פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד שרון סגל
עו"ד ניר שלום
עו"ד חגי ירון
עו"ד שלי שוסטר
עו"ד עינת הראל
עו"ד ירון בר אל
עו"ד דוד מוזס
עו"ד מיקי שיפמן
עו"ד איתן ראובני
עו"ד שפיר שילנסקי
 >>   >> 

הונאה מקצועית

(15/01/2018)
אברהם בן עזרא<br />מומחים וחוות דעת
מאת אברהם בן עזרא
מומחים וחוות דעת

לא מחובר

מהנדס צריך להתייחס למבנה - כהווייתו של המבנה, מבלי שיבלבלו אותו בהתייחסות זו, נסיבות מסביב ושיקולים זרים. זה לא תמיד קורה.

 שתי דרכי טיפול - בעיה אחת

בהתייחסות למבנה אשר אותרו בו סדקים המעידים על דפורמציות ביסודות, יש גישה לפיה מגיע לדיירים מבנה תקין מלכתחילה, ולאור זאת, קיימות שתי דרכים לטיפול ולשיקום המבנה:

הדרך האחת- ביצוע תיקונים, לרבות דריכה כחלק מהתיקונים הדרושים, ובמקרה זה יהיו "תוצרי לוואי" לפעולת הדריכה, אשר מן הדין להתחשב בהם, והן:

א. ירידת ערך בשל הדריכה ומגבלותיה. מבנה "דרןך" אינו שווה ערך למבנה "רגיל", שכן מוטות הפלדה של הדריכה מגבילים את השימוש ואת האפשרות לבצע שינויים במבנה, ונוסף לכך השם של המבנה כ"מבנה דרוך", המרתיע קונה פוטנציאלי במידת מה.  

ב. קיים גורם של אי וודאות- בדרך כלל, פתרון הדריכה לא מבטל את הליקויים אל ממזער אותם, ותמיד קיים סיכוי כלשהו- סיכוי שאינו בטל בשישים- כי הסדקים יחזרו ויופיעו על אף הדריכה.

["בטל בשישים" - פירושו: זניח, ומקורו בהלכה היהודית לפיה מאכל כשר לא מאבד כשרותו אם נמהל בו מאכל אסור ביחס שלא עולה על 1:60].

הצגת פתרון הדריכה כמענה לבעיית הסדיקה תוך התעלמות או ביטול שני תוצרי הלוואי הנ"ל- היא הונאה מקצועית.

הדרך האחרת-  היא הריסת המבנה ובנייה מחדש. כאשר המום במבנה הוא בביסוס, בדרך כלל לא ניתן לבטל מום זה, כי חלק מהיסודות הם פנימיים וההגעה אליהם כרוכה בהריסת הבית.

 ההבדל בין תיקון ל"תיקון"

אכן, יש מכונות קידוח אשר מגיעות אל פנים הבית, אך מכונות אלה יקרות במימוש הפוטנציאל ההנדסי שלהם ומשתלם להפעילן רק במבנים גבוהים. לגבי מבנים של וילה או קוטג' בני 1-2 קומות, שיקולי הכדאיות לא מצדיקים שימוש בטכנולוגיה זו. המבנה הנמוך בן 1-2 קומות אשר הביסוס שלו חושב ו/או בוצע בניגוד לכללי המקצוע ולתקנים- הוא בבחינת "מעוות לא יוכל לתקן" (קוהלת, פרק א' פסוק ט"ו), והמהנדס הנותן דעתו על מבנה מסוג זה- חובה עליו לגלות עובדה זו כדי שהמצב של המבנה יובן לכל הנוגעים בדבר. אין פירוש הדבר הוא, שכל מבנה שנפל בו פגם בביסוס דינו להריסה, אלא, המשמעות היא, כי כאשר נפל פגם בביסוס- והמטרה היא לבטל את הפגם  על מנת להגיע אל תוצאה של מבנה המותאם לתקנים- אין אפשרות לתקנו, אלא להרסו.          "התיקון"- לא יבטל את הפגם, אלא רק ימזערו.

הצגת פתרון של "תיקון" (שמהותו ועיקרו צמצום הנזק) כאילו הוא תיקון (ביטול הנזק)- היא הונאה מקצועית.

יתכנו, כמובן, שיקולים שונים שיכריעו את הכף בכיוון של השארת המבנה הפגום על תלו מבלי להרסו על אף הפגם בביסוס, והדבר לגיטימי, ככל שהשארת המבנה לא יוצרת סיכון.

 מה שהמהנדס חייב לגלות...

במקרים בהם ההחלטה היא להשאיר מבנה אשר פגום ביסודותיו מבלי להרסו- ולהסתפק ב"תיקונים" ככל האפשר- עולה בעיה לדיון:

ה"תיקונים", בין דריכה ובין פתרונות אחרים, צריכים להיות מבוצעים על פי תכניות, שיוכנו ע"י מהנדס. המהנדס המתכנן חותם על אחריותו לגבי תכנון, אך הוא אינו מסוגל לחתום על כך שבסופו של יום המבנה המחוזק והמשוקם יהיה תקין, שהרי הובהר כי פגם בביסוס גורם לעיוות חסר תקנה.

הכנת חוות דעת מקצועית הדוגלת בפתרון של "תיקון" (אשר אין חולק כי הפתרון הננקט במקרה זה יחזק את המבנה- אם כי לא יבטל את הליקוי בו)- מבלי להתייחס לכך שבפועל אין בנמצא מהנדס שייקח על עצמו אחריות לגבי "התיקון"- היא הונאה מקצועית.

לעתים, הדרך להתמודד עם הונאה מסוג זה היא לדרוש כי מי שמציע את ה"תיקון" שאינו תיקון- ייקח על עצמו את התכנון ויעמיד את הצעתו במבחן המציאות.

רק אז, המהנדס בעל ההצעה ל"תיקון" - ייאלץ להתחמק מהזירה, או שייאות לקבל על עצמו את התכנון ולהעמיד את הצעתו במבחן המציאות, בתנאים - תנאים שלא נכללו בחוות הדעת המקורית, וזו הונאה מקצועית.

 סיכום

לא יכולה להיות הונאה כאשר המהנדס שם לנגד עיניו את המבנה וזונח שיקולים זרים. אם לא, אלא רצונו להציג "תיקון" [למשל: דריכה] כאילו מדובר בתיקון וביטול הליקוי, המהנדס ייגרר להונאת הציבור במוקדם או במאוחר, וככל שההונאה לא תתגלה, ייגרם למישהו נזק ללא דין.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל