פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד ליאור פרץ
עו"ד ניר שלום
עו"ד מיקי חובה
עו"ד משה רבי
עו"ד מאיר אזוט
עו"ד קרני שלו
עו"ד אסי רובין
עו"ד חגי שבתאי שפירא
עו"ד אוריאל גולדברג
עו"ד קרן חביב
 >>   >> 

לחטוף חוק: מתי חטיפת ילדים היא מוצדקת?

(12/08/2014)
אביבית מוסקוביץ<br />עורך דין
מאת אביבית מוסקוביץ
עורך דין

לא מחובר

מאמר מאת משרד עו"ד גירושין אביבית מוסקוביץ , עורכת דין בתחום בתחום דיני משפחה.


כיוון שאנחנו עוסקים בענייני חוק ומשפט, התשובה לשאלה שבכותרת איננה רלבנטית. למעשה. השאלה הנכונה שעליה ניתן להשיב היא: האם ישנם מקרים שבהם החוק מתיר, ולו בדיעבד, חטיפת ילדים?


בשורות הבאות נבחן את התשובה לשאלה הזו בהיבט של החוק העוסק בכך. החוק העוסק בחטיפת ילדים למדינה אחרת נקרא חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). וקובע מה יש לעשות במקרים שבהם "ילדים, אשר הורחקו שלא כדין אל מדינה מתקשרת [באמנת האג]או לא הוחזרו ממנה". מתי, בהתאם לחוק זה, ילד שנחטף לארץ אחרת יושאר אצל הצד החוטף?


לפני הכול, חשוב לזכור שברוב המקרים בית המשפט יפסוק שיש להשיב את הילדים למדינה שממנה הם נחטפו. רק במספר מצומצם מאוד של מקרים בית המשפט יפסוק אחרת. בסעיף 13 של הפרק השלישי, החוק קובע שישנם מקרים שבהם "איןהרשותהשיפוטיתאוהמנהליתשלהמדינההמתבקשת [להחזיר ילד חטוף למדינה שממנה נחטף]חייבת להורות על החזרת הילד." ישנן נסיבות שאם הן התקיימו הרי שהילד יישאר במדינה שאליה הוא נחטף.


עוד נקודה – שדורשת הרחבה, אבל קצרה היריעה – היא שכאשר מדובר במדינות שאינן חתומות על אמנת האג הרי שהמקרה יידון בבית המשפט של המדינה שאליה הורחק הילד בהתאם לחוקים הרלבנטיים.


בשורות הבאות נסקור את המקרים החריגים שבהם, לפי החוק, ילד שהורחק ממדינה אחת למדינה אחרת, יישאר במדינה שאליה הוא נלקח.



הסכמה

חטיפה מתרחשת רק כאשר אין הסכמה בין ההורים. אם ההורה שמתלונן על החטיפה הביע הסכמה מפורשת לכך שההורה האחר ייקח איתו את הילד למדינה אחרת, הרי שלא התרחשה חטיפה. על הצד הנתבע להוכיח שאכן הייתה הסכמה כזו.



השלמה

הורה שילדו נחטף כנגד רצונו עשוי לקבל את המצב כפי שהוא נוצר ובעצם להשלים עם כך שהילד נלקח למדינה אחרת. הצד הנתבע יכול להוכיח שאכן הייתה השלמה שכזו עם המצב ושהתביעה להשבת הילד היא צעד שנעשה לאחר ההשלמה הזו עם המצב החדש שנוצר. השלמה מתבטאת בכך שההורה שממנו נלקח הילד לא ביצע פעולות משפטיות ואחרות כדי לדרוש את השבת הילד אליו. תביעה שהוגשה לאחר זמן רב ולפניה לא נעשו כל פעולות שהן להשבת הילד יכולה לכן להידחות בטענה שהצד שממנו נלקח הילד השלים עם לקיחתו ולכן אין לשנות כעת את המצב שנוצר.



טובת הילד

במקרים שבהם החזרת הילד למדינה שממנה הוא נחטף יכולה לסכן את חייו או, להוות פגיעה משמעותית בו – פיזית או נפשית, בית המשפט יכול להכריע שעל הילד להישאר עם ההורה שנטל אותו. מקרים שכאלה יכולים לכלול:

  • ההורה האחר (שמנו הורחק הילד) מתעלל בילד.
  • הילד פיתח קשר עמוק למדינה שאליה הוא הורחק, השתלב בה באופן מלא ויצר חיים חדשים בה –כך שניתוק מחייו אלה יגרום לו לנזק ולסבל.


כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו ואין די בהצהרת ההורה החוטף כדי שבית המשפט יחליט שהצדק עימו. יש להביא הוכחות לטיעונים ובית המשפט אף דורש במקרים הרלבנטיים חוות דעת של מומחה כדי להחליט אם מדובר אכן במקרה שבו טובת הילד דורשת שיישאר בארץ שאליה הוא נחטף.


החוק גם קובע – וניתן לומר שגם קביעה זו נובעת מטובת הילד – שאם הילד החטוף מביע בבירור רצון חד-משמעי להישאר עם ההורה החוטף ו"הואהגיעלגילולרמתבגרותשבהםמןהראוילהביאבחשבוןאתהשקפותיו", הרי שהוא יישאר עם ההורה החוטף.


חטיפת ילד על ידי הורה איננה חוקית ואיננה מומלצת. עם זאת, החוק ובעקבותיו בתי המשפט מכירים בכך שלעיתים המצב שנוצר בעקבות החטיפה איננו בר-שינוי או שמוטב שלא לשנות אותו. כדי לדעת אם מצב מסוים הוא כזה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה שמכיר את החוק ושיש לו ניסיון עם מקרים דומים ולמצוא פיתרון מיטבי למצב הלא רצוי הזה שבו ילדים מעורבים בעל-כורכם במאבק שבין ההורים. חשוב לזכור שרק במקרים חריגים בית המשפט יקבע שיש להשאיר את המצב הקיים על כנו ולא להשיב את הילד למדינה שממנה הוא נחטף.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל