פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
דרג אותי
ניקוד .0
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד יצחק יצחקי
עו"ד עודד דרדיקמן
עו"ד ידידיה מנדל
עו"ד יהודית אשד
עו"ד יעקב כשדי
עו"ד רפי שדמי
עו"ד יהונתן קמיל
עו"ד לינוי גולדנר-זהר
עו"ד אירית אבישר
עו"ד אבי זילברפלד
 >>   >> 

בית המשפט גזר עונשי מאסר בפועל בגין אי תיאום מס הקניה בעניין משקאות אלכוהולים

(30/01/2020)
גיל נדל<br />עורך דין
מאת גיל נדל
עורך דין

לא מחובר

איתות אזהרה מבית המשפט בתחום עבירות המס: במסגרת גזר דין שניתן ממש לאחרונה, גזר בית משפט השלום בתל אביב-יפו, על 3 נאשמים, עונשי מאסר בפועל, בשל עבירות בתחום המע"מ ומס הקניה, אשר מתשלומם התחמקו הנאשמים, במסגרת עיסוקם.

רקע:

בהתאם לחוק מס קניה, על עוסק המבקש לייצר ולשווק מצרך, יש חובה להודיע למנהל מס קניה על תחילת ייצורם ושיווקם של טובין טעוני מס, מיד עם תחילת עיסוקו בכך; כמו כן, עליו להגיש דוחות תקופתיים למנהל מס קניה. במקרה שיפורט להלן, מדובר בטובין מסוג אלכוהול למטרת ייצור משקאות אלכוהוליים, הטעונים מס קניה.

עובדות המקרה:

המאשימה, מדינת ישראל, הגישה כתב אישום כנגד 4 נאשמים, אשר עסקו בייצור משקה אלכוהולי בשם "וודקה מוסקבה". נאשמת 1 היא חברה פרטית שהוקמה למטרת יצור ושיווק משקאות אלכוהוליים, ושלושת הנאשמים הנוספים הם בעלי תפקיד בנאשמת 1.

בשנת 2013 ייבאה ורכשה הנאשמת 1 אלכוהול לצורך ייצור. הנאשמים פנו למנהל מס קניה על מנת שיעניק להם פטור מותנה (פטור אשר במקרה שלא עומדים בתנאיו, מחייב את מלוא תשלום המס) ממס קניה בעת היבוא והרכישה.

בניגוד להוראות חוק מס קניה כאמור לעיל, הנאשמים לא הגישו דוחות תקופתיים לשנים 2013 - 2014; לא דיווחו על ייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים; ולא שילמו מס קניה בגינם. הנאשמים הודו שפעלו כך על מנת להתחמק מתשלום מס קניה, שהגיע במועדים הרלוונטיים לסך של כמעט 4 מיליון ₪.

כמו כן, הנאשמים הודו שמסרו לרשויות מס ערך מוסף דיווח שגוי, והגישו דוחות כוזבים במתכוון, על מחזור המכירות של הנאשמת 1, במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בסך כחצי מיליון ₪, ואף לא ניהלו ספר חשבונות כמתחייב.

הנאשמים הודו בנ"ל במסגרת הסדר טיעון, במטרה להפחית מהעונש שייגזר עליהם במסגרת העבירות הללו.

טענות הצדדים:

טיעוני המאשימה לעונש - המאשימה הפנתה לערכים המוגנים וציינה כי מטרת מס הקניה המוטל על משקאות אלכוהוליים היא, בין היתר, הגבלת צריכת אלכוהול ומכירתו, מטעמי בריאות הציבור, שלום הציבור ובטיחות הציבור, כאשר הטלת המס נועדה לייצר הפנמה של השפעות צריכת אלכוהול על ספקים וצרכנים. פרט לפגיעה ממשית בערכים המוגנים, מכירת האלכוהול במחיר מוזל בשל התחמקות ממס, פוגעת בתחרות ומעודדת צריכה.

בנסיבות הללו, ובמסגרת הסדר הטיעון, דרשה המאשימה 14 חודשי מאסר לכל אחד מהנאשמים.

טיעוני ההגנה לעונש - הנאשם 2 טען לכשל עסקי והאשמים אחרים שרצו, לטענתו, להכשיל את הנאשמת 1 וכי לא היתה לו כוונה לרמות את שלטונות המס (למרות שהוא הודה בכך במסגרת הסדר הטיעון). הנאשמת 1 קרסה כלכלית ולכן לא היתה יכולה לשלם את מס הקניה בו חבה;

הנאשמים 3 ו- 4 טענו כי הם לא מנהלים פעילים, אלא רק סייעו בשיווק והפצה, ואף לא קיבלו שכר. הנאשמים 3 - 4 ביקשו להתחשב בגילם, מצבם הבריאותי ובמצבם הכלכלי.

גזר הדין:

במסגרת גזר הדין, קבע בית משפט השלום את מתחם העונש ההולם לעבירות המפורטות לעיל, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ובהסדר הטיעון.

בית המשפט ציין שעבירות התחמקות מתשלום מע"מ מצויות במדרג הגבוה של עבירות המס, תוך הדגשה שעבירות על דיני המס בכללותם פוגעים בערכים המוגנים הנובעים מחקיקת חוק מס קניה בנוגע למיסוי המוטל על אלכוהול; פוגעים בקופה הציבורית מן הפן הכספי; ופוגעים בעקרון השוויון בנשיאת נטל המס.

בהקשר לנסיבות ביצוע העבירות, פסק בית המשפט כי הנאשמים אינם שה תמים שעה שהעבירות נעשו בשיטתיות ובמרמה, כפי שהודו בעצמם - התחמקו במכוון מתשלום מס קניה בסך של כ- 4 מיליון ₪, לא הגישו דיווחים למנהל מס קניה כמתחייב, הסתירו מידע מרשויות מע"מ והגישו דיווחים כוזבים, על מנת להתחמק מתשלום של כחצי מיליון ₪ לרשות מס ערך מוסף.

על כן, קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם לנאשמים בתחום עבירות המע"מ, בין 6 ל- 18 חודשי מאסר; כאשר בתחום עבירות מס הקניה נקבע בין 4 ל- 14 חודשי מאסר. בית המשפט אף החליט להטיל קנס על הנאשמים, משיקולי מדיניות הבאים ללמד כי חוטא לא יוצא נשכר מעבירותיו וכי אין כל תועלת כלכלית בביצוע עבירות מס; כאשר בית המשפט ביכר את שיקולי הרתעת הרבים מביצוע העבירות על פני נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

בנסיבות הללו, בית המשפט גזר על נאשמים 2 ו- 3 מאסר בפועל של 10 חודשים, מאסרים נוספים על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪; בית המשפט התחשב דווקא בנסיבות שהעלה נאשם 4, אשר מעורבותו היתה מופחתת, וגזר עליו 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 60,000 ₪. הנאשמת 1 קיבלה קנס סמלי בסך 10 ₪ בלבד.

ת"פ 9211-06-18 מדינת ישראל נ' א.א. סלבה בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 25.11.2019)




תגובות חברי הקהילה   (0 תגובות)
אין תגובות
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל