פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד פולינה סמיונוב
עו"ד גהאד עזאת נטור
עו"ד אבישי שמואלי
עו"ד חגי אברהמי
עו"ד רונן גריסרו
עו"ד אסף דוק
עו"ד סופיה אדגר
עו"ד משה כדריה
עו"ד שאול אמרני
עו"ד אבי נוב
 >>   >> 

אין הצדקה לשלם פעמיים עבור אותם גלילי בד

(14/02/2016)
גיל נדל<br />עורך דין
מאת גיל נדל
עורך דין

לא מחובר

רקע:

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט, הנוגע למחלוקת בין יבואן ישראלי של חומרי גלם לבין יצואן טורקי, העוסק ביצוא ושיווק של מוצרי טקסטיל. התביעה עסקה בהזמנת 231 גלילי בד סרוג מהיצואן הטורקי תמורת סך של כ-45,000 דולר. אין מחלוקת כי הסכום שולם ליצואן הטורקי, ואולם זה טען כי הסכום שולם בגין הזמנה קודמת ולא ההזמנה הנוכחית, וכי נותר חוב בגין ההזמנה הנוכחית.

בית המשפט בחן את הראיות, דחה את טענות היצואן הטורקי, וחייב אותו להשיב את הכספים ליבואן הישראלי.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

כאמור, יבואן ישראלי ייבא גלילי בד מן היצואן הטורקי. סוכם שהתשלום יבוצע בשיטת Cash against Documents, ישירות בין הבנקים של המוכר והקונה וכנגד קבלת המסמכים הדרושים לשחרור הטובין מן הנמל. באפריל 2010 שילם היבואן באמצעות העברה בנקאית לחשבון היצואן הטורקי, וזאת בטרם קיבל לידיו את מסמכי היבוא ובהסתמך על עותק של שטר המטען המקורי שהונפק על שמו והומצא לו על-ידי היצואן הטורקי.

במאי 2010 קיבל היבואן הודעה מן הבנק לפיה המסמכים הנדרשים לצורך שחרור הטובין מהנמל התקבלו, אך הבנק סירב להעביר את המסמכים ליבואן משום שעל-פי הנחיות שקיבל מהבנק הטורקי, נטען כי לא שולמה התמורה עבור הטובין.

המחלוקת בין הצדדים ביחס להזמנה הנדונה קשורה בחברה ישראלית נוספת שעיסוקה ביצור ויצוא של מוצרי טקסטיל ("החברה הנוספת"). הצדדים חלוקים באשר לתפקידה של החברה הנוספת בעסקה הנוכחית- האם הטובין הוזמנו על ידה ותמורתם לא שולמה- כטענת החברה הטורקית, או האם הטובין הוזמנו על ידי היבואן והיו אמורים להימכר לחברה הנוספת- כטענת היבואן.

לטענת החברה הטורקית, התשלום שבוצע על-ידי היבואן לא נזקף למשלוח הנוכחי אלא למשלוחים קודמים שסופקו לפני אפריל 2010 על-ידי היצואן הטורקי לחברה הנוספת.

פסק-הדין:

המחלוקת בענייננו כאמור עוסקת בשאלה בגין אילו טובין שולמה התמורה על-ידי היבואן - האם בגין הטובין במשלוח הנוכחי, או שמא בגין סחורות אחרות שסופקו קודם לכן לחברה הנוספת.

היבואן הציג חשבונית עסקה שהוצאה על שמו, ובה מפורטים פרטי הטובין- 231 גלילי בד ומשקלם וכן תמורתם. בשטר המטען שהוצג על ידו צוינו אותם 231 גלילי בד במשקל זהה לזה שבחשבונית העסקה, ופרטיהם מצויים ב- PACKING LIST שצורף לשטר המטען, כאשר היבואן צוין בשטר המטען כמי שהטובין מיועדים להגיע לידיו.

הוצג אישור על כך שהתמורה שולמה, בסכום שתואם את הסכום הנקוב בחשבונית העסקה, באמצעות העברה בנקאית מחשבון היבואן אל חשבון היצואן הטורקי.

לא הייתה מחלוקת על כך כי הייתה זו העסקה הראשונה והיחידה של היבואן עם היצואן הטורקי כך שלא היו התחייבויות קודמות של היבואן ליצואן הטורקי.

מנגד, היצואן הטורקי ניסה להציג מסמכים שמהם טען כי התמורה הנוכחית שולמה בגין עסקאות קודמות של החברה האחרת, וכי היבואן תפקד כגורם מממן של החברה האחרת. למשל, הוצגה חשבונית מקורית על שם החברה האחרת, שלימים שונתה על שם היבואן.

בית המשפט דחה את הטענות הללו וקבע כי היצואן הטורקי לא הניח תשתית עובדתית מספקת שמכוחה אפשר היה לקשור בין החברה האחרת לבין היבואן, ביחס לתשלומים ולמתן הוראות.

לכן, נפסק כי היצואן הטורקי לא היה רשאי לייחס את התשלום שקיבל מן היבואן הישראלי לעסקה אחרת מלבד העסקה הנוכחית.

לאור כל זאת, תביעת היבואן נגד היצואן הטורקי התקבלה, והיצואן הטורקי חויב לשלם סך של כ-168,000 ש"ח (ערכה של התמורה בסך 45,548 $ בשקלים נכון ליום הגשת התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. כמו כן, היצואן הטורקי חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.

בשולי הדברים, טענות נוספת של היבואן לנזקים בגין אובדן רווחים נדחו, אך היצואן הטורקי חויב להשיב ליבואן הוצאות שנדרשו לצורך חוקר פרטי בגין מעקב אחרי המכולה.

[ת"א (שלום ירושלים) 39449-11-10, השופטת מיכל שרביט, ניתן בתאריך 15.10.15, ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אייל רייף, ליצואן הטורקי- עו"ד רהב עוז ועו"ד עמי הולנדר]


תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל