|
תקציר:
במציאות העסקית של ימינו, לעיתים נקלעים
בעלי עסקים למצב בו הם אינם יכולים לגבות חוב כספי מלקוח, בין אם מדובר בלקוח
הנמצא בחדלות פרעון, פשיטת רגל או כל סיבה אחרת, מצב הידוע בכינויו כ"חוב
אבוד".
למצב זה ישנה משמעות גם בהיבטי מס, שכן
על כל עסקה, כולל כזו שהפכה ל"חוב אבוד" מוטל מס כזה או אחר, כאשר לרוב,
בעל העסק מעביר את תשלום המס לרשות המסים מיד עם ביצוע העסקה, בין אם הלקוח שילם
ובין אם לאו.
האם במצב זה, ראוי כי המדינה תשיב לבעל
העסק מס ששולם על "חוב אבוד", או שתשאיר את חוב המס אצלה?
בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי-דין אשר
קבעו כי ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף ומס קניה בגין חוב אבוד, אך ביחס לבלו נפסק
אחרת – כי לא ניתן לקבל החזר בלו בגין חוב אבוד.
בימים אלה, הפך בית המשפט העליון את
ההלכה בנוגע למס קניה, וקבע הלכה מחייבת לפיה החוק אינו מאפשר הכרה בחוב
אבוד במס קניה.
עובדות המקרה:
במהלך השנים 2001-2005 ייצרה טמפו
משקאות אלכוהוליים (בירה) ומכרה אותם לקונים שונים, ושילמה בעדם מסים שונים
למדינה, כמו מס קניה ומע"מ.
חלק מן הקונים נכנסו להליכי פירוק, וטמפו
לא הצליחה לגבות מהם את תמורת הסחורה, ונותר חוב לטמפו בעד אותם מוצרים, שהפך לחוב
אבוד.
המדינה השיבה לטמפו את המע"מ ששולם
בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקניה, בסך כולל של למעלה מ-800,000
ש"ח.
טמפו טענה כי על פי חוק מס קניה, יש
להשיב מס קניה בגין טובין ש"לא נמכרו", ועל פי הטענה, טובין שתמורתם לא
שולמה ולא תשולם לעולם (חוב אבוד), צריכים להיחשב כטובין שלא נמכרו לצורך החוק.
עוד טענה טמפו כי אין שום היגיון להבחין בין סוגי המסים- מע"מ ומס קניה. טמפו
טענה כי אם המדינה השיבה לה את המע"מ בגין החוב האבוד, כך צריך להיות גם במס
קניה.
מנגד, טענה המדינה כי רכיב התמורה אינו
רכיב מהותי לצורך בחינת השאלה אם מדובר במכירה. המדינה טענה כי גם כאשר התמורה לא
שולמה, עדיין יש לראות בהעברת הטובין כ"מכירה", ואין להשיב את מס הקניה
ששולם.
המדינה טענה כי בקשר למשקאות
אלכוהוליים, אירוע המס מתקיים ברגע העמדת המשקה לרשות הקונה, והדבר אינו תלוי
בשאלה האם המחיר שולם או לא, ולכן אין הצדקה להשיב את המס לטמפו.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את
טענות טמפו בשנת 2012 וקבע כי החוק מתיר החזר מס קניה בגין חוב אבוד, והמדינה
ערערה לבית המשפט העליון.
פסק-הדין בעליון:
בית המשפט העליון
הפך את החלטת המחוזי וקבע כי חוק מס קניה אינו מאפשר השבת מס קניה בגין חוב אבוד.
בניגוד להחלטת המחוזי, בית המשפט העליון קבע כי החוק מאפשר השבת מס כאשר הטובין
"לא נמכרו", ואקט המכירה אינו מותנה בקבלת תמורה בעדה.
בית המשפט קבע כי
המכירה יוצאת לפועל בעת העברת הטובין מן המוכר לקונה ללא קשר לשאלת התמורה.
בית המשפט הוסיף
וציין כי התכלית בהטלת מס קניה היא להקטין השפעות שליליות של הטובין, והשפעות אלה
מתרחשות בעת הצריכה ללא קשר לשאלה האם המוכר קיבל תמורה או לא. במילים אחרות, ברגע
שטמפו מסרה את הטובין-בירה, והטובין נצרכו, התקיימה אותה "השפעה שלילית"
המצדיקה את גביית המס, בלי קשר לשאלה האם טמפו קיבלה תמורה בעד העסקה או לא.
בהקשר זה ציין בית
המשפט כי אם המס לא יוחזר לטמפו, אין בכך אי צדק משום שמוצדק שטמפו תישא בהוצאות
בגין אותן "השפעות שליליות" שגורם המוצר.
בית המשפט מצא לנכון
לציין גם כי אין מחלוקת שיבואנים לא זכאים להחזר מס קניה אם התמורה בעד העסקה לא
ניתנה, ואין הצדקה שתהא אפלייה בין יבואנים ליצרנים מקומיים בהקשר זה.
לאור כל זאת, ערעור
רשות המכס התקבל, וטמפו חויבה להשיב לרשות המכס את מס הקניה ובתוספת הוצאות משפט
ושכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ש"ח.
[ההליך במחוזי- ע"מ (מחוזי
ת"א) 1254/07 41745-02-10 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל אגף המכס
ומע"מ, פסק-דין מיום 29.4.12, השופטת דניה קרת-מאיר];
[ההליך בעליון: ע"א 4609/12 אגף
המכס ומע"מ – מס קניה נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פסק-דין מיום
24.6.15, הרכב השופטים רובינשטיין, חיות וסולברג. ב"כ הצדדים: לרשות המכס-
עו"ד קמיל עטילה. לטמפו- עו"ד אביגדור דורות ואסתר ליבא].
לסקירות קודמות שלנו
בנושא החזר מיסים בגין חובות אבודים, נא לחצו על הקישורים הבאים:
· המחוזי
קובע - בשונה ממע"מ ומס קניה- לא יוחזר בלו בגין "חוב אבוד"
·
השבת מס עקיף
בגין "חוב אבוד" - פסיקה עדכנית ומבט אל העתיד (פורסם ב"מיסים"- יוני 2012)
|
