פלטפורמה לעורכי דין המאפשרת אינטראקציה בין עורכי הדין ובין לקוחות פוטנציאלים וקיימים.
עורכי דין
אינדקסים ולוחות
אינדקס עורכי דין
שרותים משלימים
לוח הצעות עסקית
לוח מודעות כללי
עורכי דין באתר
עו"ד אורן שטר
עו"ד אילן אלמקייס
עו"ד עופר הבר
עו"ד דיקלה ברנס
עו"ד תומר אשרוב
עו"ד אילן צדק
עו"ד משה רבי
עו"ד שולמית קהלת-אורן
עו"ד נמרוד טאובר
עו"ד יואב בר יוסף
 >>   >>   >>  לא מחובר

א,ע עוא'ץ

שם:  א,ע עוא'ץ
עיסוק:  מומחים וחוות דעת
גיל:  49
דוא"ל:  overan@walla.com
אזור:  מרכז
עיר:  נתניה
edf40wrjww2users_tbl:user_profile
החלק הנחוץ ביותר של הפילוסופיה השימוש בתורות, כגון שלא לשקר; השני, ההוכחות, כגון: מינלן שאסור לשקר; והשלישי הניתוח של ההוכחות, החלק השלישי נחוץ, בגלל השני, השני בגלל הראשון;הנחוץ ביותר,הוא הראשון. אולם : בחלק השלישי אנו מבלים את זמננו, ; את הראשון מזניחים לגמרי.אבל ההוכחה , שאסור לשקר בידינו
משכן משה
פעיל חברתי כנגד לשכות הרווחה בישראל ועמית וועדת פוליטי
החברים של א,ע עוא'ץ כל הרשימה
BEYWOLF
נירית אביהו הנהלת חשבונות
BEYWOLF
נעם מאור עורך דין
BEYWOLF
שלי שוסטר עורך דין
BEYWOLF
Miky Novak עורך דין
BEYWOLF
אלון חן מתמחה
התכנים של א,ע עוא'ץ רשימת המאמרים
המדינה המשולשת   /   מאמר   /   24/10/2011
תקום "מדינה משולשת" - מדינה כלכלית, מדינה פוליטית ומדינה תרבותית - גבולות המדינות אינם בהכרח חופפים אלה לאלה , כלומר, אפשר שתהיה מדינה תרבותית שאזרחיה המצויים באזורים טריטוריאליים אחרים מאזרחי אותה מדינה פוליטית (הקורא העברי יכול לחשוב למשל על מדינת ישראל הפוליטית על כל אזרחיה ועל מדינת היהודים שאזרחיה יהודי העולם
הבלוג של א,ע עוא'ץ רשימת הבלוגים
הכרת ההלכה במדינת ישראל   /   בלוג   /   22/12/2011
הנחת היסוד של ההלכה היהודית היא, שכשם שכל פרט ופרט מחויב בקיום תורה ומצוות, כך גם החברה המאורגנת בכללותה מחויבת לכוון את אורחות חייה בהתאם למערכת של תורה ומצווה, ואם הדברים נכונים ביחס לקהילות בגולה, על אחת כמה וכמה שהם נכונים ביחס למדינה יהודית ריבונית, שהרי הלכות מדינה הן חלק מן ההלכה, וקיומן השלם אינו אפשרי אלא במסגרת מדינית עצמאית. ואולם, בתחום המשפט אין תחומי המשפט של המדינה מבוססים, בחלקם הגדול, על עקרונות המשפט העברי. אם כי נודעת למשפט העברי מידה מסוימת של השפעה בעיצובם של כמה חוקים[1]. מציאות זו, של מדינה יהודית ריבונית הבוחרת לאמץ לה מערכת של חוק ומשפט שבמידה רבה אינה תואמת את המשפט העברי, היא מציאות שלא נדונה כלל במקורותיה הקלאסיים של ההלכה היהודית. לאור הנחת יסוד זו, אין למצוא במקורותיה הקלאסיים של ההלכה כל דיון בשאלה של מתן הכרה הלכתית למערכת שלימה של חוק ומשפט של מדינה יהודית, שאינה מבוססת על דין תורה. עם הקמתה של מ"י הפכה שאלה זו לשאלה מעשית[2] ובעלת חשיבות במעלה הראשונה, לפחות מבחינתם של יהודים שומרי תורה ומצוות. השאלה הנשאלת בקרב ציבור זה הינה : במקרה של התנגשות בין הנורמה הקבועה בדין הדתי ובין הנורמה הקבועה בחוק המדינה (וכזה הוא המצב ברוב המקרים) איזו נורמה גוברת, זו הקבועה בדין הדתי היהודי (קרי, המשפט העברי), או זו הקבועה בחוק המדינה ? המאמר עוסק בתחומים שבהם מוכרים חוקי המדינה ע"י ההלכה היהודית, ובאילו תנאים. נבחנת השאלה : האם ובאיזו מידה, ניתן לבסס את ההכרה ההלכתית בחוק על יסוד אחד משלושה אלה : 1" "דינא דמלכותא דינא" : 2" מתן תוקף לחוק המדינה בדרך של הסכמה : 3 " תקנות הקהל : ברור לחלוטין שעל כל פנים חלק מחוקי המדינה ראויים להכרתה של ההלכה, גם אם הם נוגדים את דין התורה, שכן אי-הכרה בכל חוק שהוא כמוהו כאי-הכרה במדינה עצמה.
החוקה הטבעית   /   בלוג   /   22/12/2011
הזכות הטבעית,משפטי הטבע,הצדק הטבעי,כללי הצדק הטבעי
habeas corpus ad subjiciendum   /   בלוג   /   22/12/2011
הטקסט המשפטי הראשון המוכר לנו בפירוט הוא "שנים עשר הלוחות". המדובר בסדרה של צווים משפטיים שנוסחו על ידי ועדה של עשרה אנשים (decemviri legibus scribundis) בערך בשנת 449 לפני הספירה. השרידים שנותרו מלוחות אלו מראים כי לא היה זה "קוד משפטי" במובנו המודרני. מטרת הלוחות לא הייתה לספק מערכת משפטית שלמה וקוהרנטית המכסה את כל המקרים האפשריים, ונותנת פתרון לכל הבעיות האפשריות. המדובר היה בחקיקה קזואיסטיתשמטרתה הייתה להחליף את החוק הקיים בשעת חקיקתן בהוראות מודרניות יותר. ההוראות התייחסו למשפט האזרחי ולדיון האזרחי, וכן לדיני משפחה,קנייןוירושה. בתקופה זו נתפס אף המשפט הפלילי כעניין שבין האזרחים ובין עצמם. כך למשל אדם שנפגע מעבירה יכול היה לתבוע לדין את הפוגע (למשל בני משפחתו של רוצח, או אנס), והשופט יכול היה לקבוע כי אין לפוגע הגנה אם ירצו קורבנות העבירה לפגוע בו. חוק חשוב נוסף מתקופתהרפובליקה הרומיתהוא חוק אקיליה משנת286 לפנה"סאשר ניתן לראות בו את מקור חוקי הנזיקיןהמודרניים. עם זאת, תרומתה הגדולה ביותר של רומא לתרבות המשפטית האירופית לא הייתה בחקיקת חוקים מנוסחים היטב, אלא בעליית מעמד של משפטנים מקצועיים, והתייחסות למשפט כאל מדע. התפתחות זו הושגה בהליך הדרגתי של יישום טכניקות מדעיות שנלקחו מן הפילוסופיה היווניתבשדה המשפט, יישום בו היוונים עצמם מעולם לא עסקו. באופן מסורתי, מקורות המדע המשפטי הרומי קשורים לסיפורו של גנאיוס פלאביוס, אשר בערך בשנת300 לפנה"ספרסם את הניסוחים המשפטיים שיש להשתמש בהם על מנת להתחיל בתביעה משפטית. לפני זמנו של גניאוס פלאביוס, ניסוחים אלו היו סודיים, וידועים רק לכוהנים. פרסומם הפך את העיסוק במדעי המשפט לנחלת הכלל. בין אם סיפור זה מדויק ובין אם לאו, משפטנים פעילים עסקו בתורת המשפט במספרים גדלים והולכים כבר במאה השנייה לפני הספירה. אחד מהמפורסמים שבמשפטני התקופה הרפובליקנית, שהייה אף בעל השפעה רבה בתקופה שלאחריה, היה קווינטוס מוקיוס סקאיבולה שכתב כרך עב כרס על כל האספקטים של המשפט, וכןסרביוס סולפיקיוס רופוסידידו שלקיקרו. כך הייתה רומא בעלת מערכת משפטית מורכבת, ותרבות משפטית מפותחת ,, הרעיונות החדשים והמוסדות המשפטיים החדשים שנוצרו בתקופה הקלאסית ובתקופה הקדם קלאסית הינם רבים מאד. כאן תינתנה אך דוגמאות אחדות: היו אלה המשפטנים הרומים אשר הבדילו בין הזכות להשתמש בדבר מה, ואף להרוס אותו (בעלות) לבין היכולת להשתמש בו (חזקה). הם אף הבדילו ביןדיני החוזיםודיני הנזיקין כשני חלקים שונים של דיני החיובים. היו אלה המשפטנים הרומים שהבחינו בין הסוגים הסטנדרטיים של החוזה(מכר,קבלנות,שכירות ושאילה, מתן שירותים) המקובלים כיום. המשפטן הקלאסי גאיוס המציא, בשנת160לערך, שיטה של משפט פרטי המיוסדת על חלוקה של האובייקטים בהם עוסק המשפט ל" personae" (אנשים) "res” (חפצים) ו-"actiones" (פעולות משפטיות). שיטה זו שימשה בכל רחבי אירופה, וניתן לראות את עקבותיה הן במשפט האנגלי, והן בשיטות משפט קונטיננטליות כ"קוד נפוליון".תלמידי המשפטים הבחינו כי כללים רבים מן המשפט הרומי מתאימים להסדרת מערכות כלכליות מורכבות מאשר הכללים המסורתיים שהיו נהוגים אז באירופה. מסיבה זו המשפט הרומי הפך להיות הפרקטיקה המשפטית המקובלת, מאות שנים לאחר חורבן האימפריה. המלכים המקומיים החלו לעודד תהליך זה, ולשכור משפטנים בוגרי אוניברסיטאות שישמשו כיועצים וכחצרנים, ושאפו להרוויח מכללי המשפט הרומי כגוןPrinceps legibus solutus est(הריבון אינו כפוף לחוקים).
2009 © עורכי דין - ReadLaw כל הזכויות שמורות ל