פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד לין קורזינר
עו"ד נירה לוטן
עו"ד שולמית קהלת-אורן
עו"ד עופר הבר
עו"ד אבי מורה
מתמחה יעל רביב
עו"ד ליאת גורדון
עו"ד דן צאום
עו"ד אברהם זאדה הרפז
עו"ד עומר יעבץ
 >>   >> 

חריגים לאמנת האג

(29/04/2015)
אביבית מוסקוביץ<br />עורך דין
מאת אביבית מוסקוביץ
עורך דין

לא מחובר

מאמר מאת משרד עו"ד משפחה אביבית מוסקוביץ , עורכת דין בתחום בתחום דיני משפחה.

  

החוק להחזרת ילדים חטופים – הידוע יותר בשם חוק אמנת האג – שהתקבל בישראל בשנת 1991, צירף את ישראל לרשימה של מדינות רבות אשר הסדירו בחקיקה את המקרים הבעייתיים בהם ילד נחטף על ידי אחד ההורים מדינה אחת למדינה אחרת.

  

מטרת האמנה, שכיום חתומים עליה 92 מדינות, היא להבטיח כי ילד שנחטף יוחזר למדינה ממנה נחטף במהירות האפשרית. האמנה קובעת שהסמכות המשפטית במדינה שממנה נחטף הילד תקבע בידי מי תהיה המשמורת עליו וזאת מתוך התחשבות בטובת הילד בלבד – וטובת הילד מתייחסת למקום מגוריו הטבעי של הילד ולא בהכרח למקום בו נולד.

  

במדינת ישראל, המחלקה המשפטית האמונה על הטיפול בבקשות היא המחלקה לעניינים בין לאומיים.

  

חריגים לאמנת האג

  

למרות שאמנת האג קובעת כי על הילד לחזור להורה ממנו נחטף במהירות האפשרית, האמנה – ובעקבותיה גם החוק הישראלי – קובעת גם מספר חריגים שבהם הילד לא יושב למדינה ממנה נחטף.

1. כאשר ההורה שמתלונן על החטיפה למעשה נתן את הסכמתו לכך שהילד יועבר למדינה אחרת.

2. כאשר ישנו חשש חמור כי החזרת הילד למדינה ממנה נחטף תחשוף אותו לנזק פיזי, פסיכולוגי, או תעמיד אותו במצב בעייתי אחר.

3. כאשר הילד עצמו הגיע לגיל ולרמת בגרות מספיקה בה יש לקחת בחשבון את רצונו הוא. (חריג "רצון הילד").

4. ניתן לשלול את בקשת ההחזרה אם במדינה ממנה נחטף הילד לא מוענקות לו זכויות וחירויות יסוד בסיסיות.

5. עבר זמן רב בין החטיפה לבקשה להשבת הילד והילד כבר השתלב במדינה שאליה הועבר.

  

בשורות הבאות נבחן מעט יותר לעומק את שלושת החריגים הראשונים.

  

חריג ההסכמה

  

החריג המוכר ביותר הוא חריג ההסכמה הקובע כי אם ההורה הסכים להעברת הילד אל ההורה השני, הרי שלא מדובר בחטיפת ילדים. במקרה זה, חובת ההוכחה לכך שההעברה נעשתה בהסכמה מוטלת על ההורה שלקח את הילדים למדינה אחרת (כביכול בהסכמה). הסכמה זו יכולה להיות אקטיבית ומגובה בראיות של ממש (למשל, הסכמה בכתב), אך כפי שנראה מיד, בתי המשפט מכירים לעיתים גם בהסכמה פסיבית שעיקרה באי התנגדות,.

  

לדוגמה: בפסק דין מ-2011 שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, דחה בית המשפט את בקשתה של אם להחזיר את ילדיה לקליפורניה מישראל (הילדים שהו בחופשת קיץ עם אביהם). לקביעה זו היו שני נימוקים. הראשון: שהייתם של הילדים בארה"ב הייתה זמנית לרגל החלפת מקום עבודתם של בני הזוג, והיא נקבעה עוד לפני שהצדדים הסתכסכו ביניהם (הילדים הם ילידי הארץ). הנימוק השני והחשוב יותר לעניינינו נגע לכך שהאם לא פעלה בדחיפות מספקת בהתאם לאמנה ולמעשה העדיפה לפנות לבית המשפט בקליפורניה ולא לבית המשפט בישראל – בכך מתבטאת הסכמה פסיבית של האם להעברת הילדים לישראל.

  

לעומת זאת, במקרה אחר שאף הוא ניתן בבית המשפט בראשון לציון ב-2011, התיר בית המשפט לנתבע לחשוף פרטי מו"מ וטיוטת הסכם אשר הוכיחו מעל לכל ספק כי התובעת הסכימה לוותר מרצונה על המשמורת על ילדיה, וזאת לאחר שהתובעת ביקשה להסיר את המסמכים הנ"ל מתצהירו של הנתבע. כלומר, הייתה כאן הסכמה מלאה מדעת.

  

חריג סיכון הילד

  

זהו חריג שפעמים רבות הינו קשה להוכחה.

  

לדוגמה: בפסק דין שניתן ב-2013 בבית הדין לענייני משפחה בנוגע לאב אשר חטף את בנו המתגורר באנגליה בעת חופשה בישראל, דחה בית המשפט את טענת האב בקשר לחוסר היכולת של האם לתפקד כהורה עקב מצב נפשי קשה, וזאת לאחר שהאם צירפה חוות דעת פסיכולוגית שלפיה מדובר בדיכאון קל שלאחר לידה והיא מטופלת בתרופות נוגדות דיכאון ואף מתפקדת באופן נורמטיבי. בתגובה לטענת האב, ציין בית המשפט כי החריג במקרה זה מתייחס אל החזרת הילד למדינה ממנה נחטף, ולא אל ההורה ממנו נחטף. (האב טען כי השהות עם האם תהיה מסוכנת אף בישראל עד שלא תסיים את כל סדרת הטיפולים הפסיכולוגים).

  

בסופו של דבר, קבע בין המשפט כי מכיוון שמקום מגוריו הקבועים של הבן הינם באנגליה, על האב להחזיר אותו אל האם.

  

חריג רצון הילד

  

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא ב-2008, נידון מקרה מורכב ובו אב חטף את שתי בנותיו (בנות 9 ו-12) לישראל. האב טען כי לאם התנהגות עבריינית הכוללת שימוש בסמים ואלכוהול, וכי החזרת הילדות לארה"ב תסכן אותן מבחינה פיזית ונפשית. כמו כן, טען האב כי הילדות השתלבו בארץ והן אף נרתעות מאורח החיים הפרוע של האם בארה"ב.

  

על מנת ליישב את המחלוקת, מינה בית המשפט פסיכולוג קליני אשר יבחן האם ניתן להחיל במקרה זה את חריג "רצון הילד" והאם הבנות אכן חוששות להתגורר עם אימן. עקב השיחות אשר ערך עימן, קבע הפסיכולוג כי הן אמנם כועסות על אימן בשל מערכת היחסים העכורה עם האב והעובדה שלא נתנה להן את היחס לו ציפו, אך הן אינן חוששות ממנה ולמעשה רוצות כי תערוך יותר ביקורים בארץ ותשמור איתן על קשר טלפוני

  

בשיחה נוספת שנערכה לאחר המפגש המחודש בין הבנות לאם, נראה היה שהטון נעשה מרוכך יותר ואחת הבנות הביעה רצון לשהות עם האם בארה"ב. גם הבת השנייה שעדיין הסתייגה מחזרה לארה"ב, עשתה זאת בעיקר בשל כעסה על האם, ולא עקב בגלל סיבות אחרות. יש לציין כי השופטת עצמה ציינה כי מהתרשמותה הראשונית, חלק מדברי הבנות החריפים יותר בבית המשפט הושמו בפיהן על ידי האב ומשפחתו.

  

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא התקיימו התנאים לחריג "רצון הקטין", וכי על האב להחזיר את בנותיו לארה"ב על מנת למזער ככל הניתן את הנזק הנפשי שכבר נגרם להם " וגורם לצלקת בנפשן אשר אין לדעת מתי תעלה ארוכה" כלשון פסק הדין.

  

כפי שראינו, החוק להחזרת ילדים חטופים על פי אמנת האג הוא חוק מורכב שביכולותו לקבוע גורלות ועל כן בתי המשפט אינם מקלים בו ראש ובוחנים לעומק כל מקרה ומקרה לגופו במטרה למנוע פגיעה אפשרית בילדים.

  

לכן, בכל מקרה בו הנכם מוצאים את עצמכם באחד מצידי המתרס (בין אם אתם דורשים להשיב את ילדיכם או מתבקשים לעשות זאת על ידי בן זוגכם לשעבר), רצוי לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לענייני משפחה אשר יוכל לסייע לכם ולהציג את עמדתכם בצורה הטובה ביותר אל מול בית המשפט.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל