע. המועד הטבעי עבור אלמן אוו אלמנה לדרוש את זכויותיהם בנכסי בני זוגם המנוחים, והכוונה כאן הינה לזכויות שיתוף ולא לזכויות ירושה, הינו במועד הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. מי שמסתפק בחלקו מכוח ירושה, ואינו דורש את חלקו מכוח שיתוף הנכסים בין בני זוג, חזקה שוויתר על חלקו למרות שהייתה לו הזדמנות לדרוש אותו ולקבלו.

אם בן הזוג הנותר בחיים אינו דורש את חלקו בנכסי בן זוגו שנפטר, ומניח להם להתחלק בין היורשים האחרים, משמע שאינו טוען לזכויות בהם. ליתר בהירות – כאשר ישנה דירה על שם הבעל בלבד, והבעל נפטר, הרי מכוח ירושה על פי דין האישה תקבל רק מחצית הדירה, והילדים את המחצית הנותרת (ודוק! לא תמיד מדובר בילדים משותפים). ואולם, אם האישה תגיש תביעה לפי חזקת השיתוף, מחצית הדירה תירשם על שמה, ומהמחצית הנותרת היא תקבל עוד רבע, כך שבבעלותה יהיו שלושה רבעים מהדירה, ולא רק מחצית.

אם נעשו הסכמים או עסקאות במקרקעין על ידי המנוח או המנוחה שיורשיהם מבקשים לתבוע כיום, מבלי להתחשב בזכויות לפי חזקת השיתוף או לטעון לזכויות נוספות בהם לפי דיני השיתוף, ואגב הסתפקות בזכויות כפי שהן רשומות בפנקסי המקרקעין, אזי הוחמץ המועד, ותיפגע גם זכות התביעה של היורשים. לפי הפסיקה, בדומה להוצאת צווי ירושה, גם ביצוע פעולות במקרקעין כרוך בחתימה על טפסים ותצהירים, הנעשית כמעט תמיד בפני עורך-דין, והדבר מסב את תשומת ליבם של בעלי הנכסים להיקף זכויותיהם הרשומות בהם, ומהווה הודאה מצדם כי אין הם טוענים לזכויות נוספות מעבר להן לפי חזקת השיתוף.

ומילת ביקורת לסיום - בכל הכבוד הראוי, לעניות דעתי, קיימת בעיה של ממש בכך שבתי המשפט יוצאים מנקודת מוצא אקסיומטית לפיה כל אדם מודע לזכויותיו לפי חזקת השיתוף. רבות הן למשל הנשים בחברות המסורתיות והפטריארכליות בארצנו, חברות בהן נהוג לרשום את נכסי המקרקעין רק על שם הבעל, ואף להוריש אותם רק לבנים הזכרים, אשר אינן יודעות כלל כי הן זכאיות למחצית מהנכסים, וכי הן יכולות להוריש בבוא היום את חלקן גם לבנותיהן. קשה להלום מדוע יש לראותן כמוותרות על זכויות אשר אין הן יודעות כלל שמגיעות להן. כיצד ניתן לצפות מהן לחלוק על צו ירושה כבוגרות הפקולטה למשפטים מן המניין? אין זו אלא פיקציה משפטית שנועדה להפחית את עומס התביעות המוגשות לערכאות. כמו כן, בניגוד לאמור בפסיקה שתוארה מעלה, לא כל עו"ד המטפל בעסקה של העברת זכויות במקרקעין מתמצא גם בדיני משפחה, ואף ידאג מיזמתו להעיר את תשומת ליבם של אלמן או אלמנה לזכויותיהם לפי הלכת השיתוף.





תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל