פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד עזרא- ליאור כדורי
עו"ד נטלי אל על
עו"ד עו"ד ליאת שטיין
עו"ד חיים שטנגר
עו"ד ג'קי סגרון
עו"ד אופיר בוטבול
עו"ד ניצה מלרן
עו"ד יעל מנדלוביץ
עו"ד משה כדריה
עו"ד יאן ברנדר
 >>   >> 

בית משפט במדינה דמוקרטית

(06/05/2018)
אברהם בן עזרא<br />מומחים וחוות דעת
מאת אברהם בן עזרא
מומחים וחוות דעת

לא מחובר

בית משפט שופט. חבר כנסת מחוקק. ממשלה מבצעת.

במדינה דמוקרטית, בה נבחרת הכנסת בבחירות אזוריות א יחסיות, הכנסת - היא ורק היא - בעלת הסמכות לחוקק חוקים. אין גוף אחר המופקד על החקיקה, למעט חקיקת המשנה שהיא כפופה ותואמת בכל פרט בה את החקיקה העיקרית.

החוקים נחקקים על ידי הכנסת, ואין לכך שום תחליף. אי אפשר לעקוף כלל בסיסי זה מבלי לפגוע בנשמתה של הדמוקרטיה.

הכנסת הנבחרת על ידי העם לא אמורה להיות מוגבלת על ידי שום גורם חיצוני, ואין גורם חיצוני המופקד על החקיקה, או שהוא בעל סמכות מוסרית/מקצועית/אחרת שהוא מעל הכנסת.

בית המשפט אמור לפסוק פסקי דין, לדון בערעורים, להחליט בעתירות ולגזור דין בהתאם לחוקי הכנסת ולפרשנותו המלומדת בכל עניין. השופטים בעלי סמכויות שיפוטיות עצמאיות ואינם כפופים מבחינה משפטית לכנסת או לממשלה, אך הם מנועים מלגלוש לתחום של הכנסת או לתחום של הממשלה.

הניסיון שנבלם בדקה התשעים.

במדינת ישראל, נעשה ניסיון עוועוים לערער את אושיות החברה, באמצעות הפיכת היוצרות וזילות הכנסת, גריעה מכוחה, זלזול בבוחר ובלימת חקיקה על ידי מי שאינו אמון על החקיקה, על ידי מי שאינו בעל הכישורים והראייה הרחבה מעבר לשיקולים משפטיים – ראייה רחבה זו היא המאפשרת חקיקה מתקדמת, על ידי מי שלא נבחר על ידי העם לחוקק חוקים, קרי: על ידי בית המשפט.

הרעיון כי "הכול שפיט", הוא הכלי שבעזרתו נעשה ניסיון אימים לכופף את כנסת ישראל ולשלוט בה - על ידי כך שבית המשפט יוכתר כחוק ["בכול שפיט" – זה היה כמעט חוק], כמי שהוא מעל הכנסת, בתחום הפעילות של הכנסת.

לא היה די לנשיא בית המשפט העליון בסמכויותיו כשופט, אז הוא נטל לעצמו, בעידוד מקהלת השמאל במדינת ישראל, גם את החקיקה. על פי ההשקפה והשאיפה הגלומות במושג "הכול שפיט", הכנסת תחוקק רק חוקים שנראים לשופטים כחוקים טובים וראויים, והם, השופטים, יבחנו את החוקים ויאשרו אותם.

לא את כולם, נכון, "רק" את החוקים הכי חשובים והכי משפיעים על עתידה ועל גורלה של החברה הישראלית, על קיום המדינה מבחינה ביטחונית, אופייה של המדינה, ערכיה, מטרותיה, תפקודה ורמתה המוסרית; את כל זה – בית המשפט רצה לנכס לעצמו והחל בכך, ואת כל זה בית המשפט לא יכול לעשות, כי כישוריו אחרים, כי תפקידו מלכתחילה אחר, כי הוא לא נבחר לנהל את המדינה ואינו קובע את אמות המוסר בה ולא את ערכיה.

אלה נקבעים רק על ידי הכנסת שנבחרת על ידי העם; זו דמוקרטיה.

"יש שופטים בירושלים"

ראש הממשלה מנחם בגין אמר בשנות השבעים של המאה הקודמת: "יש שופטים בירושלים", והוא התכוון לשופטים, העוסקים בשפיטה. לא בהנהגה, לא בביצוע ולא בחקיקה. הנגיעה של השופטים שבירושלים לחקיקה, מסתיימת בפרשנות החוקים ובמתן פסקי דין בהתאם לחוק, לפרשנות החוק ולרוח החוק. היכן שקיים חלל – ורק שם – השופט יבחן חוקים אחרים וישאף להתאים כמיטב הבנתו את פסק דינו לחוקים האחרים הקרובים לנושא החסר, תוך איתות לכנסת כי עליה למלא את החלל בחוקים מתאימים.

הבלימה בדקה התשעים

הבית היהודי בראשות איילת שקד שרת המשפטים ונפתלי בנט יו"ר הבית היהודי, עצר את המגמה המסוכנת ביחד עם שאר מפלגות הימין. מדובר בפעולה משולבת ומורכבת, אשר גולת הכותרת שלה טרם טרם התהוותה, שכן אנו עדיין לפני חקיקה בעניין זה, אך כבר כיום המגמה נבלמה וידוע כיום גם לשופטים שבירושלים כי לא הכול שפיט. זאת ועוד, לאחר שהחקיקה תתגבש [על ידי הכנסת], כל החוקים שנחקקו על ידי בית המשפט בפועל, יעמדו להכרעה מחודשת ככל שחברי הכנסת יחליטו לעשות.

ערכים

מגילת העמצאות לא נוסחה על ידי בית המשפט, אלא על ידי מדינאים. ערכים הם ערכי העם הבוחר את נבחריו לקבוע את ניסוחם המלוטש והזהיר, ולא את בית המשפט הוא בוחר. השאלה של קיצוני השמאל - "ומה עושים אם הכנסת מחוקקת חוק לא מוסרי?" היא שאלה דמגוגית וכולה הסחת דעה, כי מי שקובע מהו מוסרי ומה אינו מוסרי - הם לא הפרופסור באוניברסיטה ולא שופט בית המשפט העליון, אלא חזקי מגן-יבנה, אדיב מדליית אל כרמל ואתה, הקורא האלמוני, ככל שיש לך תעודת זהות בת תוקף.

הפרופסור, והשופט, גם – אך רק דרך הקלפי, ולא על סמך מעמדם בתחומים זרים למוסר – האקדמיה או המשפט.

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל