פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד 0.0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד אורי בוים
עו"ד אבי מורה
עו"ד אסף טל
עו"ד איתמר כהן
עו"ד גיל נדל
עו"ד מעין נוטמן
עו"ד אפרת אומיאל פדידה
מתמחה עדנה אגמי
עו"ד רפי שדמי
עו"ד אורנית נווה
 >>   >> 

מומחה - אחראי על חוות דעתו

(29/05/2018)
אברהם בן עזרא<br />מומחים וחוות דעת
מאת אברהם בן עזרא
מומחים וחוות דעת

לא מחובר

מומחה, לרבות מומחה מטעם בית המשפט, אינו חסין מפני תביעה על רשלנות במתן חוות דעת שגויה.

אומנם יש שופטים הדוחים על הסף תביעה נגד מומחה מטעם בית המשפט, כפי שבית המשפט דחה על הסף תביעה נגד המהנדס רפי גיל - בש"א 2106/01 גיל רפאל נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובניין בע"מ (פורסם ב"נבו"), אולם יש גם גישה שונה, לפיה המומחה אחראי על תוכנה של חוות דעתו, שהרי חוות הדעת צריכה לעמוד במבחן [ואינה רק לצורך פסק-דין], וההתלבטות של בית המשפט מומחשת במקרה שלהלן:

בת"א 3754-10-07 ד"ר בני וגנר ואחרים נ' ד"ר אריק כהן ואחרים [פורסם ב"נבו"], החליטה הנשיאה השופטת הלה גרסטל, [בית המשפט המחוזי מרכז], לדחות את הבקשה לדחיית התובענה על הסף (תביעה שהוגשה נגד מומחים שמונו ע"י בית המשפט) ופסקה שלא חלה עליהם חסינות, שכן עדות מומחה מטעם בית המשפט אינה שקולה לעדות רגילה של עד והעד המומחה חובש שני כובעים: כובע אחד - של מומחה וכובע נוסף - של עד רגיל. כובעו העיקרי הוא כובעו כמומחה ולכן אין לו חסינות .

בע"א 43639-03-14 מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' אלירם, בית המשפט המחוזי תל אביב, שופטים: י' שנלר, ק' ורדי וח' ברנר, [פורסם ב'נבו"], היה בית המשפט בדעה כי אין מקום לתבוע את מומחה בית המשפט בגין רשלנות, כי הוא חב חובת זהירות לבית המשפט [ולא מי מהצדדים], אך לא פסל כליל אפשרות תביעה נגד מומחה בית המשפט, ולהלן ציטוט מפסק הדין:

"יש לציין שגם אם נשאיר פתח למקרים חריגים שבחריגים בהם יתאפשר להגיש תביעות רשלנות כנגד מומחה מטעם בית המשפט, ברי כי המקרה דנן שהינו ויכוח כספי על חוות דעת מקצועית של שמאי ותפיסתו לגבי ההערכה של שווי דירה בדמי מפתח וחלקם של הדיירים המוגנים/בעל הבית, אינו בא בגדר מקרים חריגים שכאלו, כאשר בית המשפט בחן את הנ"ל במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף ובמקרה דנן היה מקום לסילוק התביעה על הסף."

הנושא נותר במחלוקת, אף שאין מחלוקת לגבי העובדה כי מומחי בית המשפט יכולים לגרום נזקים בלתי הפיכים לצדדים, שהם בדרך כלל הדיירים, וגורמים זאת בפועל, בתיקי ליקויי בניה רבים.

גרימת נזק בכיוון זה - פוגעת באיכות הבניה ומאשרת ליקויי בניה בפסקי הדין המושתתים על חוות דעת מוטות.

המומחה אשר כולל בחוות דעתו דרך הנדסית לשיקום מבנה, מניעת ליקויי איטום בו, תיקוני סדקים או כל עבודה מקצועית אחרת - אמור לתת חוות דעת אשר תעמוד במבחן המציאות, שאם לא כן הדבר, יינתנו פסקי דין הכוללים פיצויים לביטול סעדים, באופן שגוי ובמצב בו הסעדים לא יינתנו בפועל בשלמותם.

ייווצר מצב הפוגע בזכויותיהם של דיירים הטוענים לפגמים בדירותיהם, מצב המעודד בניה רשלנית עקב פיצוי זניח בגין הרשלנות, ותיפגע איכות הבניה.

על כן המומחה חייב להיות אחראי על חוות דעתו מבחינת הפתרון הכלול בתוכה.

חוות דעת לא נכתבת לשם קבלת פסק דין, אלא כדי לאפשר ביטול הליקויים.

בת"ק (תביעה קטנה) עליזה גרטס נ' המהנדס יוסי לזר, בית משפט לתביעות קטנות בחיפה, חויב המומחה, המהנדס יוסי לזר, בתשלום פיצוי כספי לתובעת בסך 7,678 ₪ - סכום המהווה 70% מהנזק.

להלן ציטוט מפסק הדין המבהיר את אחריותו של המהנדס יוסי לזר לנזק שנגרם לתובעת (יוסי לזר הוא נתבע מס' 1):

"שנית, וזה העיקר, הנתבע 1, כמי שהופקד על ידי ביהמ"ש ליתן את חוות דעתו ביחס למקור הליקוי ולפתרונות הנדרשים להסרתו, וכמי שמונה ע"י ביהמ"ש לפקח על ביצוע התיקון, חייב היה לפעול בצורה מסודרת ושיטתית, על מנת לוודא שאף צעד בתיקון הליקוי, לא מבוצע מבלי שהוא נוכח במקום.

מהחומר שבפניי עולה, כי הנתבע 1 בחר להתנהל ב"שלט רחוק" עם התובעת, כאשר ברוב הזמן הוא לא נמצא במקום. הוא לא נתן הנחיות בכתב לקבלן המבצע, הלא הוא הנתבע 2, לא ווידא איתו ומולו, שהאחרון לא מבצע אף פעולה, מבלי שהוא, כמפקח, בוחן אותה ומאשר אותה. דבר זה הוביל לכך שהנתבע 2, פעל והתקדם בתיקון הליקוי, מבלי שיש עליו הלכה למעשה, פיקוח של ממש."

ובנוסף, בהמשך פסק הדין:

"על כן, אם הנתבע 1 כמי שהופקד לאבחן את הבעיה ולמצוא לה פתרונות, היה פועל בשקידה מקצועית סבירה וראויה, ואף מתייעץ עם מספר יועצי איטום, היה פותח את בעיית הנזילה, באופן פשוט וזול, כפי שפתר אותה קבלן האיטום, ולא גורם לעבודות איטום כה רחבות שהצריכו את "הרמת" הריצוף, והצפת המקום."

גם ללא מורא מתביעה, מצפים מכל מומחה, בין מומחה צד לדיון ובין מומחה מטעם בית המשפט, כי לעת הצורך יוכל להתייצב מאחורי חוות דעתו, הנועדה לפתור בעיות תכנון וביצוע, ומלכתחילה צריכה להיות חוות דעת מציאותית ונכונה.

ככל שיש למומחה ספק, עליו להביע אותם בגוף חוות הדעת, כדי למנוע הטעייה, כאילו הפתרונות שבחוות הדעת נכונים בכל מצב וללא ספק.




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל