פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד 0.0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד טל מליק
עו"ד אלון וניני
עו"ד סופי לוין
עו"ד ניסים נברו
עו"ד גיל נדל
עו"ד משה כאהן
עו"ד יחיאל זהר
עו"ד יונתן לוי בירותי
עו"ד איתן עדשה
עו"ד איילת מצויינים
 >>   >> 

השגות על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה

(12/03/2018)
נוטריון בכפר סבא - גבריאל הרשליקוביץ<br />עורך דין
מאת נוטריון בכפר סבא - גבריאל הרשליקוביץ
עורך דין

לא מחובר

השגות על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה
על החלטות שניתנו ע"י גורם מגורמי רשות האוכלוסין וההגירה ניתן להשיג במספר דרכים, להלן אסקור בקצרה כל אחת מהן:

1. הגשת ערר פנימי: 
הערר הפנימי, כשמו כן הוא, נדון במסגרת רשות האוכלוסין עצמה, ומתלבן בפני גורם בכיר יותר ברשות האוכלוסין מהגורם שנתן את ההחלטה שעליה משיגים. על כל החלטה ניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד, וישנם מקרים בהם נקבע במפורש בנוהל הרלבנטי של הרשות כי הדרך לתקוף את ההחלטה הינה אגב הגשת עתירה מינהלית לביהמ"ש לעניינים מינהליים או ערר לביה"ד לעררים, כלומר: במקרים אלה לא ניתן להגיש ערר פנימי על ההחלטה.

את הערר הפנימי יש להגיש בכתב בתוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה בלשכת רשות האוכלוסין בה התנהלה הבקשה שנדחתה ושעליה מוגש הערר. ערר פנימי שיוגש בחלוף 21 יום לא יטופל ע"י רשות האוכלוסין וההגירה.

לאחר מתן החלטה בערר פנימי תישלח לעורר הודעה מנומקת בכתב, במידה והערר נדחה אמורה להיות מצוינת על גבי ההחלטה בערר הערכאה השיפוטית אשר בפניה ניתן לערור או לעתור על ההחלטה בערר.

חשוב להדגיש, כי עצם הגשת ערר פנימי אינה מונעת הרחקה מישראל או השמה במשמורת.

כל הסוגיה הנוגעת להגשת הערר הפנימי, מי הגורם שאמור לדון בו וכיו"ב מעוגנת ב"נוהל טיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה". נוהל זה מתעדכן מעת לעת (הנוהל התקף נכון למועד זה הינו מיום 27.11.16), וחשוב לעקוב אחר העדכונים, ולכן מומלץ גם מטעם זה בטרם הגשת ערר פנימי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום.

2. הגשת ערר לבית הדין לעררים:
ביה"ד לעררים הוא בית דין שהוקם בשנת 2014. כיום פועלים ארבעה בתי דין לעררים: במחוז ירושלים, במחוז תל אביב, במחוז באר שבע והדרום (ממוקם בבאר שבע) ובמחוז חיפה והצפון (נפתח רק לאחרונה ביום 28.5.17 וממוקם בחיפה). ערר לביה"ד לעררים במחוז ירושלים יוגש על החלטות שניתנו ע"י מטה רשות האוכלוסין (הממוקם בירושלים) ולשכת רשות האוכלוסין בירושלים (לרבות במזרח ירושלים); ערר לביה"ד לעררים במחוז תל אביב יוגש על החלטות שניתנו ע"י לשכות רשות האוכלוסין בתל אביב, רמת גן, הרצליה, בני ברק, חולון, פתח תקווה, רמלה, ראשל"צ, רחובות, כפר סבא ונתניה; ערר לביה"ד לעררים במחוז באר שבע והדרום יוגש על החלטות שניתנו ע"י לשכות רשות האוכלוסין בבאר שבע, אילת, אשדוד ואשקלון; וערר לביה"ד לעררים במחוז חיפה והצפון יוגש על החלטות שניתנו ע"י לשכות רשות האוכלוסין בחיפה, חדרה, עכו, כרמיאל, נצרת עילית, צפת, טבריה ועפולה.

כשמוגש ערר לבית הדין לעררים, להבדיל מערר פנימי, מתנהל הליך משפטי לכל דבר ועניין, לרבות קיום דיון אל מול דיין של ביה"ד. את הערר יש להגיש בכתב בתוך 30 יום מהמועד שההחלטה בעניינו של מגיש הערר פורסמה כדין, או מיום שהעורר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעורר עליה, לפי המוקדם. כל הנוגע להליכים המשפטיים אל מול ביה"ד לעררים מעוגנים בחוק הכניסה לישראל כפי שתוקן בשנת 2011 (תיקון מס' 22) והתקנות שהותקנו מכוחו - תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים) משנת 2014.

על החלטה של בית הדין לעררים הדוחה את הערר, ניתן להגיש ערעור מינהלי לביהמ"ש לעניינים מינהליים המוסמך. המדובר בערעור בזכות שיש להגישו בתוך 45 ימים מיום מתן החלטת בית הדין לעררים, אם ניתנה לפני העורר, ואם לא ניתנה לפניו - מיום שהומצאה לו.

יש לציין כי בנוגע להגשת ערר לבית הדין לעררים לא נקבע בדין כי תנאי להגישו הינו הגשת ערר פנימי על ההחלטה, כלומר אין צורך למצות את ההליכים אגב הגשת ערר פנימי קודם לכן, וניתן להגיש ישירות ערר לביה"ד לעררים המוסמך מבלי להגיש קודם לכן ערר פנימי.

3. עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מינהליים:
הסמכות לדון בעתירה מינהלית על החלטות רשות האוכלוסין קיימת כיום על נושאי דרכונים בלבד, וזאת לאחר שהושלמה לאחרונה הקמת בתי הדין לעררים בכל המחוזות (לפני כן האופן להשיג על החלטות לשכות רשות האוכלוסין בנושאי אשרות היתה אגב הגשת עתירה מינהלית לביהמ"ש לעניינים מינהליים המוסמך) 
עתירה מינהלית על החלטת הרשות לביהמ"ש לעניינים מינהליים יש להגיש לא יאוחר מ- 45 ימים מהמועד שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם. כל הנוגע להליכים אל מול ביהמ"ש לעניינים מינהליים מעוגנים בחוק בית משפט לעניינים מינהליים משנת 2000 והתקנות שהותקנו מכוחו - תקנות בית המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) משנת 2000.

על החלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים הדוחה את העתירה ניתן להגיש ערעור בזכות לביהמ"ש העליון, המדובר בערעור שיש להגישו בתוך 30 ימים מיום מתן החלטת ביהמ"ש לעניינים מינהליים, אם ניתנה לפני העותר, ואם לא ניתנה לפניו – מיום שהומצאה לו.

בשל המורכבות הדיונית בסוגיה זו מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם בוחרים את הדרך המשפטית הראויה לתקוף את החלטות הרשות, עורך דין אשר לא רק ידע לאיזה ערכאה יש לפנות, אלא גם את היתרונות המקופלים בכל אחד מן ההליכים. למשל: היתרון בהגשת ערר פנימי הינו כי המדובר בהליך מהיר יחסית שאינו כרוך בתשלום אגרה, החסרונות בו הינם כי מקבל ההחלטה הינו חלק מרשות האוכלוסין (כך שהסיכוי שיהפוך את ההחלטה המקורית אינו גבוה) וכי הגשתו אינה מונעת הרחקה מישראל או השמה במשמורת. לכן, כשניתן צו הרחקה ע"י הרשות מומלץ ביותר להגיש ערר לביה"ד לעררים ומקביל להגיש בקשה למתן צו ביניים שתמנע את ביצוע צו ההרחקה עד למתן החלטה סופית בערר.
משרד עו"ד נוטריון בכפר סבא - גבריאל הרשליקוביץ עוסק בייצוג אל מול משרד הפנים בנושאי מעמד אישי ואזרחות בישראל. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר: noterion.business.site



תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
| 2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל