פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד יאיר זהבי
עו"ד צחי זיסמן
עו"ד סופי לוין
עו"ד יוסף רוזנבוים
עו"ד רהב עוז
עו"ד ליבנה קציר
עו"ד ענת רוזנבאום
עו"ד מיקי חובה
עו"ד דוד בן אשר
עו"ד קרן זרקו זמיר
 >>   >> 

חוות דעת מופרזת - ביחס למה?

(08/07/2018)
אברהם בן עזרא<br />מומחים וחוות דעת
מאת אברהם בן עזרא
מומחים וחוות דעת

לא מחובר

מבוא

 

הטענות המובאות בפסקי דין, כי חוות הדעת המקצועית של התביעה בתיקי ליקויי בניה היא מופרזת, שכיחות ביותר. מי שלומד מכך כי מומחי התביעה נוהגים להגדיל עלויות, כדי לרצות את שולחיהם, מבלי שיבדוק לגופו של עניין מהי אותה "חוות דעת מופרזת" והיכן בדיוק מצויות ה"הפרזות" - טועה, מטעה ומזיק; [כאשר הוא שופט - הוא גם מזיק].

ההבדל בין חוות דעת מופרזת, לבין חוות דעת עם ערך כספי גבוה עקב גישה אחרת

במהלך דיון הוכחות בבית משפט השלום בתל אביב, הגיע הנחקר (מחבר מאמר זה) להסכמה עם השופט, כי חוות דעת מקצועית של מומחה עם ערכים כספיים גבוהים, אינה מעידה בהכרח על הפרזה. באותו עניין עמדו להשוואה חוות דעת מומחה מטעם תובעים בתיק ליקויי בניה, וחוות דעת מומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. בפריטים רבים בהם נקבע ע"י מומחה התובעים כי יש ליקוי של אי התאמה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל -1970, התוספת השנייה, הייתה עמדתו של מומחה בית המשפט [עקב פרשנות אחרת של התקנות] - כי אין לקוי, וכפועל יוצא של קביעה זו, לא הוקצב בפריט זה כל ערך כספי.

המחלוקת בין המומחים נסבה על פרשנות, שהיא משפטית ולא מקצועית בתחומי המקצוע של שני המומחים, ומן הסתם היה לכל אחד מהמומחים על מה לסמוך; שהרי בתחום המשפטי לא תמיד הכול חד ערכי וברור, וישנן מחלוקות שטרם התבהרו בערכאת שיפוט. יתירה מכך, גם כאשר נקבעה הלכה בפריט כלשהו ע"י בית המשפט, שהיא בבחינת הלכה פסוקה, שופטים ובאי כח של הצדדים, ובעקבותיהם גם מומחים, מוצאים דרכים עקלקלות לסטות מההלכה הפסוקה.

וודאי שאין לראות בשל גישות משפטיות שונות - הפרזה או צמצום בעלויות הכספיות, ואין להדביק לחוות דעתו של מומחה התביעה תווית של "חוות דעת מופרזת".

למרבה הצער, בפסקי דין רבים ההתייחסות של בית המשפט בנושא השוואה בין חוות הדעת היא רדודה, שטחית ולא נכונה. על ידי כך נגרם נזק לתובע, שכן יש לתחושת בית המשפט כי חוות הדעת של התביעה מופרזת - השלכות על החזר הוצאות, ולעיתים גם על פסיקת נזק לא ממוני.

חוות דעתו של מומחה בית המשפט

ראשית דבר יובהר ויודגש כי אין לעשות הכללה.

אעפ"כ, המחבר מזהה נטייה ברורה של מומחי בית המשפט לסטות מהאמת ההנדסית ולקבוע בחוות הדעת שלהם עלויות נמוכות, לא ריאליות, ובכך - שגויות. הסיבות לכך הן רבות:

יש ומומחה בית המשפט רואה את עצמו בתפקיד של מגשר או מפשר, ולעולם לא יקבע עלות תיקון גבוהה יותר ממה שנקבע בחוות דעתו של מומחה התביעה; תמיד תהיה עלות התיקון אותה קובע מומחה בית המשפט - אפס, או - נמוכה משמעותית מקביעת מומחה התביעה, אם כי גבוהה משמעותית מקביעתו של מומחה הנתבעים, שלרוב מתעלמים מהליקויים, מתכחשים להם  ומבטלים את הליקויים.

גישה זו של מומחה בית המשפט, לא עוברת תחת שבט הביקורת של בית המשפט, אלא זוכה לגיבוי ולעידוד. הידיעה של גיבוי בית המשפט, אף היא מהווה גורם ל"תפקיד המגשר" של המומחה, שהוא קל ונוח, להבדיל מתפקידו על פי כתב מינויו, להוות מומחה מטעם בית המשפט.

בנוסף לכך, הידיעה כי מומחה בית המשפט לא יצטרך להתעמת עם המציאות, ולהעמיד את חוות דעתו במבחן - אף היא תורמת לגישה פשרנית בחוות דעתו; מומחים רבים, קובעים בחוות הדעת המקצועיות שלהם עלויות נמוכות לביצוע תיקונים, ואם הם מתבקשים לפקח על הביצוע במחירים שקבעו - הם נסוגים וטוענים כי הם לא ערוכים לעשות זאת.

ההתחמקות בדרך כלל מגובה ע"י בית המשפט.

ההתחמקות הזו, מלהעמיד את חוות הדעת במבחן מעשי, מעלה את החשד כי חוות הדעת נכתבה מלכתחילה לצורכי מתן פסקי דין, ולא לצורכי התמודדות עם הבעיה התכנונית, ההנדסית, המקצועית.

מדובר בתופעה חמורה המהווה שיבוש הליכי משפט בכוונה תחילה, מתוך שיקולים זרים (לטישת עיניים למינוי הבא).

סיבות נוספות להשוואה פסולה

סיבה אחת היא דחיית חלקים מהתביעה מסיבות משפטיות. יש והתביעה מוגשת בשיהוי רב, דבר שמקשה על הפרקליט מטעם התובעים במידת מה להוכיח את טענותיו.

יש מקרים בהם התקיימו הסדרים בין הצדדים ואף הסכמות, שאינם באים לכלל דיון בחוות הדעת, אך בשל הסדרים והסכמות אלו - בית המשפט נמנע מלתת פיצוי לתובעים. זאת, לא בשל פגם כלשהו שנפל בחוות הדעת.

יש והתובע הגיש תביעה על אותם פריטים, טרם הגשת התביעה על סמך חוות הדעת, וזכויותיו לדיון שני על אותו סוג של פגמים - כגון: רטיבות שהתפתחה והופיעה שוב - אינו תלוי בטיבה של חוות הדעת, אלא בנסיבות אחרות (משפטיות).

יש מצב, בו בית המשפט מאשר את קיומו של הליקוי ואי ההתאמה ע"פ חוות הדעת של התובעים, אך משיקולים שונים - פוסק זיכוי סמלי באותם פריטים, דבר שמסכל כל השוואה בין חוות דעת התביעה וערכיה הכספיים, לבין חוות דעתו של מומחה בית המשפט.

אין במסגרת זו סקירה של כל האפשרויות הגורמות להשוואה פסולה בין חוות דעת מומחה התביעה לבין חוות דעת מומחה בית המשפט.

מורה נבוכים 

כמצוות תקנות האתיקה בדבר התנהגות הולמת, תקנות החלות על מהנדסים ואדריכלים [גם בתחום מתן חוות דעת מקצועית], היה נאמן למקצוע וחווה דעה כמיטב שיקולך המקצועי.

יתכן כי חוות דעתך תזכה לביקורת, ולא גם לביקורת של בית המשפט, אך ניסיון למצוא חן - ולא גם ע"י בית המשפט - הוא שיקול זר העלול לחדור לתחום המקצועי.

 

 




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל